קיט זה עוסק בנושא אמידת עלויות לפרויקט, הערכת המשאבים והעלויות הגולמיים הכרוכים בפיתוח מערכת ממוחשבת ותחזוקתה. אמידת העלויות בפרק זה מבוססת על שיטת FPA – "Function Point Analysis" (של Alberecht, י.ב.מ) - הערכה לפי מספר ישויות, סוגן וגודלן, תוך שילוב מודל המטריצה של מפת"ח לפירוט מרכיבי המערכת. "עץ העלויות" הוא עץ המערכת, או מחזור החיים, או שילוב שלהם.
אמידת עלויות היא נושא מורכב שאין לו פתרון תורתי חד משמעי. מתוך השיטות המתוארות בספרות המקצועית לאמידת עלויות לפרויקט נבחרה שיטת FPA – "Function Point Analysis" (של Alberecht, י.ב.מ) המבוססת על הערכה לפי מספר ישויות (מסכים, קבצים, מודולים וכו'), סוגן וגודלן, תוך שילוב מודל המטריצה של מפת"ח לפירוט מרכיבי המערכת. השיטה פועלת בהתאם ל"עץ העלויות" הוא עץ המערכת, או מחזור החיים, או שילוב שלהם. הדגש העיקרי הוא מילוי שיטתי של מטריצת העלויות וקביעת אומדן העלויות על בסיס מפורט ככל האפשר.
(2).jpg)
בגישה זו תיתכן אמידת עלויות בשלוש שיטות כפי שעולה מהתרשים:
· אמידה כוללת לטור: אמידה של עלות שלב (או תת-שלב) על כל רכיבי עץ המערכת הנכללים בו.
· אמידה כוללת לשורה: אמידה של עלות רכיב (או תת-רכיב) לאורך מחזור החיים: כמה יעלה אפיון הרכיב, עיצובו ובנייתו, בדיקתו וכו'.
· אמידה פרטנית לתא: מה עלות רכיב Y בשלב X.
תהליך אמידת עלויות יבוצע בשלבים:
· שלב א' - הכנת כתב כמויות
· שלב ב' - הגדרת מחירון
· שלב ג' - אומדן כולל
· שלב ד' - חישוב עלויות
בשלב זה נעריך את היקפי המשאבים הנדרשים לפרויקט. הכנת כתב הכמויות יכולה להתבצע בשלבים שונים של הפרויקט ובדרכים שונות:
בשלב הייזום - אמידת עלויות מהירה:
· ע"פ מחזור החיים וע"פ עץ המערכת כהשלמה להערכה ע"פ מחזור החיים.
לצורך הכנת כתב הכמויות בשלב הייזום ניתן להשתמש בגיליון עבודה של MS-Excel "אמידת כמויות מהירה בשלב הייזום" הנמצא בלשונית תוצרים בקיט זה.
· בשלב האפיון - הערכה מפורטת ע"פ מחזור החיים או עץ המערכת. לתיאור מפורט של השלב ראה פרק הכנת כתב כמויות.
לצורך הכנת כתב הכמויות ניתן להשתמש בגיליון עבודה של MS-Excel "כתב כמויות" הנמצא בלשונית תוצרים בקיט זה.
עבור כל סעיף/תת סעיף עלות יש להגדיר סוג תשומה (למשל סוג תקציב: כ"א פנימי או חיצוני וכו'), יחידת מדידה (עבור כ"א: שעות אדם/ ימי אדם/ חודשי אדם, עבור הוצאה כספית: דולר/ ש"ח/ ין וכו') ומחיר לכל יחידה.
מומלץ להפריד בין המחירון המיועד לפירוט מחירי כ"א שונים לבין מחירון המיועד לשאר מרכיבי העלות.
|
סעיף עלות |
תת סעיף |
סוג תשומה |
יח' מדידה |
מחיר לתת סעיף |
|
חומרה לאתר צבאי |
שרת מורכב |
מט"ח סיוע |
K$ |
7 |
|
חומרה לאתר בנקאי |
שרת מורכב |
תקציב השקעות |
K$ |
8 |
לצורך הכנת מחירון ניתן להשתמש בגיליון עבודה של MS-Excel "מחירון טכנולוגיה" הנמצא בלשונית תוצרים בקיט זה.
לתיאור מפורט של השלב ראה פרק הגדרת מחירון להלן.
בשלב זה נבצע הכפלה של כתב הכמויות במחירים מתוך המחירון. לצורך כך יש להקפיד על קישור בין תת סעיף עלות במחירון לתת סעיף העלות המתאים לו בכתב הכמויות.
לאחר קבלת האומדן הכולל מומלץ לפרק את העלויות למרכיבי כ"א ומרכיבים טכנולוגיים ולהכפילן במקדמי הוודאות המתאימים.
לחישוב מקדמי הוודאות ניתן להשתמש בחוברת עבודה של MS-Excel "מקדם וודאות" הנמצאת בלשונית תוצרים בקיט זה. החוברת כוללת שני גיליונות עבודה:
· מקדם וודאות כוח אדם
· מקדם וודאות טכנולוגיה
לתיאור מפורט של השלב ראה פרק אומדן כולל להלן.
לצורך ביצוע האומדן הכולל ניתן להשתמש בגיליון עבודה של MS-Excel "אומדן כולל" הנמצא בלשונית תוצרים בקיט זה
מטרת שלב זה להביא את תוצאות אמידת העלויות למכנה משותף. בשלב זה מפרקים את העלות ע"פ חתכים שונים על מנת להבין ממה היא מורכבת. כמו כן מבצעים פריסה של העלות על ציר הזמן. לפירוט ראה קיט חישוב עלויות בכרך זה.
בלשונית תוצרים בקיט זה מובאות מספר תבניות ללימוד ועבודה להקלת תהליך אמידת העלויות בארגון או בפרויקט:
|
אמידת כמויות מהירה בשלב הייזום |
השיטה מכסה בעיקר את עלויות כ"א לשלבי הפרויקט השונים ואת עלויות היישום (רכיב 2 בעץ המערכת). |
|
כתב כמויות |
הערכה של היקפי המשאבים הנדרשים לפרויקט |
|
מחירון כוח אדם |
מחירון המיועד לפירוט סעיפי עלות כ"א בפרויקט |
|
מחירון טכנולוגיה |
מחירון לשאר סעיפי העלות השונים (רכיבי הטכנולוגיה) |
|
טבלת עזר למחירון כוח אדם |
הערכת ההשקעה הנדרשת עבור כל תת סעיף עלות (מחירון ביחידות עבודה לתת סעיף) |
|
אומדן כולל |
הכפלה של כתב הכמויות במחירים מתוך המחירון. לצורך כך יש להקפיד על קישור בין תת סעיף עלות במחירון לתת סעיף העלות המתאים לו בכתב הכמויות. |
|
חישוב מקדם וודאות |
לאחר האמידה (הערכה) הכוללת, יש לבצע תיקון או עידון ע"י פרמטרים משלימים. יש לקחת את ההערכה שהתקבלה ולהטותה כלפי מעלה כפונקציה של פרמטרים סביבתיים |
|
הערכת עלות שינויים בשלב התחזוקה |
ביצוע אמידת עלויות לשינויים ושיפורים (שו"ש) במערכת קיימת בשיטה מקוצרת |
הכנת כתב הכמויות יכולה להתבצע בשלבים שונים של הפרויקט:
· בשלב הייזום - כיון שהמידע על המערכת המתוכננת מועט, מומלץ להשתמש בשיטת אמידת עלויות מהירה.
· בשלב האפיון - לקראת סיום שלב האפיון כאשר המידע על המערכת המתוכננת מפורט מאד ניתן להרכיב כתב כמויות מדויק יחסית. לפיכך מומלץ להשתמש בשיטת אמידת הכמויות המפורטת.
את כתב הכמויות יש לרכז בטבלה כדוגמת הטבלא להלן:
|
שלב במחזור החיים |
רכיב בעץ המערכת |
תת סעיף עלות |
כמות לתת סעיף |
מקצוע (עבור כ"א) |
הערה |
קישור לשורה במחירון |
|
עיצוב ובניה |
2.4 מסכים |
מסך מורכב |
7 |
תוכניתן |
תוכניתן ותיק |
1 |
|
בדיקות |
2.4 מסכים |
מסך מורכב |
7 |
בודק |
בודק רגיל |
2 |
|
עיצוב ובניה |
3.1 חומרה מרכזית |
שרת פיתוח |
3 |
|
ראה אפיון שרת בסעיף 3.1 במסמך האפיון |
100 |
|
בדיקות |
3.1 חומרה מרכזית |
שרת בדיקות |
2 |
|
בשני אתרי בדיקה |
101 |
לצורך הכנת כתב כמויות ניתן להשתמש בגיליון עבודה של MS-Excel "כתב כמויות" הנמצא בלשונית תוצרים בקיט זה
עבור שלב הייזום/דמ"ץ/אפיון-על ניתן לבצע הערכה מקוצרת הכוללת:
· הערכה עפ"י מחזור חיים
· הערכה עפ"י רכיבי עץ המערכת.
בשיטה זו עוברים על כל אחד משלבי מחזור החיים ומבצעים הערכה כוללת לכל שלב. שיטה זו טובה בעיקר לשלב הייזום כאשר נדרשת הערכת סדר גודל של הפרויקט.
השיטה מכסה בעיקר את עלויות כ"א לשלבי הפרויקט השונים ואת עלויות היישום (רכיב 2 בעץ המערכת).
לצורך אמידת הכמויות ניתן להשתמש בגיליון עבודה של MS-Excel "אמידת כמויות מהירה בשלב הייזום" הנמצא בלשונית תוצרים בקיט זה
להשלמת העלויות יש לבצע הערכה עפ"י עץ המערכת להלן. לפירוט שלב ההערכה וסוגי המשאבים העיקריים בכל שלב במחזור החיים ראה פרק שיטות הערכה וסוגי משאבים עיקריים להלן.
בשיטה זו עוברים על רכיבי עץ המערכת ומעריכים את העלויות לכל רכיב למשך כל חיי הפרויקט תוך הפרדה בין עלויות פיתוח לעלויות תחזוקה. השיטה טובה כרשימת תיוג שמטרתה לוודא שנלקחו בחשבון עלויות רכיבי הטכנולוגיה והמימוש (פרקים 3 ו-4).
שיטה זו מהווה השלמה/תוספת להערכת עלויות ע"פ מחזור החיים.
לצורך אמידת הכמויות ניתן להשתמש בגיליון עבודה של MS-Excel "אמידת כמויות מהירה בשלב הייזום" הנמצא בלשונית תוצרים בקיט זה
בקרה זו מבוססת על התפלגות עלויות הפיתוח לפי מחזור החיים וביסודה עומדת ההנחה שהתפלגות זו ידועה וחוזרת על עצמה בפרויקטים שונים, גם אם הם בהיקפים ובטכנולוגיות שונות. להלן דוגמא להתפלגות כזו המקובלת למעשה גם במפת"ח:
עלויות פיתוח
|
ייזום ואפיון |
15% - 25% |
|
|
עיצוב ובנייה |
45% - 60% |
כולל Unit Test |
|
בדיקות |
12% - 15% |
כולל System Test |
|
התקנה והרצה |
10% - 15% |
|
|
סה"כ עלויות פיתוח |
82% - 115% |
|
יש לבצע התאמה של היחסים הנ"ל כפי שצפויים בפרויקט כך שיתכנסו ל- 100%.
עלויות תחזוקה
|
תחזוקה |
6% - 8% |
תחזוקה שנתית נטו על פני 5 שנים לא כולל שו"ש. כ- 30% - 40% מסך הוצאות הפיתוח |
|
|
10% - 15% |
מסך הוצאות הפיתוח לשנה עבור תחזוקה כולל שינויים ושיפורים. |
סה"כ עלות המערכת = עלות פיתוח + עלות תחזוקה ל- 5 שנים.
השוואת נתונים אלו לנתונים שחושבו עבור הפרויקט הספציפי מהווה בקרה לאמידת העלויות. בקרה זו נעשית בעיקר בגמר האפיון כאשר עלויות ביצוע האפיון בפועל כבר ידועות. יתרת עלות הפרויקט תחושב ע"ס החלק היחסי שהוצא עבור האפיון.
מומלץ להשתמש בבקרה זו לבחינת סבירות העלויות שסיפקה שיטת המטריצה (ראה בהמשך). יש לציין כי ניתן לסטות מהערכות אלו בפרויקטים בעלי ייחודיות ברורה כגון:
· מערכת תשתית שעיקר עלותה בחומרה או תוכנות תשתית ותקשורת בהן שלב עיצוב ובניה יהיה קצר מהמקובל.
· פרויקט הסבה/שכתוב מערכת שעיקר הפעילות בו בשכתוב תוכניות, שלב האפיון יהיה קצר מהמקובל וכו'.
יש לשים לב שאמידת העלויות מתבצעת בשלב הייזום אולם הבקרה על האמידה מתבצעת בתום שלב האפיון.
שיטה זו מתייחסת לפיתוח רציף של מערכת - מסירת המערכת בשלמותה כיחידה אחת. במידה והמערכת תפותח בסבבים (3 - 4 יחידות מסירה) יש להוסיף כ- 40% להערכות כח האדם כפי שחושבו עבור פיתוח רציף. התוספת הנ"ל נובעת מהצורך לתחזק ולהתאים את יחידות המסירה שכבר הועברו לייצור ליחידות שנמצאות בפיתוח.
אמידה פרטנית (לפי תא במטריצה) משלבת רכיבי עץ המערכת ושלבי מחזור החיים:
· כמה יעלה האפיון של היישום
· כמה יעלה עיצוב ובניית (רכישת) הטכנולוגיה
בתוך שיטה זו ייתכנו דרגות פרטנות שונות:
· לפי רמת הפירוט של עץ המערכת, למשל: רכיב 2 כולו, חלוקה לפי רכיבי משנה: 2.2, 2.3 וכו'. מומלץ לבצע בחינה של כל עץ המערכת ברמת הפירוט המעמיקה ביותר.
