חישוב עלויות

מבוא – הסבר כללי

במפת"ח יש הבחנה בסיסית בין אמידת עלויות וחישוב עלויות. אמידת עלויות עוסקת בהערכת היקף המערכת (הפרויקט) ובאמידת המשאבים הנדרשים. חישוב עלויות יוצא מנקודת הנחה שנעשתה כבר אמידת עלויות ומטרתו להביא את כל האומדנים למכנה משותף ולמספרים מסכמים לפי סוגי תשומות מוגדרים מראש. אמידת עלויות עוסקת בבעיית היסוד: כיצד לכמת את סעיפי העלות? לסעיפים רבים הכימות הוא קל יחסית, אולם קיימים סעיפים קשים יותר לכימות, במיוחד סעיפי רכיב היישום (רכיב 2) של עץ המערכת (לדוגמא: כמה משאבים יש להשקיע ע"מ לאפיין מערכת בעלת 5 תת-מערכות ו- 27 תהליכים? חישוב עלויות אינו נותן תשובה לשאלה זו, ואילו אמידת עלויות כן). חישוב עלויות נשען על-גבי אמידת העלויות, לוקח את כל סעיפי העלות שנאמדו, בשיטה זו או אחרת, במדד/אומדן זה או אחר, ומביא את כולם למכנה משותף: מספר מסכם אחד (או כמה מספרים), ופריסה לאורך תקופת זמן.

מודל חישוב העלויות והטבלאות בתוכו עוסקים בחישוב עלויות ולא באמידתן והערכים המספריים המוזנים לטבלה יכולים לבוא מכל שיטה או כלי לאמידת עלויות (Cost Estimation). הטבלאות במודל לחישוב עלויות משמשות לקליטת נתונים, עדכונם וסיכומם (בדומה לגיליון אלקטרוני).

קיימת איפוא הדדיות ותלות חשובים בין חישוב עלויות ואמידת עלויות. בפועל, ניתן להתחיל באחת משתי הדרכים הבאות:

 ·         להתחיל באמידת עלויות ולאסוף את כל סעיפי העלות השונים הקשורים למערכת הנדונה. את תוצאות אמידת העלות יש להכניס אז לתוך טבלאות חישוב העלויות, על-מנת להציגן באופן אחיד, ובצורה המתאימה לרכיבי העלות של עץ המערכת (5.1 עלות הקמה, 5.2 עלות שוטפת, וכו').

 ·         להתחיל ישירות עם חישוב עלויות ולרשום ישירות את עלויות המערכת, ללא אמידת עלויות מתועדת ומסודרת. שיטה זו מתאימה רק למערכות קטנות ופשוטות ואינה מומלצת למערכות בינוניות ומעלה.

 

במובן מסוים ניתן לכנות את הדרך הראשונה Bottom-up או Sum-up. ניהול מכרז, למשל, מחדד ומבהיר באופן טוב את הקו המפריד בין אמידת עלויות לחישוב עלויות: מחבר המפרט מגדיר את הטבלה לחישוב עלויות והספק ממלא אותה בנתונים שהוא חישב בכל שיטה לאמידת עלויות שהוא בחר. במילים אחרות, למגישי ההצעות יש יד חופשית לאמוד את העלויות בכל דרך שנראית להם (לספקים רבים יש שיטות וכלים משלהם לאמידת עלויות) ובלבד שערכים אלה יוזנו לטבלאות חישוב העלויות כפי שנדרשו במכרז.

לאמידת עלויות מוקדש הקיט אמידת עלויות בכרך נושאים תומכים ומומלץ לקרוא אותו במקביל לקריאת קיט זה (חישוב העלויות).

מודל חישוב העלויות המוצג להלן תומך ברכיבי העלות הבאים:

 ·         5.1: עלות הקמה

 ·         5.2: עלות שוטפת

 ·         5.5: עלות כוללת ופריסה

 

החישוב הוא בכפוף לאופק הזמן (רכיב 1.7) שהוגדר למערכת ובכפוף לשיטת הפיתוח (מחזור החיים) שנבחרה. ברכיבים 5.1 ו- 5.2 יש לאמוד ולהעריך תחילה את סעיפי (מרכיבי) העלות ולאחר מכן לערוך את חישוב העלות, היינו, לרכז את כל סעיפי העלות ולכמתם לפי סוגי המשאבים.

