קיט זה מציג בקצרה את עיקרי נוהל מפת"ח. התמצית כתובה בשפה פשוטה ו"שווה לכל נפש" . הקיט מיועד למנהלים ואנשי מקצוע בכל הדרגים והרמות. העמקה והרחבה של שיטת מפת"ח, נמצאת בקיט: F. כמו כן, יכול המשתמש לדפדף במפת"ח עצמו באמצעות "תוכן העניינים", מפת המוצר, פונקצית החיפוש ומילון המונחים, על מנת לקבל התרשמות כללית של תכני מפת"ח ולאתר את הנושא (הקיט) המעניין אותו.

קיט זה מתאר את מודל מפת"ח. הפרק תיאורטי במידת מה, אך הוא חיוני ביותר להבנת שאר חלקי הנוהל ומומלץ ביותר לקוראו. מונחים ומושגים שבשימוש בנוהל מוסברים כאן בהרחבה. ארבעת הסעיפים הראשונים מכילים את הפן התיאורטי ומגדירים את מושגי היסוד שבבסיס המודל: עץ מערכת, מחזור חיים ועוד. חמשת הסעיפים האחרונים מתארים את המעבר מתיאוריה לנוהל - מהמודל לעבודה מעשית - ומכילים הגדרות מעשיות ומחייבות של גדלי פרויקטים, גורמים המעורבים בפרויקט, קבלת החלטות, מינוח, טכניקות ניהול ובקרה, מדדי איכות ועוד.

שיטת אג'ייל או כל שיטת פיתוח אחרת קובעת את אופן ניהול הפרויקט. עץ המערכת מתעד את המוצר (המערכת) הקורם עור וגידים - בפיתוח, או משתנה ומתאים עצמו לדרישות הארגון המשתנות - בתחזוקה.

עץ המערכת האג'ילי מהווה פתרון יחודי ויעודי לתיעוד התכנון, הביצוע והבקרה של מערכות מידע המפותחות במתודולוגיה האג'ילית. תיעוד המערכת באמצעות עץ המערכת האג'ילי מתחיל בשלב הייזום (מפת''חון), המשך באפיון־על ופיתוח בסבבים מהירים וכלה בבדיקות, ניהול תצורה והעברה לייצור. בבסיס השיטה עומד עקרון התיעוד המתגלגל והאסימטרי, בהתאם לצרכי הפרויקט והחלטות הארגון.

קיט זה מתאר בהרחבה ובפרוטרוט את עץ המערכת האוניברסלי (נקרא גם עץ המערכת הג'נרי או הבסיסי) של מפת"ח. עץ המערכת האוניברסלי מתאים, בעיקרון, לכל מערכת ממוחשבת, מכל סוג והיקף. התיעוד הראשי של המערכת - תיקי המערכת: תיק אפיון, בדיקות, תחזוקה וכו', בנוי כולו על בסיס עץ זה. גם עצי המערכת הייחודיים שבכרך התמחויות אינם אלא וריאנטים של עץ המערכת האוניברסלי. הבנה יסודית של קיט זה היא תנאי הכרחי להבנת הקיטים האחרים של מפת"ח ולניהול מסודר של כל פרויקט ומערכת ממוחשבת.

הוא שלב ראשוני בו מועלית דרישה בסיסית למערכת חדשה, או לשינוי משמעותי במערכת קיימת (מהדורה חדשה). ייזום יכול גם להיות התנעה של הכנסת אוסף שינויים למערכת קיימת, אשר נעשים בצורה מסודרת ומתוכננת. ייזום הוא למעשה ההרשאה להתחיל בפרויקט והוא שלב חובה בכל מחזור חיים וכל שיטת ניהול לפיהן ינוהל הפרויקט בהמשך. אין לדלג על שלב זה. כל קיצורי הדרך האפשריים מוגדרים בתוך הערכה.

קיט זה סוקר את נושא אפיון העל. אפיון העל הוא תת-שלב של האפיון ואבן דרך מרכזית בפיתוח הכולל של המערכת. קיט אפיון העל הוא תוצר ביניים מרכזי בדרך אל קיט האפיון המלא (ובסופו של דבר אל תיק המערכת הסופי). יש לראות קיט זה כחלק בלתי נפרד משלב האפיון כמוגדר בקיט אפיון. רעיון יסודי של תת-שלב אפיון העל הוא להציב אבן דרך מרכזית במהלך האפיון. באבן דרך זו נסקר בתמצית המצב הקיים, ונדונים בה נושאים מרכזיים כמו ישימות המערכת וחלופות שונות לבנייתה. אבן דרך זו גורמת למפגש ודיאלוג חשובים ביותר בין מנהלת הפרויקט

אפיון מערכת הוא שלב מרכזי במחזור החיים בו מוגדרת מהות המערכת הנדרשת ונבנה, לראשונה, עץ מערכת מסודר, כמעט מלא, אשר הוא הבסיס לכל דיון רציני בתכני המערכת ובהמשך הפרויקט, כולל בחינת אפשרות של יציאה למכרז ופנייה לספקי חוץ (ראה קיט בקשה להצעות -RFP בכרך מחזור חיים). דואליות האפיון, כשלב מכין מחד גיסא וכהתחלת בניית המערכת מאידך גיסא, הופכת אותו לשלב מורכב ומרכזי הדורש משאבים לא מעטים, מיומנות מקצועית גבוהה, הכרה טובה של הנושא ובקרה הדוקה של הצוות המינהלי. אפיון הוא גם השלב הראשון במחזור החיים בו תיתכ

בקשה להצעות (RFP) נעשית פנייה לספקים לשם קבלת הצעות למימוש נושא בתחום המחשוב: הקמה של מערכת ממוחשבת חדשה, שיפור ושכתוב של מערכת קיימת (מהדורה חדשה), רכישה והתקנה של חבילת תוכנה, הצעות ייעוץ, שירותים, כוח אדם ועוד. בקשה להצעות היא, בעיקרון, "הפגשה" של שני עצי מערכת. המבקש (מוציא המפרט) מציג את עץ המערכת הנדרש - מפרט. הספק מציג עץ מערכת של הפתרון שהוא מציע - הצעה. האמנות של שלב בקשה להצעות היא השילוב של עבודה מסודרת "לפי הנוהל", יחד עם מקצוענות וזריזות. קיט זה מסייע בביצוע משימה לא-פשוטה זו.