· לפי רמת הפירוט של שלבי מחזור החיים, למשל: שלב בקשה להצעות, תת-שלב הכנת המפרט וכו'.
פרק מטריצת העלויות להלן מתאר באופן כללי את התאים במטריצה ומרכיבי העלות בהם יש להתחשב בכל תא. הסבר מפורט יותר נמצא בפרקים הבאים:
· מטריצת העלויות עפ"י מחזור חיים
· מטריצת העלויות עפ"י עץ מערכת
בפרויקטים גדולים בהם נעשה אמדן עלויות פרטני הכרחי להשתמש במחירון ולתעד באופן ברור עלות כל מרכיב ומרכיב. יש להפריד בין מחירון המיועד לפירוט סעיפי עלות כ"א ולבין המחירון לשאר סעיפי העלות השונים. להלן דוגמא לטבלת מחירון כוח אדם: כל המחירים באותו המטבע)
|
קוד מחיר |
סעיף עלות |
תת סעיף |
מקצוע |
השקעה בתת סעיף |
יחידת מדידה |
מחיר ליח' מדידה |
מחיר לתת סעיף |
סוג תשומה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
1 |
כ"א |
פיתוח מסך מורכב |
תוכניתן |
5 |
שעות עבודה |
150 |
750 |
עובד פנימי |
|
2 |
כ"א |
בדיקות מסך מורכב |
בודק |
8 |
שעות עבודה |
120 |
960 |
עובד חוץ |
|
3 |
כ"א |
הכנת תסריט בדיקה למסך מורכב |
בודק |
12 |
שעות עבודה |
120 |
1,440 |
עובד חוץ |
לצורך הכנת מחירון כוח אדם ניתן להשתמש בגיליון עבודה של MS-Excel "מחירון כוח אדם" הנמצא בלשונית תוצרים בקיט זה
להלן תיאור טבלת מחירון לשאר סעיפי העלות:
|
קוד מחיר |
סעיף עלות |
תת סעיף |
סוג תשומה |
יח' מדידה |
מחיר לתת סעיף |
|
89 |
חומרה לאתר צבאי |
שרת אתר טיפוס 1 |
מט"ח סיוע |
K$ |
25 |
|
99 |
חומרה לאתר בנקאי |
שרת אתר טיפוס 19 |
תקציב השקעות |
K$ |
30 |
לצורך הכנת מחירון ללא כוח אדם ניתן להשתמש בגיליון עבודה של MS-Excel "מחירון טכנולוגיה" הנמצא בלשונית תוצרים בקיט זה
לצורך הערכת ההשקעה הנדרשת עבור כל תת סעיף עלות (מחירון ביחידות עבודה לתת סעיף) מומלץ להיעזר בטבלה הבאה:
|
שלב: |
עיצוב ובניה |
עיצוב ובניה |
בדיקות |
סה"כ |
|||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
מקצוע: |
תוכניתן |
בודק |
בודק |
||||||||||
|
משך הזמן: |
פיתוח |
כתיבת תסריטים |
ביצוע בדיקות |
||||||||||
|
מורכבות רכיב |
פשוט |
בינוני |
מורכב |
פשוט |
בינוני |
מורכב |
פשוט |
בינוני |
מורכב |
פשוט |
בינוני |
מורכב |
|
|
מסך |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תהליך |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
טרנזקציה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שגרה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דוח/שאילתה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
טופס |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תבניות/שלדים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עבור רכיבים בהיקף "חריג" לא יינתן ערך במחירון אלא תבוצע הערכה ספציפית לרכיב.
יש להצמיד למחירונים את שער המרת שקל לדולר.
לצורך הכנת המחירון ניתן להשתמש בגיליון עבודה של MS-Excel "טבלת עזר למחירון כוח אדם" הנמצא בלשונית תוצרים בקיט זה.
בשלב זה נבצע הכפלה של כתב הכמויות במחירים מתוך המחירון. לצורך כך יש להקפיד על קישור בין תת סעיף עלות במחירון לתת סעיף העלות המתאים לו בכתב הכמויות.
|
שלב במחזור החיים |
רכיב בעץ המערכת |
תת סעיף עלות |
כמות לתת סעיף |
יח' מדידה |
מחיר |
סה"כ(*) |
נרמול ל- ₪ |
סה"כ מנורמל ב- ₪ |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(*) מכפלת מחיר בכמות לתת סעיף
לצורך ביצוע אומדן כולל ניתן להשתמש בגיליון עבודה של MS-Excel "אומדן כולל" הנמצא בלשונית תוצרים בקיט זה.
לאחר האמידה (הערכה) הכוללת, יש לבצע תיקון או עידון ע"י פרמטרים משלימים. יש לקחת את ההערכה שהתקבלה ולהטותה כלפי מעלה כפונקציה של פרמטרים סביבתיים, כגון:
· טיב כ"א המקצועי ומיומנותו
· ניסיון ביישומים קודמים
· חדשנות המערכת (מידת השוני ממערכת קיימת)
· ניסיון בכלי הפיתוח
· הכרות כללית של הטכנולוגיה
· צורת מימוש חדשה או מוכרת
· אילוצי זמן
· דרישות חוסן ואמינות
· היקף כולל של המערכת
· מעורבות מומחי היישום וכו'
· כמות ממשקים
את הפרמטרים ניתן לחלק לשתי קבוצות: פרמטרים המשפיעים על עלויות כ"א ופרמטרים המשפיעים על עלויות הטכנולוגיה (חומרה, תוכנה ותקשורת).
לחישוב מקדמי הוודאות ניתן להשתמש בחוברת עבודה של MS-Excel "מקדם וודאות" הנמצאת בלשונית תוצרים בקיט זה. החוברת כוללת שני גיליונות עבודה:
· מקדם וודאות כוח אדם
· מקדם וודאות טכנולוגיה
הטבלה מורכבת משאלון ובו נושאים שיכולים להשפיע על העלויות. יש לבחון כל נושא ולתת לו ציון בין 0 ל- 5, ציון 0 משמעותו וודאות בנתונים, ציון 5 משמעותו חוסר וודאות גבוה, הנושא אכן יכול לשנות באופן משמעותי את עלויות הפרויקט.
מקדם הוודאות הכולל לכ"א יכול לקבל ערכים מ- 1 ועד 0.42 (תוספת 240% לאומדן העלויות). חלוקת אומדן העלויות למשאבי כ"א במקדם הוודאות לכ"א תספק את עלות כ"א המתוקנת.
עלות כ"א מתוקנת = אומדן עלויות כ"א / מקדם וודאות לכ"
אם מקדם הוודאות קטן מ- 0.75, כלומר העלויות יגדלו ביותר מ- 33%, אזי מומלץ לבחון מחדש את הפרויקט ולשפר את האפיון ע"י:
· פירוט נוסף
· סגירת נושאים פתוחים
· חקר ישימות
· כל דרך שתשפר את מקדם חוסר הוודאות
חוסר וודאות גבוה מעיד על רמת הסיכון בפרויקט. מסוכן מאד להמשיך פרויקט בחוסר וודאות כזה, יש לבצע ניתוח סיכונים מסודר לפרויקט (רכיב 1.6.2 בעץ המערכת) ולקבל החלטה על המשך הפרויקט.
מקדם הוודאות הכולל לטכנולוגיה (חומרה, תוכנה ותקשורת) יכול לקבל ערכים מ- 1 ועד 0.75 (תוספת 33% לאומדן העלויות). חלוקת אומדן עלויות הטכנולוגיה במקדם הוודאות לטכנולוגיה, תספק את עלות הטכנולוגיה המתוקנת.
עלות טכנולוגית מתוקנת = אומדן עלויות טכנולוגיה / מקדם וודאות טכנולוגי
מומלץ להעמיד לפרויקט את התקציב לכיסוי העלות המקורית, ואת הרזרבה שחושבה בעקבות מקדמי הוודאות לשמר כתקציב נפרד ל"חירום".
ניתן לבצע אמידת עלויות לשינויים ושיפורים (שו"ש) במערכת קיימת בשיטה מקוצרת בעזרת גיליון עבודה של MS-Excel "הערכת עלות שינויים בשלב התחזוקה" הנמצא בלשונית תוצרים בקיט זה
השיטה מבוססת על פריסת כתב הכמויות למשימה הנדרשת ותמחור עפ"י מחירון קבוע. על כל ארגון להתאים את המחירון לסביבה הטכנולוגית, לסטנדרטים הארגוניים ולרמה המקצועית של כח האדם.
אמידת עלויות לשינויים ושיפורים כפי שתפורט להלן מתייחסת להערכת משאבי כ"א הנדרשים למשימה מתוך הנחה שסביבות הפיתוח, הבדיקות והייצור למערכת כבר קיימות בשלב התחזוקה ואין צורך ברכש או הצטיידות נוספים.
תהליך הערכת העלויות :
1. הכנת כתב כמויות עבור כל סוג רכיב שיש לפתח במסגרת המשימה (מסכים, שאילתות, מהלכי אצווה, דו"חות , ממשקים וכד').
2. הכפלת כתב הכמויות במחירון לקבלת הערכת זמן גולמי לקידוד.
3. הוספת מקדמי זמן עבור אפיון מפורט, עיצוב, בדיקות, תיקונים, בדיקות חוזרות ועדכון תיעוד. בסה"כ תוספת של כ 300% להערכת זמן הקידוד הגולמי.
4. הערכת משך הפיתוח לפעילויות תומכות כגון הכנת מדריך למשתמש, הדרכה והטמעה – כ- 16% ממשך הזמן הנדרש לקידוד.
5. הערכת משך הזמן הנדרש להשקעה במערכות משיקות, בהתאם לפירוט המערכות.
6. סיכום העלויות בסעיפים 2 - 5 להערכה כוללת לעלות כ"א למשימה.
אמידה לפי עמודה (טור) במטריצה פירושה אמידה לפי שלבי מחזור החיים: כמה יעלה האפיון, כמה יעלה שלב המכרז וכו', תוך התחשבות ברכיבי עץ המערכת, היינו, תוך ראייה כיצד מתפלגת עלות ביצוע השלב בין הרכיבים העיקרים הנוטלים בו חלק. שיטה זו עדיפה בשלבים המוקדמים של מחזור החיים.
|
שלב במחזור חיים: |
ייזום |
|
שיטת ההערכה: |
ישירה. להכנת מסמך הייזום ידרשו שעות ספורות ועד ימים בודדים, לא יותר מ- 7 ימים, מעבר לזה זו תהיה גלישה לשלב האפיון. |
|
סוג המשאב: |
משאבי כ"א. מנתח מערכות/מנהל פרויקט |
|
עיקר ההשקעה ברכיב: |
יעדים |
|
שלב במחזור חיים: |
אפיון |
|
שיטת ההערכה: |
ישירה מס' מרואיינים (משתמשים), מס' גורמי פיתוח מעורבים, היקף חומר קיים, שכתוב מערכת קיימת או הקמת מערכת חדשה, כמות תתי מערכות, כמות ממשקים למערכות חיצוניות, היקף דרישות מיוחדות, בניית אבטיפוס, מס' אבני דרך וכו' |
|
סוג המשאב: |
משאבי כ"א. מנתח מערכות, מומחה יישום ומשתמשים, שימוש בכלי CASE, באבטיפוס והפקת התיעוד. מחשב הפיתוח ותוכנות |
|
עיקר ההשקעה ברכיב: |
יישום |
|
שלב במחזור חיים: |
בקשה להצעות |
|
שיטת ההערכה: |
ישירה היקף המפרט והמפ"ל, מס' ספקים מוערך, רמת בקיאות בתחום הנדרש, סוג הבקשה (TURN KEY כולל/חלקי, חבילת תוכנה וישומה, הטמעת מערכת, בדיקות וכו') |
|
סוג המשאב: |
משאבי כ"א. מנהל הפרויקט, מנתח מערכות, מומחה יישום, כינוס הוועדות והפקת תיעוד |
|
עיקר ההשקעה ברכיב: |
יישום, טכנולוגיה, מימוש ועלות, תלוי בסוג המפרט |
|
שלב במחזור חיים: |
עיצוב ובנייה כולל Unit Test |
|
שיטת ההערכה: |
בשיטת FPA המשתלב עם פירוק רכיב 2 לתת-רכיבים על בסיס מסמך האפיון הערכה ישירה של שאר הרכיבים |
|
סוג המשאב: |
משאבי כ"א. מנהל הפרויקט, מנתחי מערכות, מעצבים, מתכנתים, שימוש במחשב (זמן או רכישה לצורך הפיתוח) - תיעוד! |
|
עיקר ההשקעה ברכיב: |
יישום או טכנולוגיה, תלוי בסוג המערכת |
|
שלב במחזור חיים: |
בדיקות |
|
שיטת ההערכה: |
ישירה לפי היקף תיק האפיון והעיצוב, היקף ההשקעה שנעשתה עד כאן. היקף, סוג ו"עומק" הבדיקה המתוכננת: מס' סבבי בדיקה, מס' תרחישים, מס' בודקים |
|
סוג המשאב: |
משאבי כ"א. מנתח מערכות/מהנדס בדיקות, בודקים, מומחה יישום ומשתמשים, שימוש בכלים ממוכנים והפקת התיעוד. הקמת סביבת הבדיקה: שימוש במחשב ותוכנות |
|
עיקר ההשקעה ברכיב: |
יישום או טכנולוגיה, תלוי בסוג המערכת |
|
שלב במחזור חיים: |
התקנה והרצה |
|
שיטת ההערכה: |
ישירה לפי מס' וסוג אתרי ההתקנה, כמות וסוג הקבצים להסבה, כמות המשתמשים, כמות סוגי משתמשים, נהלים חדשים, היקף הדרכות, זמינות מחשב ייצור וטיב הבדיקות שנעשו עד כאן. |
|
סוג המשאב: |
ציוד. משאבי כ"א. מנהל הפרויקט, מנתח מערכות, אנשי סיוע טכני, מומחה יישום ומדריכים, שימוש במחשב ותוכנות (הרצה במקביל?) |
|
עיקר ההשקעה ברכיב: |
מימוש |
|
שלב במחזור חיים: |
תפעול ותחזוקה |
|
שיטת ההערכה: |
ישירה. לפי רכיבי צפי הטיפול במערכת, או % מעלות הפיתוח (כולל או לפי רכיבים) |
|
סוג המשאב: |
משאבי מחשוב. ציוד, תוכנות, תקשורת, חומרים כלים וכו'. משאבי כ"א. מנתח מערכות, מתכנתים, אנשי סיוע טכני, מדריכים, אנשי ייצור והפעלה וכו', תלוי בסוג המערכת ובאופן ביצוע התפעול והתחזוקה (פנימי, חיצוני). |
|
עיקר ההשקעה ברכיב: |
תלוי בסוג המערכת. מידע, תשתית וברשימת הנושאים שנותרו בנספח 99 דרישות עתידיות. |
|
שלב במחזור חיים: |
תחקור והערכת מערכת |
|
שיטת ההערכה: |
ישירה. להכנת מסמך התחקור ידרשו מספר שבועות, תלוי בהיקף המערכת ומשך הפיתוח |
|
סוג המשאב: |
משאבי כ"א: מנתח מערכות/מנהל פרויקט שלא היה שותף בפרויקט |
|
עיקר ההשקעה ברכיב: |
יעדים, יישום, מימוש ועלות |
אמידה לפי שורה במטריצה פירושה אמידה לפי רכיבי עץ המערכת: כמה יעלה היישום, כמה תעלה הטכנולוגיה וכו', תוך התחשבות במחזור החיים, היינו, תוך ראייה כיצד מתפלגת עלות הרכיב לאורך כל שלבי מחזור החיים של הפרויקט. היתרון המרכזי של שיטה זו הוא בכך שהיא צמודה לעץ המערכת. "עץ העלויות" של הפרויקט הוא עץ המערכת. ההערכה היא ישירה ובאותם פרמטרים שכל הזמן דנים בהם.
