מערכת ממוחשבת מבוססת על טכנולוגיה ותשתיות מחשוב. במונח "טכנולוגיה ותשתית) הכוונה לא רק לחומרה, תקשורת וכיו"ב, אלא גם לתוכנות תשתית כגון: מערכת הפעלה, שפות מחשב, מוניטור ייצור, ניהול ספריות ותיקיות (תכנים), בסיס נתונים, מחולל יישומים, Middleware וכו'. טכנולוגיה היא אוסף כל רכיבי המדף בעזרתם ימומש היישום. "רכיב מדף" הוא כל פריט אשר ניתן לרוכשו מספק חיצוני המספק גם שירותי התקנה, הדרכה, שירות ותחזוקה לאותו פריט וכו'.
· אלגוריתם אשר מתעורר לפעולה עקב אירוע (ע"ע) חיצוני וסיומה בהפעלת אירוע אחר, או כתיבה לבסיס הנתונים.
· פעולה המתבצעת ברצף אחד ואשר תחילתה במסך המכיל נתונים והוראות וסופה ב"מסך" פלט המכיל משוב, נתונים והוראות.
· שרשרת של פעולות קריאה/כתיבה המתבצעות ברצף אחד על הנתונים. שרשרת פעולות אלו חייבת להתבצע כמקשה אחת או לא להתבצע כלל (היינו ביצוע rollback במקרה של תקלה ברצף). לפני ביצוע הטרנזקציה נמצא בסיס הנתונים במצבA ולאחר הביצוע, במצב B.
· תהליך (ע"ע) מסוים המבצע פעולה מסוימת על הנתונים ומחזיר תוצאה זו או אחרת למי שקרא לו.
לטרנזקציות מוקדש רכיב 2.6 בעץ המערכת. ראה גם הסבר מיוחד על משמעות טרנזקציה בגישת האובייקטים, בקיט בשם זה בנושאים תומכים.
יישום הוא מהות המערכת: הגדרה פונקציונאלית של המערכת, מהי מיועדת לבצע. במילים אחרות, אילו תת-מערכות, תהליכים, מסכים, טרנזקציות, קבצים, פריטי מידע, דו"חות וכו' מוכלים במערכת. יישום הוא תרגום מאנגלית של המונח Application ולא המונח Implementation (זה האחרון הוא שלב במחזור החיים כמוסבר בקיט). משתמש המערכת רואה את המערכת בעיקר "דרך" רכיב היישום. המסכים והדו"חות שהוא רואה, הטרנזקציות שהוא מפעיל וישויות המידע המקופלות בהם - הם עבורו המערכת.
בכל נקודת זמן, צריכה מערכת ממוחשבת (כל מערכת) לשרת יעדים ברורים הרלוונטיים לתפקודו התקין של הארגון. ללא יעדים ברורים ומעשיים אין הצדקה לשום מערכת. רכיב היעדים בעץ המערכת מוגדר במובן רחב הכולל גם את מבנה הארגון עבורו מיועדת המערכת, בעיות שהמערכת באה לפתור, אופק הזמן לפעילות המערכת, קשר לתכנית העבודה השנתית ולתכנית אב (תכנון אסטרטגי), ישימות, עלות/תועלת וכו'.
מודל נתונים (data modeling) הוא סכימה ("תרשים") המתארת את ישויות המידע (הרשומות, הקבצים הלוגיים) של המערכת ואת הקשרים ביניהם. קשרים אלה נקראים גם מסלולים. לצד הגדרת סכימה גלובלית המתארת את מכלול הקבצים וכול סוגי הקשרים והמסלולים האפשריים, מכיל המודל גם סכמות חלקיות (מקומיות) המציגות הגדרות חלקיות של "קטעים" של בסיס הנתונים. מטרת המודל להציג את המידע העיקרי המוכל במערכת ואת האפשרויות השונות לגזור ממנו מידע נוסף בצורה של דו"חות ושאילתות (מידע פוטנציאלי). בקלט ובעדכון, מסייע המודל בבדיקות לוגיות ובשמירה על שלימות הנתונים ואמינותם.
מודל הנתונים הלוגי:
· רכיב 2.11 בעץ המערכת
מודל הנתונים הפיסי:
· רכיב 2.12 בעץ המערכת
מימוש הוא ה"דבק" המחבר את שאר הרכיבים, בעיקר את היישום והטכנולוגיה, לפתרון מעשי ומתפקד. מימוש משמעו תכניות עבודה, גורמים המעורבים בפיתוח המערכת ותחזוקתה, תיעוד תפעולי (כולל מדריך למשתמש), חוזי שירות ותחזוקה, תוכנית לבדיקת המערכת, הדרכות והטמעת המערכת ועוד. מימוש כולל גם רכיבים לא-פונקציונאליים שהם תכונות של שאר הרכיבים (ושל המערכת בכללותה), כגון אמינות ואבטחת איכות. מימוש מוגדר באופן העונה לכל האפשרויות: פיתוח עצמי, הסתייעות בגורם חיצוני, רכישת חבילות תוכנה ועוד.