בשלב עיצוב ובנייה מקבלת המערכת את צורתה הסופית ונבנית הלכה למעשה. למרות מרכזיות שלב זה, גישת מפת"ח היא להשאיר יד חופשית מירבית לגורם המפתח בכל הקשור לתהליך המפורט, לטכניקות ולכלים; ולהתרכז במעקב ובקרה, היינו, בעריכת סקרים, בהקפדה על קיום ת"ע, אבני דרך ועוד. ההקפדה היא יותר על המוצר ופחות על הדרך לפיה המוצר נבנה, כאשר חלק בלתי נפרד מהמוצר הוא תיק עיצוב = תיק המערכת. הדגש בקיט זה הוא על עיצוב ובנייה של מערכות מידע. המקרה של מערכות מדף ש"עיצובן ובנייתן" מתמקד ברכש ובהתאמה (ברמה זו או אחרת) לדרישות

קיט זה מכסה את בדיקות המערכת של המשתמשים אשר מתבצעות באמצעות שלב עצמאי ומיוחד במחזור החיים - שלב בדיקות המערכת. שלב זה הוא חובה במערכות גדולות (ג3) ונתון לשיקול דעתו של הצוות המנהלי בפרויקטים מסוג ג2 ומטה. הקיט איננו מכתיב מתודולוגית בדיקות סגורה. הוא מתמקד בהגדרה של תוצרי הבדיקות הנדרשים, בתכנית עבודה (פעילויות מומלצות), בשילוב כלים ובהנחיות מקצועיות ומנהליות הן לגורם הבודק והן לגורם המפקח על הבדיקות. הגורם הבודק מוזמן לשלב בתהליך טכניקות וכלים שהוא א

>בשלב התקנה והרצה מותקנת המערכת, או מהדורה X של המערכת, מוכנסת לפעולה ומורצת. שלב זה כולל בדיקות התקנה שמטרתן לוודא שהמערכת הותקנה נכון, וכמו כן הדרכות, הסבות, בדיקת התיעוד התפעולי, היבטים שונים של או"ש וכו'. הרצת המערכת היא תפעול ותחזוקה לכל דבר, כמוגדר בקיט תפעול ותחזוקה, אלא שהיא נעשית תחת הקפדה ובקרה מיוחדים; כולל דרכי נסיגה(Fallback) למקרה של תקלה חמורה. במקרים של פיתוח ע"י גורם חוץ, התקנה והרצה הם בתחום אחריותו ה

שלב התפעול הוא השלב בו מצויה מערכת מידע או תשתית מסיום פיתוחה ועד להפסקת פעילותה עקב שדרוג או החלפה. במרבית הארגונים, ובייחוד במערכות המיועדות לתפעול ע"י גורם מחוץ לארגון (Outsourcing) שלב התפעול הוא העברה פיזית של מערכת המידע או התשתית מגוף הפיתוח לגורם אחר, יחידת המחשב או גורמי יצור אחרים

תפעול ותחזוקה הוא שלב מתמשך בו מופעלת המערכת באופן שוטף ומשתלבת במערך המידע והתפקוד השוטף של הארגון. בה בעת היא עוברת שינויים ותיקונים הכרחיים במטרה לוודא את תפעולה התקין. תפעול המערכת (נקרא גם ייצור) הוא היעד המרכזי של שלב זה, אך הדגש בקיט זה הוא יותר על התחזוקה בשל מורכבות הנושא. תחזוקה כוללת מספר נושאים: תיקון תקלות, שינויים דחופים, "שיפורים ושינויים (שו"ש)" ותחזוקה מונעת. בכולם מטפל קיט זה. תפעול ותחזוקה הוא חלק בלתי נפרד ממודל מפת"ח: מחזור חיים, עץ מ

תחקור והערכת מערכת (System Assessment) הוא שלב במחזור החיים בו מבוצעת בדיקה בדיעבד של מערכת ממוחשבת, על מנת לאתר תקלות ובעיות, כמו גם נקודות חיוביות, אשר אירעו במהלך פיתוח המערכת, התקנתה והעברתה לייצור שוטף ותחזוקה. זאת, על מנת להפיק מסקנות ולקחים, הן לפרויקט עצמו - להמשך דרכו - והן לפרויקטים אחרים בארגון בהווה ובעתיד.

קיט זה מציג את גישת מפת"ח לנושא הכנסת חבילת תוכנה לארגון. מדובר בחבילות תוכנה יישומיות מקיפות ולא בחבילות תוכנה קטנות מהמדף. אלה האחרונות נדונות בקיט מערכות קטנות ובקיט ועדות רכש והתקשרויות (מערכות ג0). הקיט דן בהיבטים המיוחדים של פרוייקט זה, בדגשים הייחודיים במחזור החיים של הפרוייקט, בעץ המערכת המתמחה ובשיטות לניתוח פערים (Gap Analysis) בין דרישות הארגון למפרטי חבילת התוכנה.

קיט זה דן במערכות מחסון נתונים. אלו מערכות מידע המכילות מאגר נתונים מקיף המאפשר תחקור מידע לצורך תמיכה בתהליכי קבלת החלטות בארגון ו\או איתור מקרים חריגים. הקיט סוקר את ההיבטים המיוחדים של מערכות אלה ואת השלכותיהם על אופן ניהול פרויקט בתחום זה, בהשוואה עם המתודולוגיה והשיטה הבסיסית של מפת"ח. הקיט מיועד למי שמכיר היטב את מפת"ח ורוצה להתמקד בשינויים ובתוספות הספציפיים של מערכות מחסון נתונים.

הביטוי "ענן" הוא דימוי לרשת האינטרנט המבוסס על הצורה הגרפית בה מתארים את הרשת. הענן הינו מעין מסך הערפל שאנו שמים בינינו לבין הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, כאשר עיקר מעיינינו הוא השירות שאנו מצפים לקבל מהענן. בענן המחשוב נמצאים הנתונים והלוגיקה העסקית של מערכות המחשוב, בשרתים ובמרכזי מחשבים, והם מופעלים מיחידות קצה מרוחקות. כתוצאה מכך אין המשתמשים צריכים לרכוש ולנהל משאבים ומערכות מחשוב ובמקום זאת הם שוכרים אותם כשירות מספקים שמעמידים כוח מחשוב שהגישה אליו היא מרחוק דרך רשת האינטרנט.