לסיכום, מטרות חישוב עלויות הן:

 ·         הבאת תוצאות אמידת העלויות למכנה משותף.

 ·         פירוט ופירוק של סה"כ העלות לפי חתכים שונים על מנת להבין ממה היא מורכבת.

 ·         סיכום סך עלויות המערכת ל"יחידת עלות" אחת (או מספר יחידות עלות מצומצם).

 ·         פריסת העלות על ציר הזמן (שנות תקציב, בד"כ 5) .

 ·         כלי עזר להשוואת הצעות ספקים.

 

חישוב עלויות ואמידת עלויות הן פעילויות אורתוגונליות המתבצעות באופן שוטף לאורך מחזור החיים כמוסבר להלן.

 

המודל

ביסוד השיטה לחישוב עלויות עומד מודל פשוט המוצג בטבלה 1 להלן:

 

טבלה 1: המודל הבסיסי של חישוב עלויות

סעיפי עלות	תשומות (משאבים)
	כוח אדם (בשעות עבודה)	הוצאה כספית (בש"ח)
סעיף 1
סעיף 2
סעיף 3
...
סה"כ	ש"ע	ש"ח

 

טבלה 1 היא טבלה עקרונית ומוצגת לצורך המחשה והצגת התפיסה בלבד. לפי תפיסה זו הטורים (סוגי התשומות) הם קבועים ומוגדרים מראש, אך ניתנים להתאמה לצורכי הארגון. לעומת זאת, השורות (סעיפי העלות) הן פתוחות יחסית ומשתנות בהתאם לסוג הפרויקט, תכניו, מיקומו במחזור החיים, הטכנולוגיה בעזרתה הוא נבנה וכו'. במילים אחרות, מודל חישוב העלויות מאפשר למשתמש להגדיר את סעיפי העלות במספר אופנים, בהתאם לנסיבות, כולל מקרה פתוח לגמרי בו המשתמש מגדיר את השורות כרצונו, ובלבד שסעיפים אלה יובעו באחד או יותר משני סוגי התשומות (משאבים): כוח אדם (שעות עבודה, ש"ע) והוצאה כספית.

כמובן שגם כוח אדם עולה כסף, אולם רוב הארגונים מעדיפים לחשב ולהציג בנפרד תשומות של כוח אדם פנימי (ולאחר מכן לתרגם זאת לכסף, אם יש צורך בכך). הוצאות כספיות יבואו בד"כ לידי ביטוי בצורה של רכש ושל שכירת כוח אדם חיצוני.

טבלה 2 להלן היא הרחבה מעשית של טבלה 1 ומציגה חלוקה לנתונים כספיים וכמותיים, סיכומים וחלוקה של תשומת כוח אדם לפנימי וחיצוני.

 

טבלה 2: טבלת בסיס לחישוב עלויות

סעיפי עלות	סוג התשומה (משאב)				סה"כ
	כוח אדם			הוצאה כספית (₪)
	פנימי (ש"ע)	חיצוני			כוח אדם (ש"ע)	כספי (₪)
		ש"ע	ש"ח
סעיף 1
סעיף 2
סעיף 3
...
סה"כ

 

טבלה 2 היא טבלה מסכמת, היינו נגזרת מטבלאות וחישובים מפורטים יותר המבוצעים במסגרת פעילות אמידת עלויות.

יש לשים לב להבדל בין טורים מהותיים וטורים מחושבים בטבלה. כוח אדם והוצאה כספית הם שתי מהויות שונות (ראה טבלה 1) וכל סעיף עלות יתבטא באחד מהם או בשניהם. "שניהם" פירושו, שסעיף העלות המסוים צורך גם כ"א וגם הוצאה כספית ישירה (רכש). באופן דומה, יש להבין את טורי המשנה כוח אדם פנימי וכוח אדם חיצוני: סעיף העלות צורך גם כ"א פנימי וגם כ"א חיצוני. לעומת זאת, טורי המשנה ש"ע וש"ח תחת כוח אדם חיצוני, מחושבים האחד מהשני (בין אם החישוב הוא ידני ע"י המשתמש במקרים בהם הוא מזין נתונים ישירות לטבלה זו, בין אם החישוב הוא אוטומטי ע"י כלי עזר כדוגמת גיליון אלקטרוני, כמוסבר בהמשך).