ממשקים הם כל פעולה, נתונים, או רכיב אשר מייצגים אינטראקציה של המערכת עם העולם החיצון. ממשק הוא אירוע חיצוני בעקבותיו מופעלת טרנזקציה במערכת. סוג מיוחד של ממשק הוא ממשק אדם-מחשב (ע"ע). סוג אחר הוא העברת מידע (file transfer) בין מערכת המידע למערכות מידע אחרות (ראה רכיב 2.22 בעץ המערכת). סתם "ממשק" הוא ממשק מהסוג האחרון. המינוח הפורמלי של האקדמיה ומכון התקנים הוא "מישק" ("מנשק"), אך במפת"ח נשאר בינתיים המונח ממשק.
מערכת מידע היא מערכת (ממוחשבת) שתפקידה העיקרי הוא לספק שירותי מידע לארגון. למונח זה שמות נרדפים רבים באנגלית ובעברית: (IS ‑ Information System), מערכת תוכנה, מערכת מידע ניהולית, (MIS ‑ Management Information System), מערכת ייעודית, מערכת יישומית, אפליקציה, Application System ועוד. מערכת מידע ומערכת תשתית (ע"ע) מוגדרות לפי אותו עץ מערכת. ההבחנה העיקרית היא בסעיף היעדים. אם היעדים עונים ישירות ליעדי הארגון והתועלות נמדדות ב"שירות קצה" עסקי - זו מערכת מידע. אם היעדים הם לספק שירות למערכת אחרת והתועלות הן "תועלות נגזרות" - זו מערכת תשתית. הבחנה נוספת היא בדגש היחסי על רכיב היישום והטכנולוגיה. אם הדגש הוא על היישום - זו מערכת מידע. אם הדגש הוא על הטכנולוגיה - זו מערכת תשתית. לטיפול במערכות מידע מוקדש, למעשה, רובו של הנוהל: הקיטים של מחזור החיים, עץ המערכת ונספחיו, הנושאים תומכים ועוד. למערכות מידע מיוחדות מוקדש הכרך מערכות מידע.
מערכת תשתית היא מערכת טכנית התומכת במערכת מידע (או במספר מערכות מידע) ומאפשרת את פעילותה התקינה. מערכת תשתית יכולה להיות: חומרה, תוכנה בסיסית (סיסטם) כגון: מערכת הפעלה, בסיס נתונים וכו'; מערכת תשתית יכולה גם להיות מערכת תקשורת, מערך הייצור והתפעול של המחשב המרכזי, תשתית פיסית כגון: כבלים, חדר מחשב וכו'. מנקודת מבט מקצועית וניהולית, תשתית היא מערכת (פרויקט) לכל דבר שיש לה עץ מערכת ומחזור חיים. מנקודת מבט עסקית וכלכלית, תשתיות הן שרת למערכות המידע ולא מטרה בפני עצמה. יש לשאוף למצב בו תשתיות הן מינימום, או נבנות כחלק ממערכת מידע.
בתפיסת מפת"ח, עלות (הערכת המשאבים של) המערכת אינה רק עניין כלכלי "חיצוני", אלא חלק בלתי נפרד מעץ המערכת והיא כוללת מלבד עלות הקמה (פיתוח) ועלות שוטפת (תחזוקה), גם מחירון לפריטים ותוספות, עלות להתקנות ופריסה ועוד. עלות מעוגנת עמוק בעצם הגדרת המערכת ומהותה ויש לה השלכות על הנדסת המערכת, ניהול סיכונים, ניתוח עלות\תועלת וכו'. עלות מוגדרת כסך כל ההוצאות על המערכת לתקופה של 5 שנים כולל תחזוקה והוצאות שוטפות לתקופה זו. יש להביא את סך כל ההוצאות לבסיס משותף של שערוך לפי ערך קניה נוכחי או לפי הוצאה חודשית שוטפת.
תקינה ותקנים הם הגדרות סטנדרטיות ומקובלות בעזרתן ניתן לחסוך מאמץ הן בהגדרה והן בבנייה ובתחזוקה של רכיב כלשהו במערכת. תקינה במפת"ח כוללת לא רק הגדרות (תקנים) פורמליות אלא גם תקני דה-פקטו המקובלים באופן מעשי כ"תקן". לנושא התקנים מוקדש קיט מיוחד במפת"ח ועם זאת, נושא התקנים "מפוזר" בקיטים ובנושאים השונים לפי העניין.
· ראה הקיט תקינה ותקנים בכרך נושאים תומכים
| שם התוצר | עבודה | לימוד |
|---|