מערכת BI משמשת לפעולה עסקית מבוססת החלטה על בסיס מידע ממערכות ממוחשבות. המערכת מבצעת עיבוד של נתונים על מנת להציג רק מידע הרלבנטי לביצוע הפעולה העסקית. טווח העיבוד עשוי לנוע מפעולות פשוטות ועד ניתוחי מידע מורכבים ומתוחכמים.

BPM היא תפיסת מחשוב לייצוג תהליכים עסקיים באמצעים ממוחשבים. הייצוג הממוחשב מאפשר לאנשי העסקים נראות (Visibility) טובה יותר של התהליכים וכתוצאה מכך גם קלות בשיפור התהליכים והתאמתם לצרכים העסקיים המשתנים. הקיט מסביר את עיקרי תפיסה זו ואת ההיבטים המעשיים הנגזרים ממנה ומתייחס למשמעויות שלה בהקשר לנוהל מפת"ח.

קיט זה דן במערכות ניהול תכנים לארגון (ECMS – Enterprise Content Management System) זהו הכלי הטכנולוגי שבאמצעותו מממש הארגון את המדיניות שלו בכל הנוגע לטיפול בתכנים ארגוניים. מערכת ניהול תכנים ארגונית מאפשרת לטפל בכל התכנים הלא מובנים של הארגון, ללא קשר בצורת הופעתם או במיקומם. הקיט מסביר את התפיסה והטכנולוגיה ואת ההיבטים המעשיים הנגזרים מהן ומתייחס למשמעויות שלהן בהקשר לנוהל מפת"ח.

מערכת ERP היא מערכת כוללת לניהול משאבי הארגון: רצפת ייצור, תחנות עבודה, לוגיסטיקה (רכש ומלאי), כוח אדם, כספים ועוד. מערכות ERP מתאפיינות בכך שהן מגיעות בצורה של חבילות תוכנה מקיפות ורחבות ועם זאת מאפשרות מודולריות ומימוש בשלבים ובהדרגה, יחד עם "התאמות מקומיות" בהתאם לצרכיי הארגון. קיט זה סוקר את נושא ERP ושילובו בנוהל מפת"ח. הקיט מתמקד במאפיינים המיוחדים של מערכות ERP לעומת מערכות מידע אחרות ובהשוואה עם המודל הבסיסי של מפת"ח. הבנת קיט זה והשימוש המעשי בו

קיט זה דן במערכות מידע גיאוגרפיות - ממ"ג GIS (Geographic Information Systems). הקיט סוקר את היבטים המיוחדים של מערכות אלה ואת השלכותיהם על מחזור החיים ועל עץ המערכת. הקיט מדגיש את הנקודות השונות או הנוספות המיוחדות לממ"ג ואיננו בא במקום מחזור החיים ועץ המערכת האוניברסליים. הבנת הקיט והשימוש המעשי בו מותנים, אפוא, בהכרה בסיסית מוקדמת (וניסיון מעשי) של נוהל מפת"ח. הקיט מיועד למי שרוצה להתמקד בייחודיות של מערכות ממ"ג.

קיט זה דן בפיתוח מערכות מידע בסביבת אינטרנט\אינטראנט - היינו, מערכות Web(להלן בקיצור מערכות אינטרנט). הקיט מוקדש להסבר המאפיינים הייחודיים של מערכות אינטרנט ושילוב הפיתוח ברכיבי עץ המערכת. קיט זה מתמקד באפליקציות (מערכות מידע) בסביבת אינטרנט. קיט מקביל המתמקד בתשתיות אינטרנט\אינטראנט נמצא בכרך התמחויות\מערכות תשתית

קיט זה דן בנושא שילוב מערכות ממוחשבות, הנעתן והטמעתן בארגון. נושא רחב ומקיףקיט זה דן במערכות ארכיב ממוחשב (Archiving Systems). הקיט סוקר את ההיבטים המיוחדים של מערכות ארכיב ואת השלכותיהם על ניהול פרויקט מסוג זה, היינו על מחזור החיים ועץ המערכת. מערכת ממוחשבת לניהול ארכיב היא מערכת מידע לכל דבר וחלים עליה כל הכללים של מערכות מידע. בקיט זה מתוארות רק התוספות הייחודיות למערכות ארכיב, בלי הגבלת הכלליות של מחזור החיים, עץ המערכת ושאר הנחיות מפת"ח. הקיט מיוע

קיט זה בא לתת תמונה כוללת שתאפשר לארגונים להיערך באופן מתודי ומסודר לאתגרים שתחום ה- Mobile מציב, ולאפשר להם לגבש אסטרטגיה בסיסית נכונה כבר בשלבי התכנון המוקדמים.

ניהול הידע הינו אוסף של שיטות וכלים המבוססים על דיסציפלינות של ניהול, פסיכולוגיה ארגונית ותקשוב המוטמעים בארגון לאורך זמן. ניהול הידע מאפשר לארגונים לשלב את הידע הארגוני כרכיב מרכזי בתרבות ובאסטרטגיה הארגוניות, בתהליכים העסקיים, ובפעילות היום יומית. הרכיבים של מערכת ניהול ידע ארגונית והדרך לבנייתם, שילובם והטמעתם משתנים מארגון לארגון. הם תלויים במבנה הארגון, התרבות הארגונית, נכסי הידע הקיימים בו, ופרמטרים רבים נוספים. יחד עם זאת, הניסיון שהצטבר בתחום ניהול הידע מאפשר להצביע על כללי עשה ואל תעשה.

מערכת ניהול זהויות (IDM – Identity Management System) היא מערכת שתפקידה לנהל את זיהוי המשתמשים השונים בארגון ואת הרשאות הגישה (permissions) שלהם למשאבים (למערכות מידע, תשתיות, קבצים המנוהלים) השונים בארגון. קיט זה מטרתו לסייע בהקמה וניהול פרויקט ניהול זהויות בארגון עפ"י נוהל מפת"ח

קיט זה דן ברשתות תקשורת נתונים רחבות ומקומיות ובשילוב ביניהן. הקיט מכיל, בין השאר, גלופת לימוד ועבודה להקמת תשתית תקשורת נתונים (LAN/WAN).
הנחיות הקיט באמצעות המדריך ותיק המערכת, אינן מוגבלות להקמת מערכות תקשורת חדשות. ניתן להיעזר בקיט זה גם להרחבות ושינויים במערכות תקשורת קיימות.