|
רכיב בעץ המערכת: |
1 - יעדים |
|
שיטת ההערכה: |
עצמית העזר בפירוק רכיב 1 לתת-רכיבים |
|
סוג המשאב: |
משאבי תיעוד (כ"א והפקות תיעוד) |
|
עיקר ההשקעה בשלב: |
ייזום ואפיון |
|
רכיב בעץ המערכת: |
2 - יישום |
|
שיטת ההערכה: |
FPA המשתלב עם פירוק רכיב 2 לתת-רכיבים |
|
סוג המשאב: |
משאבי כ"א. מנתח מערכות, תוכניתנים, מהנדסי בדיקה, בודקים, מומחה יישום ומשתמשים, שימוש בכלי CASE וכלי פיתוח אחרים והפקות תיעוד |
|
עיקר ההשקעה בשלב: |
אפיון, עיצוב ובנייה ובדיקות |
|
רכיב בעץ המערכת: |
3 - טכנולוגיה |
|
שיטת ההערכה: |
מחירוני ספקים, תשובות לבקשה להצעות וניסיון קודם בארגון. אימות עם פירוק רכיב 3 לתת-רכיבים |
|
סוג המשאב: |
כסף. רכש לסביבות פיתוח, בדיקות וייצור. כ"א. מנהלי וטכני לאפיון, בדיקות, ליווי ההתקנות וכו' |
|
עיקר ההשקעה בשלב: |
אפיון, בקשה להצעות (רכש), עיצוב ובנייה, בדיקות, התקנה ותפעול ותחזוקה. |
|
רכיב בעץ המערכת: |
4 - מימוש |
|
שיטת ההערכה: |
תשובות לבקשה להצעות, תוכניות עבודה קודמות, הערכה עצמית וניסיון קודם בארגון. |
|
סוג המשאב: |
כ"א. מנהלי וטכני, משאבי תיעוד |
|
עיקר ההשקעה בשלב: |
עיצוב ובנייה, בדיקות, התקנה ותפעול ותחזוקה |
|
רכיב בעץ המערכת: |
5 - עלות הכוונה כאן ל"עלות של העלות", היינו למשאבים המוקדשים לאמידת העלות, ריכוזה ומדידתה השוטפת בתחזוקה (תמחיר). ברוב המערכות ניתן לדלג על רכיב זה או לכלול אותו ברכיבים האחרים. |
|
שיטת ההערכה: |
הערכה עצמית לפי היקף המערכת (המשוער) ולפי מידת חשיבות הנושא בארגון/בפרויקט ולפי ניסיון קודם בארגון |
|
סוג המשאב: |
כ"א. מנהלי וטכני תוכנה. פיתוח או רכישה |
|
עיקר ההשקעה בשלב: |
אפיון ותפעול ותחזוקה או במקרה של חריגה משמעותית בהוצאות |
ניתן לחשב עלויות לפרויקט ע"פ עמודות – שלבי מחזור החיים, שורות – רכיבי עץ המערכת או בצורה פרטנית ביותר ברמת תא במטריצת העלויות.
המטריצה המוצגת להלן מכילה בתאים הרלוונטיים הערות על נושאים ורכיבים שיש לתמחר כחלק מעלויות פרויקט. כיוון שיש שונות גדולה מפרויקט לפרויקט, מציגה המטריצה את מירב הנושאים האפשריים אשר רק חלקם מתאים לפרויקט מסוים.
מרכיבי עץ המערכת שלובים זה בזה. חלקם מתארים רכיבי מערכת (אפליקציה), חלקם חומרה ותוכנת תשתית וחלקם פעילויות פרויקטליות ניהוליות. יש להיזהר שלא למנות פעמיים עלויות הקשורות למספר רכיבים.
בעת אמידת העלויות בכל תא יש לזכור כי עריכת הנתונים ע"פ מחזור החיים תאפשר חישוב עלויות כולל עבור כל שלב, והצגת נתונים מסודרים בפני הנהלת הפרויקט בעת קבלת החלטות על המשך הפרויקט בכל אבן דרך.
תאור מפורט לנושאים שנכללו בכל תא נמצא בפרקים הבאים:
· מטריצת העלויות עפ"י מחזור חיים
· מטריצת העלויות עפ"י עץ מערכת
|
רכיב בעץ המערכת |
ייזום |
אפיון |
בקשה להצעות |
עיצוב ובניה |
בדיקות |
התקנה והרצה |
תפעול ותחזוקה |
|
כללי |
1-7 ימי עבודה |
תכנון שלב האפיון |
הוצאת מפרט ובדיקת ההצעות שיתקבלו |
חלוקת העלויות על פני השלבים |
|
|
|
|
0. מנהלה |
|
|
הכנת פרק מנהלה למפרט הבקשה להצעות |
הכנת פרק המנהלה לתיק הבדיקות |
|
|
|
|
רכיב בעץ המערכת |
ייזום |
אפיון |
בקשה להצעות |
עיצוב ובניה |
בדיקות |
התקנה והרצה |
תפעול ותחזוקה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
1.0 כללי |
|
|
מבוסס על האפיון |
|
|
|
|
|
1.1 לקוח/ מומחה יישום |
|
קביעת היקף המשרה |
|
|
|
|
|
|
1.2 יעדים ומטרות |
|
|
|
|
|
|
|
|
1.3 בעיות |
|
|
|
|
|
|
בעיות שהמערכת יוצרת עלולות לצרוך משאבים |
|
1.4 הקשר ארגוני עסקי |
|
תכנון שינויים ארגונים ע"י מומחה או"ש |
|
ביצוע הרכש הנדרש למימוש שינויים ארגוניים |
|
ביצוע השינויים הארגוניים בלווי הדרכה והסברה |
|
|
1.5 תוכנית עבודה שנתית |
|
|
|
|
|
|
|
|
1.6 ישימות ועלות/ תועלת |
|
אפיון מפורט להקטנת הסיכונים |
|
ביצוע פעילות מונעת לסיכונים שאותרו |
|
ביצוע פעילות מתקנת לסיכונים שהתממשו |
|
|
1.7 אופק הזמן |
|
|
|
|
|
|
לו"ז קצר לפיתוח יגרור דרישות להשלמת מערכת, קביעת מספר שנות התחזוקה |
|
רכיב בעץ המערכת |
ייזום |
אפיון |
בקשה להצעות |
עיצוב ובניה |
בדיקות |
התקנה והרצה |
תפעול ותחזוקה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
2.0 ארכיטקטורה כללית, הבהקים |
|
|
מבוסס על האפיון |
|
|
|
|
|
2.1 מאפיינים כלליים |
|
|
|
|
|
|
|
|
2.2 תיחום חיצוני |
|
ריבוי סוגי משתמשים מגדיל את משך האפיון |
|
|
|
|
|
|
2.3 תיחום פנימי |
|
ריבוי תתי מערכות מעלה צורך במנגנונים רוחביים |
|
|
|
העברת מערכת לייצור בשלבים ע"פ החלוקה לתת מערכות |
|
|
2.4 ממשק משתמש |
|
|
|
הכנת שלדים למסכים, עלות המסכים ע"פ מורכבות |
כתיבת תסריטים והרצתם |
|
|
|
2.5 תהליכים |
|
|
|
עלות התהליכים ע"פ מורכבותם |
כתיבת תסריטים והרצתם |
|
|
|
2.6 טרנזקציות |
|
|
|
עלות טרנזקציות ע"פ מורכבותן |
כתיבת תסריטים והרצתם |
|
|
|
2.7 מודולים (תכניות) |
|
|
|
(נכלל בשאר הרכיבים) |
|
|
|
|
2.8 מהלכים (פרוצדורות בקרה) |
|
|
|
|
|
|
|
|
2.9 שגרות |
|
|
|
עלות השגרות ע"פ מורכבותן |
כתיבת תסריטים והרצתם |
|
|
|
2.10 טבלאות קודים |
|
|
|
|
|
|
|
|
2.11 קבצים לוגיים |
|
|
|
|
|
|
|
|
2.12 קבצים פיסיים |
|
|
|
היקף ומורכבות הנתונים ישפיעו על משך הקמת בסיס הנתונים |
|
|
|
|
2.13 מילון פריטי-מידע (שדות) |
|
|
|
|
|
|
|
|
2.15 דו"חות (ושאילתות) |
|
|
|
עלות הדו"חות ע"פ מורכבותם |
כתיבת תסריטים והרצתם |
|
|
|
2.16 קלטים (טפסים) |
|
|
|
עלות הקלטים ע"פ מורכבותם |
כתיבת תסריטים והרצתם |
|
|
|
2.19 אבטחת מידע |
|
תכנון הפתרון הטכני |
|
יישום נהלים וכלים שהוגדרו |
בדיקת היישום ע"י מומחה אבטחת מידע |
בדיקת המערכת בסביבת הייצור בעיקר בהיבטי מידור |
|
|
2.20 הצלבות וחיתוכים |
|
|
|
|
|
|
|
|
2.21 נפחים עומסים וביצועים |
|
|
|
|
בדיקות ביצועים ועומסים |
בדיקה מדגמית של ביצועים ועומסים |
|
|
2.22 ממשקים וקישורים |
|
ריבוי ממשקים מאריך את משך האפיון |
|
עלויות "הצד השני" בהקמת הממשק |
בדיקת הממשקים |
בדיקה מדגמית של הממשקים |
גזירת נתונים תקופתיים הדורשות מעורבות אדם ו/או בקרה |
|
2.23 דרישות מיוחדות |
|
הגדרת רזרבה תקציבית לאפיון דרישות מיוחדות |
|
הגדרת רזרבה לפיתוח דרישות מיוחדות |
דרישות מיוחדות מסביבת הבדיקות |
|
|
|
|
|
מערכת פרמטרילית |
|
|
בדיקת גמישות המערכת להרחבות |
|
|
|
|
|
תמיכה רב לשונית |
|
במערכת רב לשונית הכפלת המסכים, הדוחות וההודעות השונות למשתמש |
בדיקה מדגמית בכל שפה |
|
|
|
רכיב בעץ המערכת |
ייזום |
אפיון |
בקשה להצעות |
עיצוב ובניה |
בדיקות |
התקנה והרצה |
תפעול ותחזוקה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
3.0 ארכיטקטורה כללית, הבהקים |
|
הגדרת קונפיגורציה לחומרה , תוכנה ותקשורת |
הכנת מפרט הבקשה להצעות |
הקמת סביבת פיתוח |
הקמת סביבת בדיקות |
הקמת סביבת ייצור |
|
|
|
|
|
שרתים לפיתוח |
שרתים לבדיקות |
שרתים לייצור |
הרחבות, שדרוג ותחזוקת השרתים |
|
|
3.2 אחסנת נתוניםמרכזית |
|
|
|
כוננים ומדיה מגנטית |
כוננים ומדיה מגנטית |
כוננים ומדיה מגנטית |
|
|
|
|
|
תחנות עבודה ומדפסות |
תחנות עבודה ומדפסות |
תחנות עבודה ומדפסות |
הרחבות, שדרוג ותחזוקה |
|
|
|
|
|
רכיבים מיוחדים |
רכיבים מיוחדים |
רכיבים מיוחדים |
הרחבות, שדרוג ותחזוקה |
|
|
|
|
|
(כלול ב- 3.5 תפעול ותחזוקה) |
(כלול ב- 3.5 תפעול ותחזוקה) |
|
פריטים לתפעול שוטף |
|
|
|
|
|
חדר מחשב ותקשורת, בינוי ריהוט |
חדר מחשב ותקשורת, בינוי ריהוט |
חדר מחשב ותקשורת, בינוי ריהוט |
חוזי תחזוקה |
|
|
|
|
|
מ"ה לשרתים ותחנות עבודה |
מ"ה לשרתים ותחנות עבודה |
מ"ה לשרתים ותחנות עבודה |
חוזי תחזוקה ושדרוג גרסאות |
|
|
|
|
|
בסיס נתונים לפיתוח |
בסיס נתונים לבדיקות |
בסיס נתונים ליצור |
חוזי תחזוקה ושדרוג גרסאות |
|
|
|
כלים למנהל הפרויקט ומנתח המערכות |
|
כלים ותוכנות לפיתוח |
כלים ותוכנות לבדיקות |
|
חוזי תחזוקה ושדרוג גרסאות |
|
|
3.14 תוכנות מדף |
|
|
|
|
כלים ותוכנות למשתמש |
כלים ותוכנות למשתמש |
חוזי תחזוקה ושדרוג גרסאות |
|
3.15 כלי תפעול וייצור |
|
|
|
|
|
כלים ותוכנות לייצור |
חוזי תחזוקה ושדרוג גרסאות |
|
3.20 חומרה – מחשב לקוח |
|
|
|
|
|
|
|
|
3.21 תוכנות מדף ותשתית – מחשב לקוח |
|
|
|
|
|
|
|
|
3.22 תוכנות מדף יישומיות – מחשב לקוח |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ציוד תקשורת וקווים |
ציוד תקשורת וקווים |
ציוד תקשורת וקווים |
חוזי תחזוקה ועלות תפעול שוטף |
|
|
|
|
|
ציוד תקשורת וקווים |
ציוד תקשורת וקווים |
ציוד תקשורת וקווים |
חוזי תחזוקה ועלות תפעול שוטף |
|
|
|
|
|
ציוד תקשורת וקווים |
ציוד תקשורת וקווים |
ציוד תקשורת וקווים |
חוזי תחזוקה ועלות תפעול שוטף |
|
|
3.33 טכנולוגיותמשיקות |
|
|
|
ציוד ותוכנות לקישור |
ציוד ותוכנות לקישור |
ציוד ותוכנות לקישור |
חוזי תחזוקה ועלות תפעול שוטף |
|
רכיב בעץ המערכת |
ייזום |
אפיון |
בקשה להצעות |
עיצוב ובניה |
בדיקות |
התקנה והרצה |
תפעול ותחזוקה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
כללי |
|
|
התאמת הפרק למפרט |
|
|
|
|
|
4.1 גורמים מעורבים |
|
ועדות הפרויקט ויועצים |
ועדות הפרויקט ויועצים |
ועדות הפרויקט ויועצים |
ועדות הפרויקט ויועצים |
ועדות הפרויקט ויועצים |
|
|
4.2 תכנית עבודה |
|
פערים בעקבות פריסה קלנדרית |
|
פערים בעקבות פריסה קלנדרית |
מספר סבבי בדיקות בחלון הזמן המוקצה לבדיקות |
כ"א להתקנה בכל אתר |
|
|