חשוב לציין שבמודל יש פתיחות ומקום רב לשיקולי המשתמש. ניתן להתאים הן את הטורים והן את השורות לפי צרכי הפרוייקט והארגון. לדוגמא, בארגונים בהם הדבר חשוב, ניתן להפריד את העלות הכספית לפי סוגי מטבע (ש"ח, $) כמתואר בטבלה 2$ להלן:

 

טבלה 2$: טבלת בסיס לחישוב עלויות, בהפרדה בין ש"ח ל- $

סעיפי עלות	סוג התשומה (משאב)					סה"כ
	כוח אדם			הוצאה כספית
	פנימי (ש"ע)	חיצוני				כוח אדם (ש"ע)	כספי
		ש"ע	ש"ח	ש"ח	$		ש"ח	$
סעיף 1
סעיף 2
סעיף 3
...
סה"כ

 

השורות בטבלה 2, היינו, סעיפי העלות, הן החוליה המקשרת בין אמידת עלויות לחישוב עלויות. שורות אלה הן הפלט מאמידת עלויות והקלט לחישוב עלויות. בקיט אמידת עלויות מוצעות מספר דרכים ליצירת שורות אלה, היינו מספר שיטות אמידה אפשריות. אחת מהשיטות היא "שיטת מפת"ח" לפיה שורות אלה נלקחות ממודל המטריצה, היינו, הן שלבים במחזור החיים, או רכיבים של עץ המערכת (ומכאן השם רכיבי עלות) או שילוב של שניהם (משבצות במטריצה).

טבלה 2 וטבלה 1 הן פשטניות-מה ואינן מכסות, באופן ישיר, נושאים חשובים כמו תחזוקה, פריסה לתקופות ועוד. נושאים אלה מפורטים בהמשך. עם זאת, טבלה 2 היא הבסיס לכל שאר הטבלאות והפירוטים שבהמשך ויכולה בהחלט לשמש גם ככלי עבודה מעשי באמצעות הזנה ישירה לתוכה.

במכרזים יש לדרוש שרכיבי העלות יהיו במבנה של טבלה 2, כמוסבר בהמשך.

רכיבי העלות

5.1 עלות הקמה

טבלת הבסיס לחישוב העלויות (טבלה 2) תשמש להצגת עלות הקמת המערכת בחתכים שונים:

 ·         לפי מחזור החיים של הפרוייקט (עלות האפיון, העיצוב, הבניה, וכו'). יש להתאים את שורות הטבלה לפי מחזור החיים של הפרוייקט (ראה דוגמאות בטבלאות 5.1א, 5.1ב, 5.1 ג להלן).

 ·         לפי רכיבי עץ המערכת (עלות 2.7 פיתוח התוכניות, 2.22 פיתוח הממשקים למערכות משיקות, 3.1 חומרה מרכזית, וכו') . ראה דוגמא בטבלה 5.1ד להלן.

 ·         לפי סוגים כלליים של הוצאות: עלות פיתוח היישום, חומרה, תוכנת מדף, תשתיות תקשורת, וכו'. ראה דוגמא בטבלה 5.1ה להלן.

 

להלן מספר דוגמאות לטבלאות חישוב עלות הקמה, לפי מחזורי חיים שונים נפוצים:

 

טבלה 5.1א: חישוב עלות הקמה, מחזור חיים סדרתי

שלב	סוג התשומה (משאב)				סה"כ
	כוח אדם			הוצאה כספית (₪)
	פנימי (ש"ע)	חיצוני			כוח אדם (ש"ע)	כספי (₪)
		ש"ע	ש"ח
אפיון
בקשה להצעות
עיצוב ובנייה
בדיקות מערכת
התקנה והרצה
שונות (תקורות)
סה"כ

 

טבלה 5.1ב: חישוב עלות הקמה, מחזור חיים פיתוח בסבבים

שלב	סוג התשומה (משאב)				סה"כ
	כוח אדם			הוצאה כספית (₪)
	פנימי (ש"ע)	חיצוני			כוח אדם (ש"ע)	כספי (₪)
		ש"ע	ש"ח
אפיון + בקשה להצעות
עיצוב ובנייה סבב 1
עיצוב ובנייה סבב 2
עיצוב ובנייה סבב 3
בדיקות מערכת
התקנה והרצה
שונות (תקורות)
סה"כ