קיט זה דן בתשתית אבטחת מידע בארגון. תשתית אבטחת מידע היא פרויקט רוחבי שמטרתו לתת מענה כלל-ארגוני לנושא אבטחת מידע ולשרת את מירב מערכות המידע והתשתית בארגון, כולל אבטחת מידע מחוץ למחשב, כגון: אבטחה פיסית, כוח אדם, מתקנים, אמצעי זיהוי וחומר מודפס. הקיט מיועד למי שמכיר היטב את מפת"ח ורוצה להתמקד במקרה המיוחד של פרויקט תשתית אבטחת מידע.

חדר מחשב הוא מבנה המכיל ציוד הדורש תנאים ייחודיים שאינם קיימים בסביבת עבודה סטנדרטית מקובלת ("סביבה משרדית"). עץ המערכת האוניברסלי (ועץ המערכת הכללי לתשתיות) מותאמים למערכת מסוג ייחודי זה. בפועל, כל פרויקט ירחיב או יקצר ברכיבים הרלוונטיים בהתאם לאופיו וצרכיו, אך אין לסטות מהמבנה הכללי. מבנה זה יאפשר אחידות והמשכיות בין תיקי מערכות המידע והתשתית בארגון. קיט זה מציג עקרונות לפרוייקט תשתית פיזית ומנחה כיצד לבנות תיקי מערכת לתשתיות פיזיות על פי סרגל מפת"ח

SOW - Scope of Work מסמך תכולת העבודה של הפרויקט. זהו מונח מאד מקובל בהנדסה וניהול פרויקטים. SOW הוא שילוב (merge) של המפרט, הצעת הספק וקבצי שאלות ותשובות והבהרות. בשיטת מפת"ח, כיון שהמסמכים בנויים על בסיס אותו סרגל עץ המערכת, השילוב הוא עימות תכנים, סעיף מול סעיף. זהו מסמך נוסף בשרשרת המסמכים אשר בנויים לפי עץ המערכת ובכך שומרים על המשכיות ועקיבות של כל מסמכי הפרויקט.

קיט זה דן בנושא אבטיפוס (Prototyping) ובאופן לפיו מומלץ לשלב טכניקה חשובה זו בתהליך פיתוח המערכת. טכניקה זו שימושית מאד להמחשת המערכת, לבדיקה של נושאים קריטיים (CSF's), להגברת שיתוף המשתמש ועוד. ועם זאת, היא טכניקה זו איננה "בחינם". יש לה השלכות מרכזיות על ניהול הפרויקט ויש לדעת היטב מתי וכיצד לנצלה. יש גם להבחין בין סוגים שונים של אבטיפוס כמוסבר בקיט זה.

קיט זה מוקדש לנושא אמידת עלויות עוסקת בהערכת המשאבים הנחוצים לפיתוח ו\או תחזוקה של מערכת ממוחשבת. בשל מרכיב התוכנה שהוא בד"כ המשאב הדומיננטי ובעל השונות הגבוהה ביותר, מקובל להתמקד, באמידת עלויות, במשאב כח אדם. לפי סוג המערכת והיקפה, יש להחליט אם ל"כמת" את שאר העלויות (מחשבים, תוכנות תשתית, תקשורת, חבילות תוכנה וכו') דרך מרכיב כ"א, או לאמוד אותם ישירות. שים לב לקשר שבין קיט זה ובין "קיט האח" חישוב עלויות. קיט זה עוסק באמידת המשאבים. קיט חישוב עלויות

גישת האובייקטים(Object Oriented) בכלל, שפת UML(Unified Methodology Language) בפרט, הם כלים רבי עוצמה באפיון ועיצוב (ניתוח) מערכות ממוחשבות. שילוב שיטות אלה בשיטת מפת"ח הוא נושא קיט זה. שילוב זה מתבטא בראש ובראשונה בהתאמה של עץ המערכת לתוצרים(artifacts) של שפתUML. השפעה חשובה אחרת היא על מחזור החיים של הפרויקט ואופן ניהולו.

קיט זה דן בנושא שילוב מערכות ממוחשבות, הנעתן והטמעתן בארגון. נושא רחב ומקיף זה כולל תת נושאים מרכזיים כמו: הדרכות, הסבות, הנעת עובדים, מדריכים למשתמשים ומגגון רחב של נושאי או"ש הקשורים בהטמעת מערכת מידע בארגון. קיט זה הוא "הרחבה" של רכיב 4.7 השתלבות בארגון בעץ המערכת. במערכות קטנות ובינוניות ניתן להסתפק בהנחיות שבגלופת עץ המערכת (רמה 3) ברכיב 4.7. ראה הקיט עץ מערכת אוניברסאלי וכן גלופת תיק אפיון בקיט אפיון. הקיט שלהלן מיועד למערכות רחבות היקף או כל מערכת אחרת שנלווי

מטרת הקיט לסייע בצד המשפטי/חוזי של מערכות ממוחשבות. הפן המשפטי המלא של מערכות ענ"א מתבטא בעבודה מלאה לפי נוהל מפת"ח ואינו מתמצה רק בקיט זה. עבודה מסודרת עם מפת"ח תואמת סדרי חוק ומשפט, תקנות ומנהל תקין. הקיט מאזכר את מעורבות הגורמים המשפטיים בתהליך פיתוח ותחזוקה של מערכות מידע ותשתית, מציג סרגל אחיד לחוזים ומציע מגוון גלופות משפטיות. הגלופות בקיט מיועדות לקצר את תהליכי המו"מ וההתקשרות, לוודא את תקינותם ולהבהיר לצדדים, מראש, מה הוא אופי ההתקשרות הצפ

קיט זה מוקדש לנושא חישוב (ריכוז) עלויות. במפת"ח יש הבחנה בסיסית בין אמידת עלויות וחישוב עלויות. אמידת עלויות עוסקת בהערכת היקף המערכת (הפרויקט) ובאמידת המשאבים הנדרשים. חישוב עלויות יוצא מנקודת הנחה שנעשתה כבר אמידת עלויות ומטרתו להביא את כל האומדנים למכנה משותף ולמספרים מסכמים לפי סוגי משאבים מוגדרים מראש של כוח אדם והוצאה כספית. חישוב עלויות מיועד לסייע בהגדרת רכיבי העלות: 5.1 עלות הקמה, 5.2 עלות שוטפת ו- 5.5 עלות כוללת ופרי

יישום עקרונות האג'יל באמצעות מתודולוגית מפת"ח האג'ילי מחייב שימוש בכלים ממחושבים לניהול תהליכי הפיתוח. קיט זה, מתמקד בתהליכים הבסיסיים, Best practices , ליישום MethodAgile באמצעות כלי Atlassian וכלים אחרים

קיט זה דן בנושא הרחב של תועלות, ישימות ועלות תועלת. הוא תומך ברכיב 1.6 של עץ המערכת ומסייע בהגדרתו ובדיקתו. רכיב 1.6 הוא מורכב מאד ואורתוגונלי לעץ המערכת כולו. הוא מכסה מספר נושאים מרכזיים: תועלות המערכת, ישימותה (היתכנותה), איכותה (טיבה) והמדד המסכם הכולל: עלות/תועלת המערכת. כל אחד מתת הסעיפים של רכיב זה הוא עולם בפני עצמו.