4.3 השלב הבא |
|
|
|
|
|
|
|
|
4.4 תפעול שוטף |
|
|
|
כתיבת תיק תפעול |
|
|
כ"א לתפעול ותחזוקה |
|
4.5 אינדקס תיעוד |
|
|
|
|
|
|
|
|
4.6 שירות ותחזוקה |
|
|
|
|
|
|
כתיבת תיק תחזוקה ועדכונו |
|
4.7 השתלבות בארגון – הנעת המערכת |
|
|
|
הדרכת צוותי הפיתוח. בנית תהליכי הסבת נתונים. כתיבת נהלי עבודה, מדריך למשתמש והכנת תוכנית הדרכה |
כתיבת תסריטי בדיקה להסבות הנתונים והרצתם |
הדרכת צוותי התפעול. ביצוע הסבות נתונים, הדרכה והטמעת המערכת |
פעילות הטמעה מתמשכת |
|
4.8 חוסן ואמינות |
|
|
|
|
בדיקות גיבוי, התאוששות המערכת. הכנת תיק סיכום בדיקות (עלות הכנת תסריטי בדיקה כוללים וביצועם נכללו בפרק 2 ו- 3) |
(עלות הכנת תסריטי בדיקה התקנה וביצועם נכללו בפרק 2 ו- 3) |
|
|
4.9 תצורות |
|
|
|
מגוון סביבות פיתוח |
|
|
|
|
רכיב בעץ המערכת |
ייזום |
אפיון |
בקשה להצעות |
עיצוב ובניה |
בדיקות |
התקנה והרצה |
תפעול ותחזוקה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
כללי |
|
עלות שולית |
הכנת הפרק במפרט הבקשה להצעות |
|
|
|
|
|
5.1 עלות הקמה |
|
|
|
|
|
|
|
|
5.2 עלות שוטפת |
|
|
|
|
|
|
|
|
5.3 עלות לפי תצורות |
|
|
|
|
|
|
|
|
5.4 מחירון |
|
|
|
|
|
|
|
|
5.5 עלות כוללת ופריסה |
|
|
|
|
|
|
|
|
רכיב בעץ המערכת |
ייזום |
אפיון |
בקשה להצעות |
עיצוב ובניה |
בדיקות |
התקנה והרצה |
תפעול ותחזוקה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
ניתוח חלופות יאריך את משך האפיון |
|
ריבוי נקודות פתוחות יאריך את משך הפיתוח |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מימוש במסגרת שינויים ותוספות |
|
רכיב |
הסבר |
|
כללי |
מסמך הייזום נכתב ע"י מומחה היישום ו/או מנתח המערכות.אין להקדיש מעבר לשבוע ימים לשלב הייזום |
|
רכיב |
הסבר |
|---|---|
|
2.0 ארכיטקטורה כללית - הבהקים |
תכנון שלב האפיון הוא החלק הקשה ביותר באמידת עלויות הפרויקט כיון שאין בשלב הייזום מושג ממשי על תכני המערכת. מאחר שלא ניתן לאמוד את עלות אפיון מרכיבי פרק 2 היישום, הערכת העלויות מתבססת בעיקר על פרמטרים חיצוניים לתכנים כגון: כמות משתמשים שיש לראיין, מספר תתי מערכות ופונקציות ראשיות וכו'. בתום האפיון כשכל רכיבי המערכת מתוארים ניתן להעריך את השלבים עיצוב ובניה ובדיקות באופן מדוייק יחסית. |
|
1.1 לקוח/מומחה יישום |
יש לאמוד מראש את היקף המשרה שתידרש ממומחה היישום. בפרויקטים גדולים מאד מומלץ להגדיר מומחה יישום במשרה מלאה. על נציגי הלקוח הנוספים להציג דרישות,לקרוא ולאשר את מסמכי הפרויקט. יש להקפיד שלא לספור פעמיים נציגים המעורבים בועדות הפרויקט ומופיעים ברכיב 4.1. |
|
1.4 הקשר ארגוני עסקי |
שילוב מומחה או"ש לתכנון שינויים ארגוניים שידרשו עם הכנסת המערכת. |
|
1.6 ישימות ועלות/תועלת |
מומלץ לבצע ניתוח סיכונים בכל אבן דרך כאשר את הניתוח הראשון רצוי לעשות בשלב הייזום. את הסיכונים שיאותרו יש לנסות ולנטרל בעזרת פעולות מונעות. לעיתים קרובות אפיון מפורט ומדוקדק במיוחד יכול לעזור בצמצום הסיכונים אך להאריך את משך האפיון המתוכנן. |
|
2.2 תיחום חיצוני |
יש להיפגש עם נציג מכל סוג אוכלוסייה ולאפיין את הצרכים. ריבוי סוגי אוכלוסיות יאריך את משך האפיון. |
|
2.3 תיחום פנימי |
במערכת בעלת מספר תת מערכות עצמאיות יש מקום לפרק את שלב האפיון לשני שלבים: אפיון–על ואפיון מלא, כלומר יהיו שני תוצרים לשלב כולו. הכנת תוצר ביניים נוסף, מסמך אפיון-על, עריכתו להפצה ואישורו צורכים משאבים נוספים. כמו כן יש לשקול הקמת מנגנונים משותפים לכל תת המערכות. מחד, זו התייעלות שתביא לחסכון, אך מאידך יש לתכנן כל מנגנון בצורה פרמטריאלית כך שיתאים למירב המערכות דבר המגדיל את מורכבותו. |
|
2.19 אבטחת מידע |
תכנון יישום נהלי וכללי אבטחת מידע. |
|
2.22 ממשקים וקישורים |
לאפיון ממשק עם מערכת חיצונית יש להיפגש עם אחראי המערכת ולהגיע להסכמות על אופן הממשק. תהליך זה צורך משאבי זמן וכ"א. ריבוי ממשקים חיצוניים יאריך את משך האפיון. |
|
2.23 דרישות מיוחדות |
דרישות מיוחדות בד"כ מעורפלות בשלב הייזום ולכן מומלץ בעת הערכת עלות האפיון למערכת הכוללת רכיבים מיוחדים להגדיר רזרבה תקציבית לשלב האפיון, עד כדי הכפלת הערכת העלות לאפיון רכיבים אלו (ואף יותר). דרישה למערכת פרמטריאלית וגמישה לשינויים והרחבות מאריכה את משך האפיון באופן משמעותי. דרישה לתמיכה רב לשונית או צורך ב"גיור" של המערכת יאריך את משך האפיון של המערכת. עבור "גיור" יש לוודא כי תוכנות התשתית מאפשרות הזנת נתונים בעברית. בדיקה כזו כרוכה לעיתים בפיילוט קצר לבחינת ישימות, יש להקצות תקציב לפעילות זו. עבור מערכת בכמה שפות יש להקצות זמן נוסף לתרגום המסכים, הדוחות וההודעות למשתמש לשפות הנוספות, בנית טבלאות המרה וכו'. |
|
3.0 ארכיטקטורה כללית - הבהקים |
אם המערכת לא מצטרפת לסביבת ייצור קיימת אזי יש להגדיר עבורה תוכנה, חומרה ותקשורת. לאפיון הקונפיגורציה נדרש לעיתים מומחה טכנולוגי. מומלץ להקצות תקציב לביצוע סקר שווקים וחקר ישימות. |
|
3.13 כלי פיתוח ותחזוקה |
עלות כלים לתכנון וניהול הפרויקט עבור מנהל הפרויקט ומנתח המערכות (אם לא קיימים) על בסיס הכמות הנדרשת מכל סוג. |
|
98 נקודות פתוחות |
ניתוח חלופות למערכת מאריך את משך האפיון. אם החלופות מתייחסות לחלק גדול מהפונקציונליות שבמערכת יש להגדיל את עלויות האפיון בהתאמה לחלקן היחסי של הפונקציות הללו. |
|
רכיב |
הסבר |
|---|---|
|
כללי |
עמודת בקשה להצעות מפרטת את עלויות שלב זה בכמה היבטים: רכיבי 0.X כללי מפרטים את עלות כתיבת המפרט עצמו (RFP). יש להעריך את משך ביצוע שלב הבקשה להצעות כולו: כתיבת המפרט, הכנת מפ"ל (מסמכים פנימיים לבדיקה), קבלת ההצעות והערכתן והתקשרות עם הספק הנבחר. אם נכלל אב-טיפוס בהצעות יש להקצות זמן לבחינתו. יש להעריך את כמות ההצעות שיוגשו ועל בסיס נתון זה לאמוד את עלות שלב הבקשה להצעות כולו. אם קיים שלב מקדים של RFI (בקשה לקבלת מידע) יש לחשב את עלות הכנת המסמך, קבלת התשובות ולמידתן. לביצוע המכרז עצמו וחתימת החוזה יש להעמיד את התקציב הנדרש לרכש המרכיבים המבוקשים (אפלקציה ו/או טכנולוגיה). עלויות אלו מפורטות ברכיבי עץ המערכת בשלבים הבאים. |
|
0. מנהלה |
מפרט הבקשה להצעות (RFP) מכיל פרק מנהלה ששונה מפרקי המנהלה בשאר מסמכי מפת"ח. ב- RFP פרק המנהלה מכיל את כל הדרישות המנהלתיות מהספק בעת הגשת ההצעה ובעת ביצוע העבודה אם וכאשר יבחר. אמידת משך כתיבת פרק זה תלויה בטיב גלופות המפרטים הקיימים בארגון. |
|
1.0 כללי |
תאור היעדים בבקשה להצעות מבוסס על מסמך האפיון ולכן לא כרוכות עלויות נוספות בעריכת פרק זה בבקשה להצעות. |
|
2.0 ארכיטקטורה כללית – הבהקים |
תאור היישום בבקשה להצעות (RFP) מבוסס על מסמך האפיון ולכן לא כרוכות עלויות נוספות בעריכת פרק זה לבקשה להצעות. |
|
3.0 ארכיטקטורה כללית - הבהקים |
במסגרת האפיון נקבעה הקונפיגורציה למערכת המפורטת ברכיב פרק 3 טכנולוגיה. במסגרת הבקשה להצעות אנו דורשים מהספק מענה לדרישות אלו (או הצעה למימוש המערכת אם לא נקבעה קונפיגורציה בשלב זה נדרש להעמיד את התקציב לחוזה שיחתם מול הספק שיבחר. גם אם לא מבוצע מכרז והרכש נעשה ישירות מספק ידוע, יש להעמיד את התקציב לרכש בשלב זה (תחילת עיצוב ובניה). הערכה לתקציב שנדרש להעמיד לביצוע ההתקשרות עם הספק שיבחר ניתן לקבל מהערכת עלויות מרכיבי המערכת השונים לסביבות העבודה השונות. |
|
4.0 כללי |
פרק המימוש שנכתב במסגרת האפיון מוסב בחלקו כך שיתאים למפרט הבקשה להצעות. בעיקר השמטת פירוט שיושלם ע"י הספק בהצעתו. |
|
5.0 כללי |
במפרט הבקשה להצעות אנו מסבים את פרק העלויות שנכתב באפיון ומפרטים את דרישתנו לאופן הצגת העלויות ע"י הספק. |
|
רכיב |
הסבר |
|---|---|
|
1.4 הקשר ארגוני עסקי |
שינויי או"ש לעיתים קרובות מלווים בשינוי מקומות ישיבה והתארגנות פיזית של הארגון ע"פ המבנה החדש. שינויים אלו צורכים משאבים החל בשכ"ד, ריהוט משרדי וכלה בתקנים לפקידות וכו'. בשלב העיצוב והבניה יש לבצע את הרכש לכל הפריטים שידרשו. |
|
1.6 ישימות ועלות/תועלת |
יישום הפעילות המונעת לסיכון שאותר כרוך בד"כ במשאבים נוספים. |
|
2.4 ממשק המשתמש |
אם כלי הפיתוח מאפשרים זאת, רצוי להכין שלדים טיפוסיים למסכים ולקצר את משך כתיבת המסכים. כדי לאמוד את משך פיתוח המסכים מומלץ למיינם ע"פ רמת מורכבות: פשוט, בינוני, מורכב, חריג. לכל רמה יש לתת הערכת זמן לפיתוח (עיצוב, בניה ומבדקי יחידה). |
|
2.5 תהליכים |
מומלץ למיין את התהליכים ע"פ רמת מורכבות: פשוט, בינוני, מורכב וחריג. לכל רמה יש לתת הערכת זמן לפיתוח (עיצוב, בניה ובדיקות יחידה). יש לשים לב כי התהליכים מתייחסים בד"כ גם למסכים, טרנזקציות ושגרות אשר פיתוחם נאמד ברכיבים 2.4, 2.6, 2.9 בהתאמה, הערכת הזמן הניתנת כאן היא עבור אינטגרציה של כל מרכיבי התהליך. עבור מנגנונים רוחביים (תהליכים המשותפים לכמה תתי מערכות) מומלץ להתייחס כאל חריגים ולתת הערכת זמן פרטנית. |
|
2.6 טרנזקציות |
מומלץ למיין את הטרנזקציות ע"פ רמת מורכבות: פשוט, בינוני, מורכב וחריג. לכל רמה יש לתת הערכת זמן לפיתוח (עיצוב, בניה ובדיקות יחידה). |
|
2.7 מודולים (תוכניות) |
עלות התוכניות עצמן (Source) כלולה בהערכת עלות רכיבי פרק 2 : עלות המסכים לשלב עיצוב ובניה כוללת עיצוב המסכים והקמתם (קידוד), כך גם לתהליכים, טרנזקציות, שגרות, דוחות וממשקים, לכן אין צורך להוסיף עלות רכיב זה למערכת. |
|
2.9 שגרות |