 

טבלה 5.1ג: חישוב עלות הקמה, מספר יחידות מסירה (מהדורות)

שלב	סוג התשומה (משאב)				סה"כ
	כוח אדם			הוצאה כספית (₪)
	פנימי (ש"ע)	חיצוני			כוח אדם (ש"ע)	כספי (₪)
		ש"ע	ש"ח
אפיון + בקשה להצעות
יחידת מסירה 1: עיצוב ובנייה, בדיקות, התקנה והרצה
יחידת מסירה 2: עיצוב ובנייה, בדיקות, התקנה והרצה
יחידת מסירה 3: עיצוב ובנייה, בדיקות, התקנה והרצה
שונות (תקורות)
סה"כ

 

ניתן להציג את עלויות המערכת לפי כל חתך נדרש, אולם מבנה הטבלאות יהיה תמיד אחיד, לפי מבנה טבלה 2.

שלב הייזום בד"כ אינו מופיע בטבלה בשל הסיבות הבאות:

 ·         בשלב הייזום אין עדיין יכולת חישוב (עוסקים בחסמים בלבד)

 ·         עלויות שלב הייזום כלולות בתוך עלויות שלב האפיון, או במסגרת ת"ע שנתית.

 

שורת "שונות (תקורות)" מתארת עלויות רוחביות וכלליות. אם היא מכילה יותר מ- 5% מעלות המערכת, הדבר צריך להדליק נורה אדומה.

להלן דוגמא לטבלת חישוב עלות הקמה, לפי רכיבי עץ מערכת:

 

טבלה 5.1ד: חישוב עלות הקמה לפי רכיבי עץ מערכת

שלב	סוג התשומה (משאב)				סה"כ
	כוח אדם			הוצאה כספית (₪)
	פנימי (ש"ע)	חיצוני			כוח אדם (ש"ע)	כספי (₪)
		ש"ע	ש"ח
2.7 תוכניות
2.15 דוחות
3.1 חומרה מרכזית
3.3 ציוד קצה
3.9 תשתית סביבתית
3.30 תקשורת
...
סה"כ

 

במקרה ויש צורך להציג את עלות ההקמה לפי סוגים כלליים של הוצאות, ניתן להשתמש בדוגמא הבאה:

 

טבלה 5.1ה': חישוב עלות הקמה לפי סוגי הוצאה כלליים

שלב	סוג התשומה (משאב)				סה"כ
	כוח אדם			הוצאה כספית (₪)
	פנימי (ש"ע)	חיצוני			כוח אדם (ש"ע)	כספי (₪)
		ש"ע	ש"ח
הקמת אתר הפיתוח
הקמת אתר הבדיקות
פיתוח היישום
חומרה
תוכנת מדף
תשתיות תקשורת
תשתית סביבתית
...
סה"כ

 

למעשה, כל סוג הוצאה כנ"ל הוא סכום של העלות של מספר רכיבי עץ מערכת (למשל: פיתוח היישום מורכב מ: פיתוח 2.7 תוכניות, פיתוח 2.15 דוחות, פיתוח 2.22 ממשקים למערכות משיקות, וכו')

בארגונים מסוימים (כדוגמת צה"ל) מקובל לפצל את רכיב 5.1 עלות הקמה לשני תת-רכיבים עיקריים:

 ·         עלות פיתוח.

 ·         עלות הצטיידות: הקמת אתרי הייצור בתצורות השונות (רכיב 4.9), עלויות ציוד הקצה וכו'.

 

במקרה זה יש להציג את עלות ההקמה באופן מפוצל, בשתי טבלאות מסוג טבלה 2 לעיל.

ניתן באותו האופן לפלח את עלויות ההקמה גם לפי גורמים מממנים.

לעיתים נדרש להציג את פילוח עלויות הפיתוח לפי סוגי התפקידים השונים: מנתח מערכות, מנהל פרויקט, DBA, וכו'. במקרה כזה יש להשתמש בטבלה 5.1ה' עם שורות נוספות לכל תפקיד.