ממשק אדם מחשב (מכונה) הוא מהנושאים המרכזיים המשפיעים על איכות המערכת. דגש נכון על ממשק אדם-מחשב בפרויקט פיתוח מערכת מידע נועד להבטיח שהממשק בין המשתמש לבין המערכת יותאם בצורה הטובה ביותר לדרישות התפקיד ולכישורי המשתמש. מימוש נכון של עקרונות הנדסת אנוש במערכת נועד להבטיח קלות למידה ותפעול, הטמעה מהירה ויעילה של המערכת הממוחשבת בארגון (ומחוצה לו) ושביעות רצון מרבית של המשתמשים.מטרת קיט זה היא להציג עקרונות, דרישות וכללים מנחים בסיסיים בנושא זה, לצד שיטות

ניהול דרישות הוא מרכיב קריטי בהצלחת פרויקטים, ועל כן, הוא מהווה נדבך מרכזי בכל תקן או מתודולוגיה של ניהול פרויקטים. איכות הפרויקט מבוטאת ע"י תהליך של הגדרת דרישות ולאחר מכן תהליך של פיתוח מערכת העונה לדרישות. מערכת איכותית היא מערכת שהצליחה לענות על הקריטריון של מתן מענה לדרישות מפורשות ומשתמעות.

נושא הקיט הוא ניהול זמן -Time Management. מטרת הקיט להציג את הטכניקות של ניהול פעילויות ומשימות שונות באמצעות משאב הזמן. הקיט דן בעקרונות ושיטות לניצול וניהול יעיל של משאב הזמן בהיבטים שונים של מחזור חיי מערכת כגון: טיפול ב"גזלני" זמן, ניהול ישיבות, האצלת סמכויות, תיעדוף וקדימות משימות, תכנון והצבת יעדים, טיפול במשברים וכו' .קיט קושר את החומר התיאורטי למחזור חיים של מערכת תוך ניתוח הנושא בהתאם לפרקי עץ מערכת.

ניהול סיכונים הוא מכשיר מרכזי וחיוני ביותר עבור מנהל הפרויקט וכל הגורמים האחרים המעורבים בפרויקט. כלי זה מסייע באיתור נקודות תורפה וכשלים פוטנציאליים העשויים לגרום לחריגות משמעותיות בלוחות הזמנים, בעלויות ובתכני הפרויקט, ואף להפסקת הפרויקט וכישלונו. ניהול סיכונים מאפשר לאתר נקודות תורפה אלה מבעוד מועד, להעריכן ולנקוט בפעולות מתאימות למניעת התרחשותן. קיט זה מנחה את המשתמש כיצד לאתר, לנתח ולנהל סיכונים, הלכה למעשה, בשלבים השונים של מחזור החיים של

קיט זה דן בנושא ניהול ישיבות -Meeting Management מטרת הקיט להציג את הטכניקות של ניהול תהליך הישיבות המורכב מ - 3 חלקים: זימון ישיבות, ביצוע הישיבות וסיכום הדיון. הקיט דן בעקרונות ושיטות לביצוע התהליך כולו תוך פרוט כלים לניהול וביצוע כל שלב בתהליך באופן פרטני וממוקד.
הקיט קושר את החומר התיאורטי לתהליך פיתוח מערכות תוך הפנייה לניתוח הנושא בראיית הישיבות הנחוצות לפי עץ מערכת ובמהלך מחזור חיים.

ניהול שינויים (Change Management) היא שיטה (טכניקה) לניהול ובקרה של שינויים או שיפורים המוכנסים במערכת. שינויים מבוצעים לאורך כל שלבי מחזור חייה של מערכת, הן בשלבי האפיון והבניה והן בתקופת התחזוקה. המושג ניהול שינויים משיק למושג ניהול תצורה ונכון לומר שניהול שינויים היא אחת הטכניקות המשרתות ניהול תצורה. על ניהול השינויים ובקרתם מופקד צוות מיוחד בפרויקט או בארגון, הפועל לפי תהליך מוגדר וברור של (בקרת) שינויים.

חלופה היא אפשרות להגדרה ובנייה של רכיבים בעץ המערכת (או פעילות במחזור החיים) בדרך אחרת. ניתוח חלופות הוא השוואה בין החלופות במטרה למצוא את החלופה המועדפת. מחד גיסא, חשוב לבדוק חלופות ואפשרויות שונות ולא "להינעל", בפרט בשלבים המוקדמים של הפרויקט, על פתרון מסוים. מאידך גיסא, יש להימנע מניתוח יתר ששואף ל"טוב ביותר" ואיננו מתמקד בפתרון אחד סביר. חשוב גם לזכור שחלופות רבות נפתרות במהלך הטבעי של הפרויקט כתוצאה מאילוצים כלכליים, טכנולוגיים

קיט זה מסביר כיצד מתבצע תהליך של ניהול סיכונים תפעוליים בארגון. הקיט מתאר כיצד מתבצע באופן מחזורי תהליך מציאת הסיכונים, הערכת עוצמתם, תעדוף הטיפול בהם על פי העוצמה, הגדרת שיטת הטיפול בהם וההשקעה הנדרשת לשיטת טיפול זו, ובקרה על ביצוע פעילויות הטיפול. התהליך מתבצע ברציפות ובמחזוריות ונועד להפחית את השפעת הסיכונים על השגת יעדי הארגון או הפרויקט.