מומלץ למיין את השגרות ע"פ רמת מורכבות: פשוט, בינוני, מורכב וחריג. לכל רמה יש לתת הערכת זמן לפיתוח (עיצוב, בניה ובדיקות יחידה). מומלץ להגדיל במעט את ההערכות הניתנות לפיתוח שגרות כיון שלעיתים קרובות מבצעים בהן שינויים במהלך הפיתוח כדי לספק את שירותים הנדרשים לכל התהליכים המשתמשים בהן. |
|
2.12 קבצים פיזיים DB |
ככל שהיקף ומורכבות הנתונים במערכת גדל משך תכנון בסיס הנתונים והקמתו גדלים, מותנה בשיטת ניתוח המערכת (בניתוח בתפיסת O.O תכנון בסיס הנתונים קל יחסית). |
|
2.15 דו"חות (ושאילתות) |
כדי לאמוד את משך פיתוח הדו"חות מומלץ למיינם ע"פ רמת מורכבות: פשוט, בינוני, מורכב, חריג. לכל רמה יש לתת הערכת זמן לפיתוח (עיצוב, בניה ומבדקי יחידה). |
|
2.16 קלטים (טפסים) |
כדי לאמוד את משך פיתוח הקלטים השונים מומלץ למיינם ע"פ רמת מורכבות: פשוט, בינוני, מורכב, חריג. לכל רמה יש לתת הערכת זמן לפיתוח (עיצוב, בניה ומבדקי יחידה). |
|
2.19 אבטחת מידע |
יישום נהלי וכללי אבטחת מידע כפי שהוגדרו עבור המערכת תוך שילוב כלים ותוכנות מדף. |
|
2.22 ממשקים וקישורים |
יש להעריך את עלות פיתוח הממשק על שני צדדיו, הפיתוח בצד המערכת המפותחת והפיתוח "בצד השני", בצד המערכת אליה מתממשקים. לעיתים קרובות יש להציג את עלות "הצד השני" בסעיף תקציבי נפרד. |
|
2.23 דרישות מיוחדות |
כדרישות מיוחדות יעלו בד"כ נושאים שלא התנסינו בהם לכן עלויות הפיתוח עלולות לגדול. מומלץ להגדיר רזרבה תקציבית עבור פיתוח דרישות אלו מעבר להערכת העלות הראשונית בעקבות העדר הניסיון. עבור בנית מערכת בכמה שפות יש לתמחר עלות כתיבת המסכים, הדוחות וההודעות למשתמש בשפות הנוספות |
|
3.0 ארכיטקטורה כללית – הבהקים |
הקמת סביבת הפיתוח (אם לא קיימת סביבה מתאימה) דורשת בד"כ מעורבות מומחה טכנולוגי. יש להקצות תקציב לכ"א מתאים לפעילות זו. |
|
3.1 חומרה מרכזית |
רכישת השרתים למערכת החל ממחשב M/F וכלה בשרת P.C. , סביבת הפיתוח. |
|
3.2 אחסנת נתונים מרכזית |
התייחסות לכמות כוננים ומדיה מגנטית מכל סוג (דיסק, דיסקט, סרט, קלטת) ובחלוקה ע"פ יעוד: אחסון שוטף (Online), ארכיב, גיבוי, העברת נתונים (יבילות). |
|
3.3 ציוד קצה |
תחנת עבודה (P.C), מסוף ומדפסת עבור סביבת הפיתוח. |
|
3.4 ציוד מיוחד |
ציוד מיוחד כגון סורק אופטי, בר-קוד, מכשור זמן אמת וכו', עבור סביבת הפיתוח. |
|
3.9 תשתית סביבתית |
אם יש צורך בהקמת תשתית סביבתית חדשה/נוספת יש לאמוד עלות חדר מחשב (בינוי וריהוט), מרכז תקשורת, נקודות כח, כבלים ונקודות תקשורת, מיזוג ואמצעי בטיחות וביטחון ע"פ הצרכים. יתכנו הוצאות סביבתיות נוספות כגון שכירת רכב לפרויקט, חדרי עבודה לצוותי הפיתוח וכו'. |
|
3.10 מערכת הפעלה |
מערכות ההפעלה ותוכנות תשתית ( כגון פרוטוקולי תקשורת וכו') עבור השרתים ותחנות העבודה, לסביבת הפיתוח. |
|
3.11 בסיס נתונים – DBMS |
תוכנות בסיסי הנתונים לסביבת הפיתוח. יש להגדיר מספר רשיונות שימוש בו זמנית והרכב חבילות התוכנה הנדרשות (Packages). במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לתוכנה לניהול מילון הנתונים שמתאימה לסוגי בסיסי הנתונים |
|
3.13 כלי פיתוח ותחזוקה |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לתוכנות וכלים הנדרשים לעיצוב ובניה וכמויות מכל סוג (אם לא קיימים). יש להתייחס לכל התוכנות הנדרשות בסביבת הפיתוח שאינן תוכנות תשתית: מעבד תמלילים, תוכנה לניהול פרויקטים, כלי case, מחוללי יישומים, קומפיילר, תוכנה לניהול גרסאות, תוכנה לניהול תקלות, תוכנה לניהול תסריטי בדיקה, תוכנות אבטחת מידע, תוכנת שליטה ובקרה ברשת וכו'. יש לשים לב כי בחלק מהמקרים עלות התוכנה לפיתוח שונה מעלות התוכנה לסביבת הייצור. |
|
3.30 תקשורת פרטית מקומית |
קווי תקשורת וציוד הנדרשים לפיתוח. יש להתייחס לתשתית הכבלים, לציוד תקשורת כגון: מודמים, כרטיסי תקשורת בתחנות הקצה והשרתים, מצפנים ו- Firewalls, תוכנות שליטה ובקרה וכו'. |
|
3.31 תקשורת פרטית רחבה |
קווי תקשורת וציוד הנדרשים לסביבת הפיתוח. יש להתייחס לקווי תקשורת בין אתר הפיתוח לבין האתרים הפעילים עצמם, לציוד תקשורת כגון: נתבים, מודמים, כרטיסי תקשורת בשרתים, Gateways, מצפנים ו- Firewalls, תוכנות שליטה ובקרה וכו'. |
|
3.32 רשת ציבורית |
קווי תקשורת וציוד הנדרשים לאתר הפיתוח לשילוב המערכת ברשת הציבורית (אינטרנט). בחישוב העלויות יש להתייחס לקווי תקשורת ולציוד תקשורת כגון: שרתי Web, Gateways, מצפנים ו- Firewalls, תוכנות שליטה ובקרה וכו'. |
|
3.33 טכנולוגיות משיקות |
ציוד ותוכנות הנדרשים לקישור המערכת לטכנולוגית המערכות המשיקות. בחישוב העלויות יש להתייחס לקווי תקשורת, ציוד תקשורת, תוכנות וכו'. |
|
4.4 תפעול שוטף |
לקראת סיום פיתוח המערכת יש להכין את תיק התפעול למערכת המכיל את נהלי העבודה וכל הנתונים הנדרשים לתפעול השוטף של המערכת. יש לאמוד את משך כתיבת תיק התפעול בהתאם למורכבות התפעול הצפויה והתשתיות הקיימות בארגון. |
|
4.7 השתלבות בארגון הנעת המערכת |
הכשרה והדרכה לצוותי הפיתוח בסביבת העבודה של הפרויקט במידה וכלי הפיתוח חדשים בארגון/בצוות. במסגרת הפיתוח נבנים תהליכי הסבת הנתונים ממערכות קיימות למערכת החדשה (אם נדרש). אומדן עלות הכנת תהליכים אלו צריך להתחשב בפיתוח הנדרש להוצאת הנתונים מהמערכת הקיימת (פלט) ובהכנסת הנתונים למערכת החדשה (קלט) לעיתים קרובות מעורבים בכתיבה שני צוותים שונים. אם ההסבות מבוצעות בעזרת כלים התומכים בכמה בסיסי נתונים, עלות הכלים עצמם חושבה ברכיב 3.13 כלי פיתוח ותחזוקה. במקביל נדרש כ"א לכתיבת נהלי העבודה עם המערכת ומדריך למשתמש, להכנת מערכי הדרכה ותכנון תוכנית הדרכה. |
|
4.9 תצורות |
מספר התצורות השונות משפיע על העלויות. ככל שיש יותר תצורות יש צורך בסביבת פיתוח מגוונת יותר. |
|
4.98 נקודות פתוחות |
ריבוי נקודות פתוחות משלב האפיון עלול להאריך את משך הפיתוח. מומלץ להגדיר "רזרבה תקציבית" למימון נושאים שיעלו בעקבות נקודות אלו. |
|
רכיב |
הסבר |
|---|---|
|
כללי |
העלויות כולן מפורטות ברכיבי עץ המערכת השונים בשלב הבדיקות במטריצה, אך בפועל חלק מהפעילויות נעשה כבר בשלבים מוקדמים יותר. הכנת תוכנית הבדיקות וכתיבת התסריטים נעשית בשלב עיצוב ובניה וכן הרכש לסביבת הבדיקות שאת תקציבו יש להעמיד כבר בשלב בקשה להצעות. |
|
0. מנהלה |
פרק המנהלה בתיק הבדיקות מכיל את תוכנית הבדיקות והקריטריונים לפעילויות השונות בשלב זה. יש להעריך את משך כתיבת פרק זה שהוא נוסף לתסריטי הבדיקה שעלותם נכללית ברכיבי פרק 2. |
|
1.1 לקוח/מומחה יישום |
אמידת היקף כ"א של נציגי הלקוח אשר ישתתפו בבדיקות המערכת – בדיקות קבלה. |
|
2.4 ממשק משתמש |
ניתן לאמוד את עלות הבדיקות למסכים בעזרת המיון שנעשה עבור הערכת הפיתוח (ראה 2.4 עיצוב ובניה). לכל רמה יש לתת הערכת זמן להכנת תיק הבדיקות (כתיבת התסריטים) ולביצוע הבדיקות (הרצת התסריטים). |
|
2.5 תהליכים |
ניתן לאמוד את עלות הבדיקות לתהליכים בעזרת המיון שנעשה עבור הערכת הפיתוח (ראה 2.5 עיצוב ובניה). לכל רמה יש לתת הערכת זמן להכנת תיק הבדיקות (כתיבת התסריטים) ולביצוע הבדיקות (הרצת התסריטים). |
|
2.6 טרנזקציות |
ניתן לאמוד את עלות הבדיקות לטרנזקציות בעזרת המיון שנעשה עבור הערכת הפיתוח (ראה 2.6 עיצוב ובניה). לכל רמה יש לתת הערכת זמן להכנת תיק הבדיקות (כתיבת התסריטים) ולביצוע הבדיקות (הרצת התסריטים). למרותשהטרנזקציות נבדקות בד"כ בתסריטי התהליך שמשתמש בהן, אומדן הבדיקות על בסיס היקף הטרנזקציות משפר את הערכת עלות הבדיקות. |
|
2.9 שגרות |
ניתן לאמוד את עלות הבדיקות לשגרות בעזרת המיון שנעשה עבור הערכת הפיתוח (ראה 2.9 עיצוב ובניה). לכל רמה יש לתת הערכת זמן להכנת תיק הבדיקות (כתיבת התסריטים) ולביצוע הבדיקות (הרצת התסריטים). למרות שהשגרות נבדקות בד"כ בתסריטי התהליכים שמשתמשים בהן, אומדן הבדיקות על בסיס היקף השגרות משפר את הערכת עלות הבדיקות. |
|
2.15 דו"חות (ושאילתות) |
ניתן לאמוד את עלות הבדיקות לדו"חות בעזרת המיון שנעשה עבור הערכת הפיתוח (ראה 2.15 עיצוב ובניה). לכל רמה יש לתת הערכת זמן להכנת תיק הבדיקות (כתיבת התסריטים) ולביצוע הבדיקות (הרצת התסריטים). |
|
2.16 קלטים (טפסים) |
ניתן לאמוד את משך ביצוע הבדיקות לקלטים בעזרת המיון שנעשה עבור הערכת הפיתוח (ראה 2.16 עיצוב ובניה). לכל רמה יש לתת הערכת זמן להכנת תיק הבדיקות (כתיבת התסריטים) ולביצוע הבדיקות (הרצת התסריטים). |
|
2.19 אבטחת מידע |
בדיקת המערכת בהיבט אבטחת מידע ע"י מומחה לנושא (בעל סיווג בטחוני מתאים) תוך השוואה לתקנים ולדרישות שהוגדרו באפיון. |
|
2.21 נפחים עומסים וביצועים |
בדיקת עמידת המערכת בהגדרות הביצועים והעומסים. בדיקת עומסים דורשת הערכות לחיבור מס' רב של משתמשים בו זמנית בסביבת הבדיקות או הדמיה של מצב זה. דרישה זו מעלה את עלויות הקמת סביבת הבדיקות. |
|
2.22 ממשקים וקישורים |
בדיקת תקינות הממשק והנתונים המועברים. |
|
2.23 דרישות מיוחדות |
יש לבחון האם בדיקת הרכיבים המיוחדים דורשת כלים מיוחדים בסביבת הבדיקות, דבר שעלול להגדיל את עלויות הבדיקות. במסגרת בדיקות המערכת יש להקדיש פרק לבדיקת יכולת הרחבת המערכת והגמישות שנדרשה. במערכת רב לשונית יש לייחד פרק לבדיקה מדגמית של גרסת המערכת בכל שפה רלוונטית. |
|
3.0 ארכיטקטורה כללית – הבהקים |
הקמת סביבת הבדיקות דורשת בד"כ מעורבות מומחה טכנולוגי. יש להקצות תקציב לכ"א מתאים לפעילות זו. |
|
3.1 חומרה מרכזית |
רכישת השרתים למערכת החל ממחשב M/F וכלה בשרת P.C. , עבור סביבת הבדיקות. |
|
3.2 אחסנת נתונים |
כוננים ומדיה מגנטית מכל סוג (דיסק, דיסקט, סרט, קלטת). |
|
3.3 ציוד קצה |