בקיט אמידת עלויות ניתן למצוא את הפירוט לגבי השיטות המומלצות לאמידת העלויות ("כיצד לחשב את המספרים בתוך הטבלה?"). אולם, ללא תלות בשיטה לאמידת עלויות, יש להציג את עלות ההקמה כמוסבר לעיל.

5.2 עלות שוטפת

כיצד משתלב שלב התחזוקה במודל חישוב העלויות?

רכיב 5.2 עלות שוטפת הוא למעשה עלותו של רכיב 4.6 שירות ותחזוקה. העלות השוטפת מורכבת מעלות שירות ותחזוקה של רכיבי עץ המערכת הרלוונטיים (שירות ותחזוקה של 2.7 תוכניות, 2.12 בסיס הנתונים, 2.15 דו"חות, 3.3 ציוד קצה, וכו').

חישוב עלות שוטפת מבוצע לשנה אחת ועבור יחידת מסירה אחת. אין עדיין התחשבות בציר הזמן, ואין התחשבות בתחזוקה של מספר יחידות מסירה בו-זמנית (הדבר מבוצע ברכיב 5.5 עלות כוללת ופריסה).

לצורך חישוב 5.2 עלות שוטפת, נשתמש בטבלת הבסיס (טבלה 2) ונפרט בכל שורה את רכיבי עץ המערכת הרלוונטיים לצורך תחזוקת המערכת, כמודגם בטבלה להלן:

 

טבלה 5.2א: חישוב עלות שוטפת לשנה, לפי רכיבי עץ מערכת

שלב	סוג התשומה (משאב)				סה"כ
	כוח אדם			הוצאה כספית (₪)
	פנימי (ש"ע)	חיצוני			כוח אדם (ש"ע)	כספי (₪)
		ש"ע	ש"ח
תחזוקת 2.7 תכניות
תחזוקת 3.1 חומרה מרכזית
תחזוקת 3.3 ציוד קצה
תחזוקת 3.30 תקשורת
תחזוקת 3.9 תשתית סביבתית
...
סה"כ

 

גם כאן ניתן במקרה הצורך להשתמש בסוגי הוצאה כלליים, כמודגם בטבלה הבאה:

 

טבלה 5.2ב: חישוב עלות שוטפת לשנה, לפי סוגי הוצאה כלליים

שלב	סוג התשומה (משאב)				סה"כ
	כוח אדם			הוצאה כספית (₪)
	פנימי (ש"ע)	חיצוני			כוח אדם (ש"ע)	כספי (₪)
		ש"ע	ש"ח
תיקוני תקלות ביישום
תחזוקת חומרה
תחזוקת תשתיות תקשורת
תחזוקת תשתית סביבתית
...
סה"כ

 

סיכום העלות השוטפת ל- 5 שנים (או לפי המוגדר ברכיב 1.7 אופק הזמן) יתבצע ברכיב 5.5 עלות כוללת.

5.5 עלות כוללת ופריסה

לצורך הצגת העלות הכוללת של המערכת (עדיין ללא פריסה על-פני ציר הזמן), נשתמש בטבלה במבנה של טבלת הבסיס (טבלה 2), כדלהלן:

 

טבלה 5.5א: חישוב עלות כוללת, ללא פריסה לתקופות

שלב	סוג התשומה (משאב)				סה"כ
	כוח אדם			הוצאה כספית (₪)
	פנימי (ש"ע)	חיצוני			כוח אדם (ש"ע)	כספי (₪)
		ש"ע	ש"ח
עלות הקמה
עלות שוטפת לשנה
עלות שוטפת ל- 4 שנים נוספות
סה"כ

 

עלות הקמה היא "השורה התחתונה" של רכיב 5.1. עלות שוטפת לשנה היא השורה התחתונה של רכיב 5.2. בדוגמא לעיל הוכנסה עלות שוטפת ל- 4 שנים נוספות. יש להתאים זאת לפי המוגדר ברכיב 1.7 אופק הזמן של המערכת.

אולם, כיצד נציג את פריסת העלויות על-פני תקופות הזמן?