שיתוף המשתמש דן בשיטות וטכניקות לקידום מעורבות המשתמש ושיתופו בפרויקט. זאת, בפרט בהקשר עם מומחה היישום והמשתמש העיקרי. לנושא זה יש קרבה גדולה מאד לנושא חשוב אחר: עריכת סקריםReviews -בכרך איכות.

תהליך הפקת לקחים נועד לבדוק את התוצאה בפועל של פעילות מסוימת ואת פרטי ביצועה מול התוצאה הרצויה של אותה פעילות,כלומר: הבנת הגורמים לפער והפקת לקחים לשם מניעת פערים דומים בעתיד.
מטרת התחקיר הינה בירור של מה שאירע ומדוע. כל זאת על פי גרסאות המשתתפים על חלקם בפעילות מזווית ראייתם תוך שילוב הממצאים לצורך הסקת מסקנות, אשר על בסיסן יופקו לקחים לשיפור (תהליכים ותוצאות) ולשימור ביצועים רצויים.

קיט זה מציג את שיטת מפת"ח לכתיבת תיעוד. לפי שיטה זו תיעוד הפרויקט (המערכת) נחלק למספר סוגים; השניים הראשיים הם תיעוד תפעולי אשר חיוני להפעלת המערכת והוא חלק בלתי נפרד מהמוצר (תיק מערכת, מדריך משתמש, חוזי שירות ותחזוקה וכו') ותיעוד מחזור חיים (תכניות עבודה, אמידת עלויות, סיכומי דיון, סקרים, תכנית אבטחת איכות, תכנית ניהול תצורה וכו') שעיקרו ניהול הפרויקט. קיט זה מסביר גם את סגנונות וסרגלי מתודה (גלופות הבסיס של מפת"ח), אופן כתיבה של תמצית מנהלים לתיקי מערכ

אימות והוכחת תקפות V&V (Verification & Validation) הוא מכלול רחב של פעילויות, שיטות וכלים המוקדשים לבדיקת המערכת במטרה לוודא את פעילותה התקינה. אמצעי V&V מרכזי הוא שלב הבדיקות במחזור החיים, אך אין זה האמצעי היחידי. לאורך כל מחזור חיי המערכת (תהליך הפיתוח) מתוכננות ומבוצעות בדיקות שונות ומגוונות, כגון: תכנית בדיקה ראשונית, תכנון וביצוע בדיקות יחידה (Unit Tests), בדיקות התקנה, בדיקות מוכנות, רגרסיה, שילוב ועוד. מכלול בדיקות אלה ונושאים קרובים אחרים הוא נשוא קיט

חלק מרכזי בעבודת אבטחת איכות הוא בדיקת תוצרים, בכללם תוצרי תיעוד ומסמכים שהופקו לאורך מחזור החיים: מסמך ייזום, תיק אפיון, מפרט, מפ"ל, תיק עיצוב וכו'. בבדיקת תוצרי תיעוד אלה יש לפעול לפי ההנחיות המפורטות בקיט זה. הנחיות אלה נכונות לכל מי שמבצע בדיקת תיעוד מכל סיבה שהיא: פונקצית אבטחת איכות מרכזית בארגון, פונקצית אבטחת איכות בפרויקט (נאמן א"א), מבקר חיצוני, מבקר פנימי וכו'. הנחיות אלה טובות גם למי שכותב את המסמך עצמו. קיט זה אינו בא במקום ההנחיות שבגל

קיט זה דן בנושא מדדים, בעיקר מדדי תוכנה(Software Metrics) ואופן מדידתם. מדדים ומדידה הם נושאים תומכים מובהקים שכן הם חוצים את מחזור החיים ועץ המערכת לכל אורכם. הנושא מורכב הן בהגדרה והן בביצוע ועם זאת הוא חשוב וחיוני לקידום איכות המערכת. ניתן לקדמו, למרות הקשיים, באחת משתי הדרכים הבאות (או שילוב ביניהן): האחת, להטמיעו במהלך הביצוע השוטף של הפרויקט כך שקביעת המדדים והמדידות יתבצעו באופן טבעי ע"י הצוות המקצועי "מבלי להרגיש&quo

ניהול איכות היא מכלול רחב של פעילויות, שיטות וכלים שמטרתם לגרום לניהול איכותי של הפרויקט ולוודא את איכות המערכת. קיט זה מכיל הסבר יסודי של איכות בכלל, אבטחת איכות בפרט, הן במערכת והן בפרויקט. בצד המעשי, מכיל קיט זה הפניות לקיטים משלימים חשובים במפת"ח התורמים לאיכות הפרויקט.

מפת"ח כולו הוא למעשה "קיט אבטחת איכות" אחד גדול. ביצוע הנחיות מפת"ח, בכל הקיטים הוא, להלכה, קיום אבטחת איכות. למעשה, נדרשת הקמת פונקצית (תחום) אבטחת אי

קיט זה דן בנושא המורכב והחשוב של ניהול תצורה, או בשמו האחר נת"ת (ניהול תצורת תוכנה). ובאנגלית,System Configuration Management / Control ובקיצור CM או SCM. נושא זה מקיף פעילויות ותחומים רבים, החל מניהול שמות וספריות, דרך נהלי הפיתוח ושימוש בכלי הפיתוח בניהול מהדורות ותוצרים וכלה באינטגרציה הכוללת של המערכת, ניהול מהדורות ובקרת שינויים. המשמעות היא אחת, בקרה שוטפת על תכולת המערכת על כל רכיביה: מקור כל פריט, תכולתו, מי אחראי, מץ

סקר (Review) הוא כלי פורמאלי לאבטחת איכות, לאישור איכות המוצר ותוצרי ביניים, ולאישור המוכנות להמשך הפיתוח לאורך השלבים במחזור חייו של פרויקט. במילים אחרות, סקר, אמצעי חשוב ביותר לאימות שלמות המערכת, איכותה והוכחת תקפותה. סקר מהווה גם אבן דרך לבקרה על התקדמות הפרויקט ועמידתו בלו"ז ובמשאבים. דרך הפעולה המרכזית של הסקר הצגת תוצרי ביניים ודיון בנקודות פתוחות וסיכונים אפשריים לקראת אישור השלב המסתיים וההתארגנות לקראת המשך הפיתוח.