תחנת עבודה (P.C), מסוף ומדפסת עבור סביבת הבדיקות. |
|
3.4 ציוד מיוחד |
ציוד מיוחד כגון סורק אופטי, בר-קוד, מכשור זמן אמת וכו', עבור סביבת הבדיקות. |
|
3.9 תשתית סביבתית |
אם יש צורך בהקמת תשתית סביבתית חדשה/נוספת לסביבת הבדיקות יש לאמוד עלות חדר מחשב (בינוי וריהוט), מרכז תקשורת, נקודות כח, כבלים ונקודות תקשורת, מיזוג ואמצעי בטיחות וביטחון ע"פ הצרכים. |
|
3.10 מערכת הפעלה |
מערכות ההפעלה ותוכנות תשתית ( כגון פרוטוקולי תקשורת וכו') עבור השרתים ותחנות העבודה, לסביבת הבדיקות. |
|
3.11 בסיס נתונים – DBMS |
תוכנות בסיסי הנתונים לסביבת הבדיקות. יש להגדיר מספר רשיונות שימוש בו זמנית והרכב חבילות התוכנההנדרשות (Packages). |
|
3.13 כלי פיתוח ותחזוקה |
בכלים לבדיקות יש להתייחס לכל התוכנות הנדרשות בסביבת הבדיקות שאינן תוכנות תשתית: מעבד תמלילים, תוכנה לניהול פרויקטים, תוכנה לניהול תקלות, תוכנה לניהול תסריטי בדיקה, תוכנת שליטה ובקרה ברשת וכו'. |
|
3.14 תוכנות מדף |
יש לוודא כי גם בסביבת הבדיקות ימצאו כלים למשתמש כגון: מעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני, תוכנה לניהול פרויקטים, מחולל דוחות ושאילתות, כלי גרפיקה ושרטוט, דאר אלקטרוני, כלי לניהול משרדי וכו'. |
|
3.30 תקשורת פרטית מקומית |
קווי תקשורת וציוד הנדרשים לסביבת הבדיקות כדי לדמה את סביבת הייצור. יש להתייחס לתשתית הכבלים, לציוד תקשורת כגון: מודמים, כרטיסי תקשורת בתחנות הקצה והשרתים, מצפנים ו- Firewalls, תוכנות שליטה ובקרהוכו'. |
|
3.31 תקשורת פרטית רחבה |
קווי תקשורת וציוד הנדרשים לסביבת הבדיקות כדי לדמה את סביבת הייצור. יש להתייחס לקווי תקשורת בין האתרים, לציוד תקשורת כגון: נתבים, מודמים, כרטיסי תקשורת בשרתים, Gateways, מצפנים ו- Firewalls, תוכנות שליטה ובקרה וכו'. |
|
3.32 רשת ציבורית |
קווי תקשורת וציוד הנדרשים לבדיקת המערכת ברשת הציבורית (אינטרנט). בחישוב העלויות יש להתייחס לקווי תקשורת, כולל קווי גיבוי, ולציוד תקשורת כגון: שרתי Web, Gateways, מצפנים ו- Firewalls, תוכנות שליטה ובקרה וכו'. |
|
3.33 טכנולוגיות משיקות |
ציוד ותוכנות הנדרשים לקישור המערכת לטכנולוגית המערכות המשיקות עבור סביבת הבדיקות. בחישוב העלויות יש להתייחס לקווי תקשורת, ציוד תקשורת, תוכנות וכו'. |
|
4.2 תכנית עבודה |
העלויות שהוערכו ברכיבי פרק 2 ו- 4 בנושא ביצוע הבדיקות הם הבסיס לחישוב עלויות שלב זה. יש להעריך כמה סבבי בדיקות ידרשו בשלב הבדיקות, כמה אנשים יהיו שותפים לבדיקות ולתיקון הליקויים, ע"פ חלון הזמן המוקצה לנושא מראש ולאמוד עלויות ביצוע הבדיקות בהתאם. |
|
4.7 השתלבות בארגון הנעת המערכת |
לאמידת עלות הבדיקות יש לתת הערכת זמן להכנת תיק הבדיקות (כתיבת התסריטים) ולביצוע הבדיקות (הרצת התסריטים) עבור תהלכי ההסבה. |
|
4.8 חוסן ואמינות |
חוסן המערכת מתבטא ביכולת התאוששות מנפילות ואיכות הגיבויים. יש לאמוד עלות הכנת תסריטי בדיקה לנושא וביצועם. מבחינת אמינות המערכת עלות הכנת תסריטי הבדיקה וביצוע הבדיקות נכללו ברכיבי פרק 2 ועלות הקמת סביבת הבדיקות ברכיבי פרק 3. כאן נותר לאמוד את עלות הכנת תיק סיכום הבדיקות לכל סבב בדיקות. |
|
רכיב |
הסבר |
|---|---|
|
1.4 הקשר ארגוני עסקי |
ביצוע השינויים שתוכננו כרוך לעיתים בהדרכה והסברה מעבר להדרכה הקשורה במערכת. |
|
1.6 ישימות ועלות/תועלת |
לאחר שהתממש סיכון שהתרענו עליו יש לנסות ולצמצם את הנזקים ע"י יישום הפעילות המתקנת שתוכננה. פעילות זו כרוכה בד"כ במשאבים נוספים. |
|
2.3 תיחום פנימי |
במערכת בעלת מספר תתי מערכות יש מקום לשקול העברה לייצור בשלבים, כך שבכל מהדורה מפיצים תת מערכת נוספת. לשיטה זו יתרונות בזמינות המערכת מבחינת הלקוח אך היא דורשת הערכות ו"אריזת" המערכת עבור כל התקנה דבר המגדיל את העלויות . |
|
2.19 אבטחת מידע |
בדיקה מדגמית של המערכת בסביבת הייצור תוך דגש על מידור בין המשתמשים. |
|
2.21 נפחים עומסים וביצועים |
בדיקה מדגמית של עמידה בביצועים ועומסים בסביבת הייצור. |
|
2.2 ממשקים וקישורים |
הרצה ראשונה בסביבת הייצור ובדיקת תקינות הנתונים באופן מדגמי. במממשקים מקוונים יש לבדוק גם את זמני התגובה של הממשק. |
|
3.0 ארכיטקטורה כללית – הבהקים |
הקמת סביבת הייצור דורשת בד"כ מעורבות מומחה טכנולוגי. יש להקצות תקציב לכ"א מתאים לפעילות זו. במקרה שיש יותר מאתר אחד יש להכפיל את העלויות בהתאם. |
|
3.1 חומרה מרכזית |
רכישת השרתים למערכת החל ממחשב M/F וכלה בשרת P.C. , עבור האתר המרכזי ואתרי המשנה (אם יש). במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לכל מחשב תוך התחשבות בדרישות ברכיב 2.21 נפחים עומסים וביצועים ונקבע האם יש צורך בשרתי גיבוי/חירום/רזרבה תפעולית. |
|
3.2 אחסנת נתונים |
במסגרת האפיון נקבעו אמצעי אחסון הנתונים ע"פ הגדרות הנפחים הצפויים שברכיב 2.21 נפחים, עומסים וביצועים תוך התייחסות לכמות כוננים ומדיה מגנטית מכל סוג (דיסק, דיסקט, סרט, קלטת) ובחלוקה ע"פ יעוד: אחסון שוטף (Online), ארכיב, גיבוי, העברת נתונים (יבילות). |
|
3.3 ציוד קצה |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לכל תחנת עבודה (P.C), מסוף ומדפסת, תוך התחשבות בכמות המשתמשים ובדרישות ברכיב 2.21 נפחים עומסים וביצועים, עבור סביבת הייצור, ונקבע האם יש צורך בעמדות גיבוי/חירום/רזרבה תפעולית. |
|
3.4 ציוד מיוחד |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לכל הציוד המיוחד כגון סורק אופטי, בר-קוד, מכשור זמן אמת וכו', עבור סביבתהייצור, ונקבע האם יש צורך בציוד גיבוי/חירום/רזרבה תפעולית. |
|
3.9 תשתית סביבתית |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לכל האתרים, ונקבע האם יש צורך בהקמת תשתית סביבתית חדשה/נוספת או די בקיימת, כך גם עבור סביבת העבודה של המשתמשים השונים. יש לאמוד עבור כל אתר עלות חדר מחשב (בינוי וריהוט), מרכז תקשורת, נקודות כח, כבלים ונקודות תקשורת, מיזוג ואמצעי בטיחות וביטחון ע"פ הצרכים שהוגדרו. |
|
3.10 מערכת הפעלה |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים למערכות ההפעלה ותוכנות תשתית ( כגון פרוטוקולי תקשורת וכו') עבור השרתים ותחנות העבודה, לסביבת הייצור, ונקבע האם יש צורך ברשיונות עבור עמדות גיבוי/חירום/רזרבה תפעולית. עבור אתרים הדורשים מספר רשיונות הפעלה מומלץ לבחון האם יש הנחה ע"פ כמות לאתר. |
|
3.11 בסיס נתונים – DBMS |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לתוכנות בסיסי הנתונים לסביבת הייצור, ונקבע האם יש צורך ברשיונות עבור עמדות גיבוי/חירום/רזרבה תפעולית. עבור כל אתר יש להגדיר מספר רשיונות שימוש בו זמנית והרכב חבילות התוכנה הנדרשות ((Packages ולבדוק האם יש הנחה לכמויות. |
|
3.13 כלי תפעול וייצור |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לכלים הנדרשים לתפעול כל אתר (סביבת הייצור) כגון: כלי גיבוי ושחזור, בקרת רשת, ניהול תקלות, אבטחת מידע, כולל כמויות מכל סוג. |
|
3.14 תוכנות מדף |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לתוכנות וכלים הנדרשים למשתמש במערכת וכמויות מכל סוג (אם לא קיימים). בכלים למשתמש יש להתייחס לכל התוכנות הנדרשות בסביבת העבודה שאינן תוכנות תשתית כגון: מעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני, תוכנה לניהול פרויקטים, מחולל דוחות ושאילתות, כלי גרפיקה ושרטוט, דאר אלקטרוני, כלי לניהול משרדי וכו'. |
|
3.30 תקשורת פרטית מקומית |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לקווי תקשורת וציוד הנדרשים למערכת וכמויות מכל סוג (אם לא קיימים) על בסיס כמות תחנות הקצה ונפח התעבורה המוערך. בחישוב העלויות יש להתייחס לתשתית הכבלים בכל אתר, רזרבה לגיבויוכו'. לציוד תקשורת כגון: מודמים, כרטיסי תקשורת בתחנות הקצה והשרתים, מצפנים ו- Firewalls, תוכנות שליטה ובקרה וכו'. רצוי לשריין רזרבה תפעולית של רכיבי תקשורת קריטיים. |
|
3.31 תקשורת פרטית רחבה |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לקווי תקשורת וציוד הנדרשים לשילוב המערכת ברשת הרחבה של הארגון וכמויות מכל סוג (אם לא קיימים). בחישוב העלויות יש להתייחס לקווי תקשורת כולל קווי גיבוי, בין האתרים הפעילים עצמם, בינם לבין אתרי המערכות המשיקות וכו'. לציוד תקשורת כגון: נתבים, מודמים, כרטיסי תקשורת בשרתים,Gateways, מצפנים ו- Firewalls, תוכנות שליטה ובקרה וכו'. רצוי לשריין רזרבה תפעולית של רכיבי תקשורת קריטיים. |
|
3.32 רשת ציבורית |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לקווי תקשורת וציוד הנדרשים לשילוב המערכת ברשת הציבורית (אינטרנט) וכמויות מכל סוג (אם לא קיימים). בחישוב העלויות יש להתייחס לקווי תקשורת, כולל קווי גיבוי, ולציוד תקשורת כגון: שרתיWeb, Gateways, מצפנים ו- Firewalls, תוכנות שליטה ובקרה וכו'. רצוי לשריין רזרבה תפעולית של רכיבי תקשורת קריטיים. |
|
3.33 טכנולוגיות משיקות |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לציוד ותוכנות הנדרשים לקישור המערכת לטכנולוגית המערכות המשיקות וכמויות מכל סוג (אם לא קיימים). בחישוב העלויות יש להתייחס לקווי תקשורת, ציוד תקשורת, תוכנות. |
|
4.2 תכנית עבודה |
יש לתכנן את צוותי ההתקנה ע"פ ההתמחויות הנדרשות ולאמוד את משך ההתקנה בכל אתר. מכפלת האתרים בכ"אובמשך ההתקנה תספק אומדן לעלות ההתקנות. יש לוודא שלא חושבה פעמיים עלות מבדקי ההתקנה שנאמדה ברכיבי פרק 2 או ברכיב 3.0. |
|
4.7 השתלבות בארגון הנעת המערכת |