לצורך זה, נשתמש בטבלה 1 מורחבת, כמוצג להלן:

 

טבלה 1 מורחבת: ריכוז עלויות כולל פריסה לתקופות

סעיף	סה"כ		תקופה 1		תקופה 2		תקופה ...		תקופה 5
	כ"א (ש"ע)	כספי (ש"ח)	כ"א (ש"ע)	כספי (ש"ח)	כ"א (ש"ע)	כספי (ש"ח)	כ"א (ש"ע)	כספי (ש"ח)	כ"א (ש"ע)	כספי (ש"ח)
סעיף 1
סעיף 2
סעיף 3
...
סה"כ

 

בדרך-כלל לא ניתן "סתם כך" לדעת מהי הפריסה הנכונה של התקציב ע"פ תקופות הזמן. הדרך הנכונה לחשב זאת היא ללכת לאחור, לטבלאות המפורטות של עלות ההקמה והעלות השוטפת ולהוסיף בתוכן גם את מרכיב הפריסה עבור כל סעיף. בפרק הבא יובא כלי עזר (גיליון Excel) אשר יכול להקל על ביצוע חישובים אלה.

יש לשים לב כי בעת חישוב הפריסה של 5.2 עלות שוטפת, אם מחזור החיים הוא של מספר יחידות מסירה (מהדורות), יש להתחשב בעובדה כי צריך להמשיך ולתמוך במהדורה ישנה במקביל להתקנה ולהרצה של מהדורה חדשה.

כעת, ניתן להציג את העלות הכוללת של המערכת, עם פריסה לתקופות:

 

טבלה 5.5ב: עלות כוללת, עם פריסה לתקופות

סעיף	סה"כ		תקופה 1		תקופה 2		תקופה ...		תקופה 5
	כ"א (ש"ע)	כספי (ש"ח)	כ"א (ש"ע)	כספי (ש"ח)	כ"א (ש"ע)	כספי (ש"ח)	כ"א (ש"ע)	כספי (ש"ח)	כ"א (ש"ע)	כספי (ש"ח)
עלות הקמה
עלות שוטפת לשנה
עלות שוטפת ל- 4 שנים נוספות
סה"כ

 

התאמה למדד

כל העלויות העתידיות אשר מוצגות בכל הטבלאות צריכות להיות על-בסיס ערך נוכחי.

לדוגמא: אם חישוב העלויות מבוצע בשנת 2002, והוא מציג עלויות בשנים 2002, 2003, 2004, יש להציג את כל העלויות במחירי 2002.

יש לעדכן מדי שנה את רכיב 5 של תיק המערכת לפי העלייה במדד המחירים.

מחזור חיים

חישוב עלויות (וכן אמידת עלויות) הן פעילויות המתבצעות באופן שוטף לאורך מחזור חיי המערכת ותהליך הפיתוח. זאת, בפרט באבני דרך ו"נקודות צומת" חשובות בהן נדונים מצב המערכת והמשך הפרויקט. המקומות הטבעיים לביצוע חישוב עלויות (ואמידת עלויות) הם:

שלב הייזום

בסוף הייזום, תבוצע אמידת עלויות כללית ביותר: קביעת חסמים.

ראה הנחיות לפרק 5 בתיק (מסמך)  הייזום.

שלב האפיון

בשלב האפיון יבוצעו אמידת עלויות וחישוב עלויות בשתי נקודות זמן לפחות:

 ·         במהלך האפיון (באבן דרך אחת לפחות): אמידה כללית, שיפור החסמים שנקבעו בייזום.

 ·         בסוף האפיון: אמידה וחישוב מלאים

 

ראה הקיט אפיון בכרך יסודות/מחזור חיים.

שלב בקשה להצעות

בשלב בקשה להצעות, יש לנושא העלויות משקל מרכזי. זאת, במספר נקודות זמן וצמתים:

 ·         לפני החלטה סופית על יציאה למכרז: הערכה פנימית "שלנו": האם הפנייה לספקים היא (עדיין) מציאותית?

 ·         בבדיקת הצעות הספקים: מילוי טבלאות העלויות שנדרשו במפרט כנדרש.

 ·         השוואה (וחישוב) סופיים של ההצעות: סיכום עלות\תועלת ההצעות.

 

ראה סעיף עלות במפרט ובמפ"ל, בקיט בקשה להצעות – RFP בכרך יסודות/מחזור חיים.

 

שלב עיצוב והבנייה

בשלב עיצוב ובנייה יבוצעו אמידת עלויות וחישוב עלויות:

 ·         עלות הקמה (5.1): בקרה שוטפת לחריגות.