קיט זה דן במודל COBIT ושם דגש על גרסה 5 למודל. הקיט מתאר את מאפייניו השונים של COBIT ואת עקרונות מימושו באמצעות כלי מפת"ח. הקיט משווה את תהליכי העל המוגדרים במודל לפתרונות הקיימים במתודולוגיית מפת"ח. המטרה המעשית היא להראות כיצד מפת"ח עונה לכל נושא המוכל במודל COBIT. במילים אחרות, כיצד עבודה עפ"י נוהל מפת"ח מקיימת את דרישות COBIT בפועל.

>גוף הידע בניהול פרויקטים ®PMBOK, הוא מונח כוללני המתאר את מצבור הידע שנאגר במקצוע ניהול הפרויקטים. גוף הידע משמש מדריך (Guide) המגדיר את הפעולות והתהליכים בניהול פרויקט. המדריך מתייחס למכנה המשותף הרחב ביותר, ומגדיר פעילויות הנכונות למגוון רחב ביותר של פרויקטים: פרויקט חדשני עתיר טכנולוגיה, פרויקט לוגיסטי רחב והיקף, פרויקטי תוכנה וכיו"ב. ככזה הוא אינו יורד למימוש של כל סוג פעילות שכן היא משתנה מסביבה לסביבה. יתרונו בכך שהוא מגדיר את עצם קיום הפעילות, ועל מה היא מסתמכת

קיט GxP מכיל מידע על איכות ואימות פעילות של מערכות ממוחשבות בתעשיות מדעי החיים (תרופות בעיקר). הוא מתייחס לאימות מערכות כגון ERP, LIMS, מערכות מעקב רפואי ועיבודים סטטיסטיים והנחיות להסמכת מכשור רפואי עפ"י תקני הרשות הפדראלית לתרופות בארה"ב (FDA).

קיט זה דן בנושא שילוב מערכות ממוחשבות, הנעתן מודל CMMI – Capability Maturity Model Intergration הוא שיטה להערכת היכולת והבשלות של ארגונים המפתחים תוכנה ומערכות ממוחשבות. המודל משמש, בין השאר, להערכת יכולתן ורמתן של חברות המספקות תוכנה למשרד ההגנה האמריקאי. המודל מדרג את בשלות ארגון המפתח ומתחזק תוכנה (ואת תהליך פיתוח התוכנה המיושם בארגון) לחמש רמות (Levels) ומאפשר לספקי התוכנה להיבדק ולהימצא מתאימים לרמה זו או אחרת. המודל מאפשר גם לארגון להתקדם בהדרגה ולעבור מרמה אחת לשנייה בפרקי זמן סבירים.

קיט זה נועד לסייע בניהול האיכות ברמת הארגון בכללותו ולהכנת הארגון לבדיקה מול תקן האיכות הבינ"ל ISO 9000 בתחום התוכנה. מטרות הקיט הן להציג באופן כללי את תקןISO 9000, להציג באופן כללי ופרטני את הקשר בין מפת"ח ו- ISO 9000 ואת האופן בו מפת"ח "מכסה" את דרישות התקן, להנחות בצורה מעשית וברורה כיצד להתכונן לבדיקה מול תקן ISO 9000, בעזרת מפת"ח.
במרכז

מרכיב מרכזי ביותר בניהול פרויקטי תוכנה (כמו גם פרויקטים בתחומים אחרים) הוא בחירה נכונה של שיטת הניהול ושיטת הפיתוח המתאימה. לרשות מנהל הפרויקט עומד מגוון רחב של אפשרויות. הוא יכול לבחור את מחזור החיים ואת שיטת הפיתוח המתאימים לו והוא יכול אפילו לתמרן ביניהם, לשנות את השיטה במהלך חיי הפרויקט ולשנות שיטה תוך כדי תנועה.

קיט זה סוקר שיטות פיתוח, מתודולוגיות ומחזורי חיים דינמיים לניהול פרויקטי תוכנה ומציג את התפיסה החדשה של מפת"ח בכל הקשור לשיטות ניהול פרויקט מודרניות המתבססות על שימו

הקיט דן במקרים של מערכות גדולות הנחלקות לתת מערכות, או בכל מקרה אחר בו יש הפרדה ברורה ל(תת) מערכות נפרדות, מסיבה זו או אחרת, אך עדיין מדובר במערכת כוללת אחת ובפרויקט פיתוח אחד. הקיט מציג מספר אפשרויות כיצד לנהל מקרה מורכב זה.

בטיפול במערכות קטנות יש מקום לקיצורי דרך ופישוט התהליך והתוצרים הנדרשים, הן במחזור החיים (פחות שלבים או איחוד שלבים) והן בעץ המערכת (פחות רכיבים או איחוד רכיבים). קיט זה מציג את גישת מפת"ח למערכות קטנות במיוחד. הקיט מגדיר מה הן מערכות קטנותואת קיצורי הדרך האפשריים בתהליך הפיתוח והתפעול שלהן.

קיט זה עוסק בהיבטים ניהוליים של פרויקט פיתוח מערכות מידע או תשתית. העשייה שלהלן נובעת מההתנסות המיטבית (best practice) בניהול פרויקטים והיא אמורה להתבצע לכל חיי הפרויקט ללא שיוך לשלב זה או אחר במחזור החיים. בקיט מפורטים מספר נושאים שעשויים לסייע בניהול תקין ואיכותי של הפרויקט: תוכנית התקשורת בפרויקט, הסדרת חילוקי דעות והסלמה ותוכנית ניהול סוגיות

קיט זה מציג את עיקרי שיטת ITIL בהשוואה עם מתודולוגיית מפת"ח. מעבר להשוואה הכללית, להצגת המשותף והשונה בין שתי השיטות האלה, המטרה המעשית של קיט זה היא להראות כיצד שתי המסגרות (Frameworks) משלימות זו את זו ומדוע ואיך מומלץ לאמץ את שתי המסגרות, ITIL כ-Best Practice לניהול ה-IT בכלל, ומערך התשתיות והתפעול שוטף בפרט, ומפת"ח כמסגרת לניהול איכות ובפרט לניהול מחזור חיים של פרויקט כאשר מפת"ח היא המסגרת לניהול מחזור חיים של פרויקטים.

SOA - Service Oriented Architecture. SOA היא פרדיגמה חדשה לבנייה ותחזוקה של מערכות IT, בדגש על אינטגרציה בין המערכות והתאמתן לצרכים העסקיים של הארגון. מימוש מערכות בתפיסה חדשה זו עשוי לדרוש שינויים ארגוניים, מתודולוגיים, ארכיטקטוניים ותשתיתיים.

