שיטת ה- BSC היא שיטה להקמת מערכת מדידה ארגונית אשר אמורה לגשר באופן אפקטיבי על הפער בין האסטרטגיה של הארגון לביצועים בפועל. השיטה הומצאה ע"י Kaplanו- Norton בשנת 1993, וצברה מאז פופולאריות רבה, בשל פשטותה ועוצמתה. ראה פרק מיוחד בנושא זה במדריך בקיט מדדים כרך איכות.
מדד "נקודות פונקציונאליות" נותן הערכה של "כמות הפונקציונאליות" שהמערכת מספקת, לפי כמות המסכים/קבצים/קלטים/דוחות וכו'. מדד זה היה פופולארי למדי בתעשיית התוכנה, אך עקב מורכבות מדידתו הוא לא תפס מקום מוביל. היתרון במדד זה שהוא בלתי-תלוי בשפת-תכנות, ולכן הוא מאפשר להשוות את גודל המערכת (מבחינת כמות הפונקציונאליות שהיא מספקת) למערכת אחרת, למרות ששתיהן פותחו בשפות-תכנות שונות.
שיטת ה- GQM היא שיטה להגדרת מדדים בצורה טובה וברורה. היא מבוססת על שלושה שלבים: הגדרת מטרות המדידה, חקירת המטרות באמצעות שאלות, והגדרת המדדים עצמם.
קיצור של Kilo Lines Of Code, כלומר: אלפי שורות קוד. עיין ערך: LOC.
קיצור של Kilo Source Lines Of Code, כלומר: אלפי שורות קוד. עיין ערך: LOC.
קיצור של Lines Of Code, מדד נפוץ למדידת גודל מוצר התוכנה או גודל מודולים בתוכו.
קיצור של Source Lines Of Code, כלומר: שורות קוד. עיין ערך: LOC.
אחד המדדים הידועים למדידת סביכות תוכנה הוא מדד המורכבות (הסביכות) הציקלומטית של McCabe. (McCabe Complexity Metric) מדד זה מבוסס על טכניקת ה- Flowgraphs (ע"ע). מקובל שמדד סביכות 10 הוא גבול עליון הן לסביכות "הנדסית" והן לסביכות "אינטלקטואלית" של יכולת האדם "להשתלט" על התכנית ולהבינה.
טכניקה המתארת תכנית מחשב בגרף המכיל צמתים וקוים המחברים ביניהם. הצמתים הם קטעי קידוד בתכנית והקווים הם הסתעפויות לקטעי קידוד (צמתים) אחרים או לולאות. גרף זה יוצר "אזורים", היינו שטחים הכלואים בין הצמתים והקווים (והגבולות החיצוניים של המשטח עליו מצויר הגרף). מס' האזורים הוא מדד הסביכות. ברור שככל שיש יותר צמתים והסתעפויות, יש יותר אזורים.
מדדים הם ערכים מספריים הניתנים לתכונות ומאפיינים של מוצר או תהליך ואשר משמשים לצורך השוואה, הערכה, שיפור ביצועים ועוד. ארגונים משתמשים במדדים כדי להבין את המאפיינים של תהליכים ומוצרים על-מנת להשיג בצורה שיטתית את מטרותיהם.
אוסף הפעילויות הקשורות למדידה ומדדים, משלב תכנונם, דרך איסוף הנתונים ועד לניתוחם, מהווה מערכת בפני עצמה, הנקראת מערכת מדידה. למערכת זו יש (כמו לכל מערכת), יעדים, יישום, טכנולוגיה, מימוש ועלות. לא לחינם נכנס נושא המדידה כנושא מרכזי (אחד משמונת העקרונות של ניהול איכות) במהדורת 2000 של ISO 9000 (ראה קיט תקן ISO 9000 בכרך איכות), וזאת מתוך ראיה שלא ניתן להשיג שיפור מתמיד ללא מדידה, ויש לעבור מניהול לפי תחושות לניהול לפי עובדות.
תוכנית המדדים מסכמת את מטרות המדידות, השאלות שעליהן עונים, ומפרטת עד הפסיק האחרון את המדדים אותם מודדים (ללא השארת "עמימויות"), מי אחראי על איסוף הנתונים, מי אחראי על ניתוחם ובאיזו תדירות. על-מנת לשפר את סיכויי ההצלחה של הקמת מערכת מדדים אפקטיבית, מומלץ לתכנן את הפעילות באמצעות כתיבת תוכנית מדדים.
| שם התוצר | עבודה | לימוד |
|---|