עלות השתלבות המערכת בארגון בנויה מכמה רכיבים: כ"א ומשאבי מחשב לביצוע הסבות נתונים. הכשרה והדרכה לצוותי התפעול במידה וכלי התפעול חדשים באתר. כ"א לביצוע הדרכות כולל עלות ציוד ומקום לביצוע ההדרכות (כיתות הדרכה). כ"א להטמעת המערכת בשטח (תמיכה במשתמשים באתרים עצמם במהלך ההרצה הראשונית). |
|
רכיב |
הסבר |
|---|---|
|
1.3 בעיות |
יש לבחון האם הבעיות שמביאה המערכת עלולות לצרוך משאבים נוספים בתקופת התפעול השוטף כדי לאפשר עבודה סדירה עם המערכת. |
|
1.7 אופק הזמן |
לו"ז קצר במיוחד לפיתוח המערכת מביא בד"כ לתוצר חלקי ולא איכותי שנמסר כמהדורה ראשונה. הדבר גורר אחריו עלויות פיתוח נוספות כהשלמה למערכת. יש להגדיל במקרה כזה את תקציב התחזוקה למערכת מעבר למקובל. עלות המערכת מורכבת מעלות הקמה ועלות תחזוקה ל- 5 שנים. במקרים בהם צפוי כי משך חיי המערכת יהיה קצר מזה ניתן להציג עלויות תחזוקה לתקופה קצרה יותר ולהוסיף הערכת עלויות לשכתוב/שדרוג המערכת בהתאם לצפוי |
|
2.22 ממשקים וקישורים |
עלות ביצוע בפועל של גזירות נתונים תקופתיים או ממשקים שאינם מקוונים בעיקר בהיבט עלויות כ"א לביצוע ולבקרה. |
|
3.1 חומרה מרכזית |
לעיתים קרובות ניתן לחזות הרחבות ושדרוג השרתים לאורך השנים דבר שיבוא לידי ביטוי במסגרת תקציב התחזוקה. כמו כן יש לתמחר עלות תחזוקת הציוד (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול. |
|
3.3 ציוד קצה |
הרחבות ושדרוג הציוד לאורך השנים ותחזוקת הציוד (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול. |
|
3.4 ציוד מיוחד |
הרחבות ושדרוג הציוד לאורך השנים ותחזוקת הציוד (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול. |
|
3.5 ציוד מתכלה |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לכל הציוד שישמש במערכת. עבור כל מכשור שדורש חומרים מתכלים כגון דיסקטים, סרטים, קלטות, נייר, טפסים, טונרים וציוד מדפסות אחר, יש לאמוד את הצריכה השנתית עבור כל אתר (פיתוח, בדיקות וייצור), והאם יש צורך במלאי גיבוי/חירום/רזרבה תפעולית. רצוי לבחון האם יש מקום לאחסן את המלאי בכל אתר ואם לא לתמחר גם עלות אחסון. יש להציג עלות ל- 5 שנות תפעול. |
|
3.9 תשתית סביבתית |
עלות תחזוקת הציוד (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול. |
|
3.10 מערכת הפעלה |
עלות תחזוקת התוכנה (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול כולל עלות פעילות שדרוג מערכת הפעלה (אם מתוכנן). |
|
3.11 בסיס נתונים - DBMS |
עלות תחזוקת התוכנה (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול כולל עלות פעילות שדרוג גרסה (אם מתוכנן) עבור כל אתר. |
|
3.13 כלי פיתוח ותחזוקה |
עלות תחזוקת התוכנות (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול כולל עלות פעילות שדרוג גרסה (אם מתוכנן). |
|
3.14 תוכנות מדף |
עלות תחזוקת התוכנות (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול כולל עלות פעילות שדרוג גרסה (אם מתוכנן). |
|
3.15 כלי תפעול וייצור |
עלות תחזוקת התוכנות (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול כולל עלות פעילות שדרוג גרסה (אם מתוכנן). |
|
3.30 תקשורת פרטית מקומית |
עלות תחזוקת הציוד (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול כולל עלות פעילות שדרוג גרסה (אם מתוכנן), וכן עלויות הפעלת קווי התקשורת השונים. |
|
3.31 תקשורת פרטית רחבה |
עלות תחזוקת הציוד (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול כולל עלות פעילות שדרוג גרסה (אם מתוכנן), וכן עלויות הפעלת קווי התקשורת השונים. |
|
3.32 רשת ציבורית |
עלות תחזוקת הציוד (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול כולל עלות פעילות שדרוג גרסה (אם מתוכנן), וכן עלויות הפעלת קווי התקשורת השונים. |
|
3.33 טכנולוגיות משיקות |
עלות תחזוקת הציוד (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול כולל עלות פעילות שדרוג גרסה (אם מתוכנן). |
|
4.4 תפעול שוטף |
בהתאם למיקום שרתי המערכת והדרישות התפעוליות השונות (גיבוי נתונים, תפעול ממשקים, תמיכה במשתמשים וכו') יש לקבוע מי יבצע את הפעילות וכיצד: קביעת חלון שירות, כ"א למילוי התפקידים הנדרשים, האם נדרשת עבודה במשמרות, שימוש בשירותי משו"ב ממר"ם או כל גורם אחר במדרג התחזוקה וכו'. ע"פ קביעה זו יש לאמוד את עלויות כ"א לתפעול שנתי לכל אתר. יש לוודא שלא חושבה פעמיים עלות תפעול ממשקי המערכת שנאמדה ברכיב 2.22 ועלויות הציוד הנדרש לתפעול חושבו ברכיבי פרק 3. |
|
4.6 שירות ותחזוקה |
עלויות כ"א לתחזוקת המערכת הוערכו בנספח 99, עלויות ציוד, תוכנות וחוזי תחזוקה הוערכו ברכיבי פרק 3. נותר לאמוד את עלות כ"א להכנת תיק התחזוקה למערכת ועלות עדכונו לפחות פעם בשנה. |
|
4.7 השתלבות בארגון הנעת המערכת |
עלות כ"א לביצוע הטמעה מתמשכת לאורך 5 שנות תפעול המערכת (הטמעת גרסאות מערכת חדשות, הדרכה למשתמשים חדשים, איסוף תקלות ודרישות לשינויים מהשטח וכו'). |
|
4.98 דרישות עתידיות |
לעיתים קרובות מימוש חלק מהדרישות העתידיות מבוצע במהדורות המשך למערכת במסגרת שינויים ותוספות. אם בעת אפיון מערכת נותרו נושאים רבים יש לתמחר מימוש חלקי שלהם במהלך שנות התחזוקה הראשונות. |
|
רכיב |
הסבר |
|---|---|
|
4.1 גורמים מעורבים |
עלות כ"א לאפיון, ופיתוח המערכת נאמדה בפרק 2, רכיב זה מתייחס לגורמים המלווים את הפרויקט בשלבים השונים כגון: חברי ועדות ההיגוי, סיוע טכני, יועצים חיצוניים, אבטחת איכות וכו'. יש לוודא כי לא הוכנס בחישוב גורם שחושב כבר ברכיב 1.2 מומחה היישום. ההשקעה המקובלת באבטחת איכות היא כ- 10% מכלל עלויות כ"א לפיתוח. עלויות הכשרה והדרכה לצוותי הפיתוח והתפעול נכללו ברכיב 4.7 השתלבות בארגון. מומלץ להוסיף לעלויות רכיב זה גם את עלות פעילויות ההכנה לקראת דיוני הועדות השונות כגון: עריכת מסמכים והפצתם כמצע לדיון, הכנת מצגות, עריכת סיכומי הדיונים וכו'. פעילויות אלו שנראות כשוליות עורכות לעיתים קרובות ימים שלמים ובסה"כ לפרויקט ניתן להגיע אף לחודשי אדם. |
|
4.2 תכנית עבודה |
אומדן עלויות כ"א לשלבים אפיון, עיצוב ובניה שנעשה ע"פ רכיבי פרק 2 מתייחס באופן טבעי לחודשי אדם "נטו", הצורך האמיתי. הפריסה על פני לוח השנה תוך התחשבות בהיקף כח-אדם המוקצה לפרויקט דורשת התחשבות בחופשות, מחלות ומטלות שאינן קשורות לפרויקט. בפועל יוצא כי משך הפרויקט קלנדרית כפול כמות כ"א הנדרשת גדול מהערכת חודשי האדם "נטו". לדוגמא: פרויקט שדורש 10 חודשי אדם (עלות נטו) ולרשותו שני אנשי צוות, יפרוס את הפיתוח על פני 6 חודשים קלנדרים (בגלל החגים למשל), כלומר עלות "ברוטו" 12 חודשי אדם. מומלץ להגדיר עלות חודש עבודה "נטו" לכל מקצוע ולתמחר את עלותו "ברוטו" במסגרת המחירון שברכיב 5.4. בעת הגשת הדרישות לכ"א יש לציין את העלות "ברוטו" שאותה יש לשלם בפועל (ע"פ הפריסה הקלנדרית). |
|
5.0 כללי |
פרק 5 אינו מוסיף עלויות לפרויקט, לא לשלבי מחזור החיים ולא לרכיבי עץ המערכת. מהותו ריכוז הנתונים שחושבו עבור כל שאר הפרקים. משך הזמן הנדרש לעריכת הנתונים הוא שולי יחסית. בפרויקטים גדולים ומורכבים מומלץ להיעזר בחשב לביצוע חישובי העלויות ולכלול את עבודתו במסגרת רכיב 4.1 גורמים מעורבים. |
|
רכיב |
שלב במחזור חיים |
הסבר |
|---|---|---|
|
כללי |
ייזום |
מסמך הייזום נכתב ע"י מומחה היישום ו/או מנתח המערכות.אין להקדיש מעבר לשבוע ימים לשלב הייזום. |
|
כללי |
אפיון |
תכנון שלב האפיון הוא החלק הקשה ביותר באמידת עלויות הפרויקט כיון שאין בשלב הייזום מושג ממשי על תכני המערכת. מאחר שלא ניתן לאמוד את עלות אפיון מרכיבי פרק 2 היישום, הערכת העלויות מתבססת בעיקר על פרמטרים חיצוניים לתכנים כגון: כמות משתמשים שיש לראיין, מספר תתי מערכות ופונקציות ראשיות וכו'. בתום האפיון כשכל רכיבי המערכת מתוארים ניתן להעריך את השלבים עיצוב ובניה ובדיקות באופן מדוייק יחסית. |
|
כללי |
בקשה להצעות |
עמודת בקשה להצעות מפרטת את עלויות שלב זה בכמה היבטים: רכיבי 0.X כללי מפרטים את עלות כתיבת המפרט עצמו (RFP). יש להעריך את משך ביצוע שלב הבקשה להצעות כולו: כתיבת המפרט, הכנת מפ"ל (מסמכים פנימיים לבדיקה), קבלת ההצעות והערכתן והתקשרות עם הספק הנבחר. אם נכלל אב-טיפוס בהצעות יש להקצות זמן לבחינתו. יש להעריך את כמות ההצעות שיוגשו ועל בסיס נתון זה לאמוד את עלות שלב הבקשה להצעות כולו. אם קיים שלב מקדים של RFI (בקשה לקבלת מידע) יש לחשב את עלות הכנת המסמך, קבלת התשובות ולמידתן. לביצוע המכרז עצמו וחתימת החוזה יש להעמיד את התקציב הנדרש לרכש המרכיבים המבוקשים (אפלקציה ו/או טכנולוגיה). עלויות אלו מפורטות ברכיבי עץ המערכת בשלבים הבאים. |
|
כללי |
בדיקות |
העלויות כולן מפורטות ברכיבי עץ המערכת השונים בשלב הבדיקות במטריצה, אך בפועל חלק מהפעילויות נעשה כבר בשלבים מוקדמים יותר. הכנת תוכנית הבדיקות וכתיבת התסריטים נעשית בשלב עיצוב ובניה וכן הרכש לסביבת הבדיקות שאת תקציבו יש להעמיד כבר בשלב בקשה להצעות. |
|
מנהלה |
בקשה להצעות |
מפרט הבקשה להצעות (RFP) מכיל פרק מנהלה ששונה מפרקי המנהלה בשאר מסמכי מפת"ח. ב- RFP פרק המנהלה מכיל את כל הדרישות המנהלתיות מהספק בעת הגשת ההצעה ובעת ביצוע העבודה אם וכאשר יבחר. אמידת משך כתיבת פרק זה תלויה בטיב גלופות המפרטים הקיימים בארגון. |
|
מנהלה |
בדיקות |
פרק המנהלה בתיק הבדיקות מכיל את תוכנית הבדיקות והקריטריונים לפעילויות השונות בשלב זה. יש להעריך את משך כתיבת פרק זה שהוא נוסף לתסריטי הבדיקה שעלותם נכללית ברכיבי פרק 2. |
|
רכיב |
שלב במחזור חיים |