 ·         עלות תחזוקה שוטפת (5.2): אמידה וחישוב סופיים, לפחות פעמיים.

 

ראה הנחיות בפרק פעילויות בקיט עיצוב ובנייה, בפרט ההנחיות לטיפול בחריגות!

שלב בדיקות המערכת

"מעורבות" רכיבי העלות בשלב הבדיקות תהיה רק במקרים בהם הוחלט שבדיקת המערכת תכלול גם בדיקות עלויות (מקרים אלה הם נדירים. ברוב המקרים, תבוצע בדיקה כזו במסגרת שלב תחקור\הערכת מערכת, כמוסבר להלן). במקרים אלה, הרכיבים שסביר שייבדקו הם:

 ·         עלות תחזוקה שוטפת (5.2): בדיקת האמידה האחרונה שנעשתה: האם ההערכות לגבי עלות תחזוקת המערכת הן ריאליות?

 ·         רכיב 5.3 עלות תצורות.

 ·         רכיב 5.4 מחירון: האם יש למערכת מחירון מסודר לפיו יבוצעו שינויים, הרחבות וכו'

 

ראה קיט בדיקות מערכת, בפרט תיק בדיקות פורמט 2 שם.

שלב התחזוקה

בשלב זה תבוצע "אחזקה שוטפת" של רכיבי העלות הרלוונטיים לתחזוקה השוטפת, כמוגדר ברכיב 5 בתיק התחזוקה. ובפרט הרכיבים:

עלות תחזוקה שוטפת (5.2):

 ·         איסוף נתונים ובקרה שוטפת.

 ·         בדיקה אם אין צורך במהדורה חדשה.

 

רכיב 5.4 מחירון: עדכון שוטף מול ספקים ומול "מחירונים פנימיים".

שלב תחקור – הערכת מערכת

בשלב זה ייבדקו ביסודיות האומדנים והביצוע בפועל של כל רכיבי העלות:

 ·         עלות הקמה (5.1): בקרה על העלות בפועל מול האמידה

 ·         עלות תחזוקה שוטפת (5.2): בדיקת האמידה האחרונה שנעשתה: האם ההערכות לגבי עלות תחזוקת המערכת היו (עדיין הן) ריאליות?

 ·         5.4: האם מחירון המערכת הוא בתוקף? תואם את המחירון המקורי?

 

ראה הקיט תחקור \ הערכת מערכת בכרך יסודות\מחזור חיים.

תוצרים

גיליון Excel לחישוב עלויות

לקיט זה מצורף גיליון Excel (גלופת לימוד וגלופת עבודה) אשר מסייע בחישוב העלויות.

גיליונות ה- Excel מצורפים לקיט זה כדוגמא בלבד.

אחריות המשתמש בהם להתאימם לצרכיו.

 

אבטחת איכות

אבטחת איכות לעלויות המערכת, תבחן את הנקודות הבאות:

 ·         ביצוע חישוב עלויות בנקודות מחזור החיים הנ"ל (כמינימום).

 ·         מידת הפירוט של הטבלאות: האם החישוב מבוסס על "הערכות אצבע" או "אמידה לפי מיטב שיפוט" או על אמידת עלויות פרטנית ע"פ שיטה מוגדרת ומסודרת?

 ·         הקשר בין אמידת עלויות וחישוב עלויות: מה קדם למה? מה מתבסס על מה?

 ·         מידת הכיסוי של רכיבי עץ המערכת. על מה הושם הדגש?

             ·         5.1 עלות הקמה

             ·         5.2 עלות שוטפת (תחזוקה)

             ·         פיתוח יחידות מסירה נוספות (5.1 & 5.2)

             ·         5.5 עלות כוללת (עם פריסה או בלי)

 ·         לפי מה נבחרו סעיפי העלות:

             ·         רכיבי עץ המערכת?

             ·         שלבי מחזור החיים?

             ·         אחר?

 ·         האם שונו הטורים של התשומות?

 ·         מידת השימוש בטבלת האקסל (גלופות עבודה) המצורפות לקיט זה.

 ·         מידת מעורבות כלכלנים ואנשי תקציב לצד מומחי המחשוב. מי הוביל את חישוב העלויות?