הקיט מסביר את עיקרי תפיסה חדשה זו ואת ההיבטים המעשיים הנגזרים ממנה ומתייחס למשמעויות שלה בהקשר למפת"ח.

תכנית להמשכיות עסקית BCP - Business Continuity Plan נועדה להבטיח רציפות תפעולית של התהליכים העסקיים הקריטיים של הארגון בשעת חירום בפרק זמן מוגדר וברמת שירות מוגדרת. התכנית מתייחסת לאירועי חירום שונים ומגדירה תכניות פעולה לפונקציות הקריטיות בארגון לצורך התאוששות באופן מלא או חלקי בהתאם למדיניות הארגון

הטמעת מפת"ח היא מרכיב מרכזי של ניהול המחשוב בארגון ושל אבטחת איכות וניהול פרויקטים בפרט. הטמעת מפת"ח והכנסתו לשימוש שוטף כוללת: לימוד השיטה, קיום הדרכות, התנסות, ליווי פרויקטים, השלמת נהלים מקומיים, תיקיות פרויקטים, הסמכה לתקני איכות (ISO 9000) ועוד. בארגונים בהם קיימת כבר פונקצית אבטחת איכות ו\או מעקב ובקרת פרויקטים, תשתלב הטמעת מפת"ח בפונקציות אלה (פונקציות אלה הן שתהיינה אחראיות על הטמעת מפת"ח). בארגונים בהן אין עדיין א

פרויקט הוא מיני-ארגון. יש לו מבנה משלו הכפוף למבנה הארגוני הכללי ומאידך הוא חוצה מבנים קיימים וכולל קשרים עם מספר רב של גורמים, פנימיים או חיצוניים ליחידת מערכות המידע, המעורבים אד-הוק בפרויקט.
כחלק מהמבנה הארגוני מוקמות ועדות המלוות את הפרויקט כמו ועדת היגוי, גוף משתמשים ועוד בהתאם לנוהלי הארגון.

Outsourcing הוא התקשרות חוזית בין ארגון לספק, לפיה הספק מקבל על עצמו להפעיל ולתחזק (ואף לפתח) מערכות ממוחשבות מרכזיות של הארגון. ייתכנו דגמים שונים ומגוונים ל- Outsourcing, החל מתפעול חלקי של מערך המחשוב, היינו רק מערכות מידע ותשתית מסוימות, דרך תפעול תהליכים עסקיים "אנכיים" בארגון כולו, לא רק יחידת המחשוב, וכלה בתפעול מערך המחשוב הכולל של הארגון. קיט זה סוקר את נושא Outsourcing (מיקו

ניהול פרויקטים הינו נושא מורכב ומסובך מעצם הגדרתו. הוא כולל ביצוע משימות שונות במטרה לספק תוצרים מגוונים במסגרת של לו"ז, תקציב, תכולה ואיכות, על אחת כמה וכמה כאשר במסגרת הפרויקט קיימת גם דרישה לניהול ובקרה של ספקים. קיט זה מהווה מדריך למנהל פרויקט המבוצע על ידי ספק חיצוני לארגון, או קבלני משנה בתוך הארגון. מטרתו להציג נושאים שונים, שחלקם יש לבצע ואל חלקם יש להתייחס או להתחשב בהם, עם הנחיות כיצד יש לגשת לאותם נושאים.

קיט זה דן בהיבטים שונים הקשורים בארגון יחידת המחשוב ובתפעולה השוטף: מבנה ארגוני, כוח אדם, הדרכות, ניהול הייצור, בטיחות ואבטחה ועוד, וכמובן בקרה על המערכות השונות ותכניות העבודה למיניהן. קיט זה משמש גם עוגן מרכזי לשילוב פעילויות פנימיות של יחידת המחשוב בנוהל מפת"ח, כפי שמוסבר בסעיף המבוא שבראשית המדריך. לנושא תכנית עבודה שנתית מוקדש קיט נפרד בכרך זה של מפת"ח.

קיימים בשוק מספר פתרונות ממוחשבים לניהול כולל של יחידת מחשוב. קיט זה יכול לסייע בבחירה והטמעה של מערכות כאלה שאינן זולות, לא

המטרה העיקרית של ניהול רמת השירות הנה למסד רמת שירות אשר תתמוך באופן מיטבי בדרישות/תהליכים עסקיים וזאת תוך כדי שמירה על איזון בין הדרישה לשירותי IT והמימוש שלהם ע"י תובנה של הבנת צרכי הארגון מצד אחד והכרת היכולות והמשאבים של ה IT לספק אותם. לשם אבטחת רמת השירות, יש צורך לבצע בקרה מתמדת על רמת השירות במערכות המידע ולמסד תהליכי ניהול של דיווח, הסלמה ואכיפה של רמת השירות וזאת תוך שקיפות מירבית לגורמים המשתתפים והרלונטיים לנושא. ניהול אפקטיבי של אירוע הפרת SLA יצמצם את הנזק הכספי והתדמיתי הצפוי כת

תכנית אב למחשוב, או בשמה האחר - תכנון אסטרטגי למערכות ענ"א , מיועדת לתת לארגון מבט כולל וארוך טווח על המחשוב הנחוץ לו. תכנית אב היא למעשה תכנית עבודה רב-שנתית, ממנה נגזרות תכניות העבודה השנתיות. מפת"ח מציע שיטה משלו לנושא אשר מתחברת היטב לניהול פרויקטים, תכנית עבודה שנתית וקיט הייזום ומאפשרת מימוש מעשי ופשוט של תכנית האב. עם זאת, מפת"ח מאפשר שימוש בכל שיטה מסודרת אחרת לביצוע תכנית אב. אבן הבוחן היא התוצרים. כל שיטה שתיבחר חייבת לספק תוצר

קיט תכנית עבודה שנתית מציע שיטה לניהול תוכנית עבודה פנימית ליחידת המחשוב בארגון החל מהגשת דרישות המשתמשים לקראת השנה החדשה ועד לבניית תכניות עבודה פרטניות (משימות), תפעול שוטף, מעקב ובקרה וסיכום\פתיחת שנה.
הקיט מציג את פעילות ארגון העוסק במחשוב בשני היבטים נחוצים של מנהל המחשוב (מנהל מערכות מידע ראשי): כלפי הנהלת הארגון מחד גיסא וכלפי הלקוחות דורשי העבודה והעובדים מאידך גיסא .