הסבר |
|---|---|---|
|
כללי |
בקשה להצעות |
תאור היעדים בבקשה להצעות מבוסס על מסמך האפיון ולכן לא כרוכות עלויות נוספות בעריכת פרק זה בבקשה להצעות. |
|
1.1 לקוח/מומחה יישום |
אפיון |
יש לאמוד מראש את היקף המשרה שתידרש ממומחה היישום. בפרויקטים גדולים מאד מומלץ להגדיר מומחה יישום במשרה מלאה. על נציגי הלקוח הנוספים להציג דרישות, לקרוא ולאשר את מסמכי הפרויקט. יש להקפיד שלא לספור פעמיים נציגים המעורבים בועדות הפרויקט ומופיעים ברכיב 4.1. |
|
1.1 לקוח/מומחה יישום |
בדיקות |
אמידת היקף כ"א של נציגי הלקוח אשר ישתתפו בבדיקות המערכת – בדיקות קבלה. |
|
1.3 בעיות |
תפעול ותחזוקה |
יש לבחון האם הבעיות שמביאה המערכת עלולות לצרוך משאבים נוספים בתקופת התפעול השוטף כדי לאפשר עבודה סדירה עם המערכת. |
|
1.4 הקשר ארגוני עסקי |
אפיון |
שילוב מומחה או"ש לתכנון שינויים ארגוניים שידרשו עם הכנסת המערכת. |
|
1.4 הקשר ארגוני עסקי |
עיצוב ובניה |
שינויי או"ש לעיתים קרובות מלווים בשינוי מקומות ישיבה והתארגנות פיזית של הארגון ע"פ המבנה החדש. שינויים אלו צורכים משאבים החל בשכ"ד, ריהוט משרדי וכלה בתקנים לפקידות וכו'. בשלב העיצוב והבניה יש לבצע את הרכש לכל הפריטים שידרשו. |
|
1.4 הקשר ארגוני עסקי |
התקנה והרצה |
ביצוע השינויים שתוכננו כרוך לעיתים בהדרכה והסברה מעבר להדרכה הקשורה במערכת. |
|
1.6 ישימות ועלות/תועלת |
אפיון |
מומלץ לבצע ניתוח סיכונים בכל אבן דרך כאשר את הניתוח הראשון רצוי לעשות בשלב הייזום. את הסיכונים שיאותרו יש לנסות ולנטרל בעזרת פעולות מונעות. לעיתים קרובות אפיון מפורט ומדוקדק במיוחד יכול לעזור בצמצום הסיכונים אך להאריך את משך האפיון המתוכנן. |
|
1.6 ישימות ועלות/תועלת |
עיצוב ובניה |
יישום הפעילות המונעת לסיכון שאותר כרוך בד"כ במשאבים נוספים. |
|
1.6 ישימות ועלות/תועלת |
התקנה והרצה |
לאחר שהתממש סיכון שהתרענו עליו יש לנסות ולצמצם את הנזקים ע"י יישום הפעילות המתקנת שתוכננה. פעילות זו כרוכה בד"כ במשאבים נוספים. |
|
1.7 אופק הזמן |
תפעול ותחזוקה |
לו"ז קצר במיוחד לפיתוח המערכת מביא בד"כ לתוצר חלקי ולא איכותי שנמסר כמהדורה ראשונה. הדבר גורר אחריו עלויות פיתוח נוספות כהשלמה למערכת. יש להגדיל במקרה כזה את תקציב התחזוקה למערכת מעבר למקובל. עלות המערכת מורכבת מעלות הקמה ועלות תחזוקה ל- 5 שנים. במקרים בהם צפוי כי משך חיי המערכת יהיה קצר מזה ניתן להציג עלויות תחזוקה לתקופה קצרה יותר ולהוסיף הערכת עלויות לשכתוב/שדרוג המערכת בהתאם לצפוי |
|
רכיב |
שלב במחזור חיים |
הסבר |
|---|---|---|
|
כללי |
בקשה להצעות |
תאור היישום בבקשה להצעות (RFP) מבוסס על מסמך האפיון ולכן לא כרוכות עלויות נוספות בעריכת פרק זה לבקשה להצעות. |
|
2.2 תיחום חיצוני |
אפיון |
יש להיפגש עם נציג מכל סוג אוכלוסייה ולאפיין את הצרכים. ריבוי סוגי אוכלוסיות יאריך את משך האפיון. |
|
2.3 תיחום פנימי |
אפיון |
במערכת בעלת מספר תת מערכות עצמאיות יש מקום לפרק את שלב האפיון לשני שלבים: אפיון–על ואפיון מלא, כלומר יהיו שני תוצרים לשלב כולו. הכנת תוצר ביניים נוסף, מסמך אפיון-על, עריכתו להפצה ואישורו צורכים משאבים נוספים. כמו כן יש לשקול הקמת מנגנונים משותפים לכל תת המערכות. מחד, זו התייעלות שתביא לחסכון, אך מאידך יש לתכנן כל מנגנון בצורה פרמטריאלית כך שיתאים למירב המערכות דבר המגדיל את מורכבותו. |
|
2.3 תיחום פנימי |
התקנה והרצה |
במערכת בעלת מספר תתי מערכות יש מקום לשקול העברה לייצור בשלבים, כך שבכל מהדורה מפיצים תת מערכת נוספת. לשיטה זו יתרונות בזמינות המערכת מבחינת הלקוח אך היא דורשת הערכות ו"אריזת" המערכת עבור כל התקנה דבר המגדיל את העלויות . |
|
2.4 ממשק משתמש |
עיצוב ובניה |
אם כלי הפיתוח מאפשרים זאת, רצוי להכין שלדים טיפוסיים למסכים ולקצר את משך כתיבת המסכים. כדי לאמוד את משך פיתוח המסכים מומלץ למיינם ע"פ רמת מורכבות: פשוט, בינוני, מורכב, חריג. לכל רמה יש לתת הערכת זמן לפיתוח (עיצוב, בניה ומבדקי יחידה). |
|
2.4 ממשק משתמש |
בדיקות |
ניתן לאמוד את עלות הבדיקות למסכים בעזרת המיון שנעשה עבור הערכת הפיתוח (ראה 2.4 עיצוב ובניה). לכל רמה יש לתת הערכת זמן להכנת תיק הבדיקות (כתיבת התסריטים) ולביצוע הבדיקות (הרצת התסריטים). |
|
2.5 תהליכים |
עיצוב ובניה |
מומלץ למיין את התהליכים ע"פ רמת מורכבות: פשוט, בינוני, מורכב וחריג. לכל רמה יש לתת הערכת זמן לפיתוח (עיצוב, בניה ובדיקות יחידה). יש לשים לב כי התהליכים מתייחסים בד"כ גם למסכים, טרנזקציות ושגרות אשר פיתוחם נאמד ברכיבים 2.4, 2.6, 2.9 בהתאמה, הערכת הזמן הניתנת כאן היא עבור אינטגרציה של כל מרכיבי התהליך. עבור מנגנונים רוחביים (תהליכים המשותפים לכמה תתי מערכות) מומלץ להתייחס כאל חריגים ולתת הערכת זמן פרטנית. |
|
2.5 תהליכים |
בדיקות |
ניתן לאמוד את עלות הבדיקות לתהליכים בעזרת המיון שנעשה עבור הערכת הפיתוח (ראה 2.5 עיצוב ובניה). לכל רמה יש לתת הערכת זמן להכנת תיק הבדיקות (כתיבת התסריטים) ולביצוע הבדיקות (הרצת התסריטים). |
|
2.6 טרנזקציות |
עיצוב ובניה |
מומלץ למיין את הטרנזקציות ע"פ רמת מורכבות: פשוט, בינוני, מורכב וחריג. לכל רמה יש לתת הערכת זמן לפיתוח (עיצוב, בניה ובדיקות יחידה). |
|
2.6 טרנזקציות |
בדיקות |
ניתן לאמוד את עלות הבדיקות לטרנזקציות בעזרת המיון שנעשה עבור הערכת הפיתוח (ראה 2.6 עיצוב ובניה). לכל רמה יש לתת הערכת זמן להכנת תיק הבדיקות (כתיבת התסריטים) ולביצוע הבדיקות (הרצת התסריטים). למרות שהטרנזקציות נבדקות בד"כ בתסריטי התהליך שמשתמש בהן, אומדן הבדיקות על בסיס היקף הטרנזקציות משפר את הערכת עלות הבדיקות. |
|
2.7 מודולים (תוכניות) |
עיצוב ובניה |
עלות התוכניות עצמן (Source) כלולה בהערכת עלות רכיבי פרק 2 : עלות המסכים לשלב עיצוב ובניה כוללת עיצוב המסכים והקמתם (קידוד), כך גם לתהליכים, טרנזקציות, שגרות, דוחות וממשקים, לכן אין צורך להוסיף עלות רכיב זה למערכת. |
|
2.9 שגרות |
עיצוב ובניה |
מומלץ למיין את השגרות ע"פ רמת מורכבות: פשוט, בינוני, מורכב וחריג. לכל רמה יש לתת הערכת זמן לפיתוח (עיצוב, בניה ובדיקות יחידה). מומלץ להגדיל במעט את ההערכות הניתנות לפיתוח שגרות כיון שלעיתים קרובות מבצעים בהן שינויים במהלך הפיתוח כדי לספק את שירותים הנדרשים לכל התהליכים המשתמשים בהן. |
|
2.9 שגרות |
בדיקות |
ניתן לאמוד את עלות הבדיקות לשגרות בעזרת המיון שנעשה עבור הערכת הפיתוח (ראה 2.9 עיצוב ובניה). לכל רמה יש לתת הערכת זמן להכנת תיק הבדיקות (כתיבת התסריטים) ולביצוע הבדיקות (הרצת התסריטים). למרות שהשגרות נבדקות בד"כ בתסריטי התהליכים שמשתמשים בהן, אומדן הבדיקות על בסיס היקף השגרות משפר את הערכת עלות הבדיקות. |
|
2.12 קבצים פיזיים DB |
עיצוב ובניה |
ככל שהיקף ומורכבות הנתונים במערכת גדל משך תכנון בסיס הנתונים והקמתו גדלים, מותנה בשיטת ניתוח המערכת (בניתוח בתפיסת O.O תכנון בסיס הנתונים קל יחסית). |
|
2.15 דו"חות (ושאילתות) |
עיצוב ובניה |
כדי לאמוד את משך פיתוח הדו"חות מומלץ למיינם ע"פ רמת מורכבות: פשוט, בינוני, מורכב, חריג. לכל רמה יש לתת הערכת זמן לפיתוח (עיצוב, בניה ומבדקי יחידה). |
|
2.15 דו"חות (ושאילתות) |
בדיקות |
ניתן לאמוד את עלות הבדיקות לדו"חות בעזרת המיון שנעשה עבור הערכת הפיתוח (ראה 2.15 עיצוב ובניה). לכל רמה יש לתת הערכת זמן להכנת תיק הבדיקות (כתיבת התסריטים) ולביצוע הבדיקות (הרצת התסריטים). |
|
2.16 קלטים (טפסים) |
עיצוב ובניה |
כדי לאמוד את משך פיתוח הקלטים השונים מומלץ למיינם ע"פ רמת מורכבות: פשוט, בינוני, מורכב, חריג. לכל רמה יש לתת הערכת זמן לפיתוח (עיצוב, בניה ומבדקי יחידה). |
|
2.16 קלטים (טפסים) |
בדיקות |
ניתן לאמוד את משך ביצוע הבדיקות לקלטים בעזרת המיון שנעשה עבור הערכת הפיתוח (ראה 2.16 עיצוב ובניה). לכל רמה יש לתת הערכת זמן להכנת תיק הבדיקות (כתיבת התסריטים) ולביצוע הבדיקות (הרצת התסריטים). |
|
2.19 אבטחת מידע |
אפיון |
תכנון יישום נהלי וכללי אבטחת מידע. |
|
2.19 אבטחת מידע |
עיצוב ובניה |
יישום נהלי וכללי אבטחת מידע כפי שהוגדרו עבור המערכת תוך שילוב כלים ותוכנות מדף. |
|
2.19 אבטחת מידע |
בדיקות |
בדיקת המערכת בהיבט אבטחת מידע ע"י מומחה לנושא (בעל סיווג בטחוני מתאים) תוך השוואה לתקנים ולדרישות שהוגדרו באפיון. |
|
2.19 אבטחת מידע |
התקנה והרצה |
בדיקה מדגמית של המערכת בסביבת הייצור תוך דגש על מידור בין המשתמשים. |
|
2.21 נפחים עומסים וביצועים |
בדיקות |
בדיקת עמידת המערכת בהגדרות הביצועים והעומסים. בדיקת עומסים דורשת הערכות לחיבור מס' רב של משתמשים בו זמנית בסביבת הבדיקות או הדמיה של מצב זה. דרישה זו מעלה את עלויות הקמת סביבת הבדיקות. |
|
2.21 נפחים עומסים וביצועים |
התקנה והרצה |
בדיקה מדגמית של עמידה בביצועים ועומסים בסביבת הייצור. |
|
2.22 ממשקים וקישורים |
אפיון |
לאפיון ממשק עם מערכת חיצונית יש להיפגש עם אחראי המערכת ולהגיע להסכמות על אופן הממשק. תהליך זה צורך משאבי זמן וכ"א. ריבוי ממשקים חיצוניים יאריך את משך האפיון. |
|
2.22 ממשקים וקישורים |
עיצוב ובניה |
יש להעריך את עלות פיתוח הממשק על שני צדדיו, הפיתוח בצד המערכת המפותחת והפיתוח "בצד השני", בצד המערכת אליה מתממשקים. לעיתים קרובות יש להציג את עלות "הצד השני" בסעיף תקציבי נפרד. |
|
2.22 ממשקים וקישורים |
בדיקות |
בדיקת תקינות הממשק והנתונים המועברים. |
|
2.22 ממשקים וקישורים |
התקנה והרצה |
הרצה ראשונה בסביבת הייצור ובדיקת תקינות הנתונים באופן מדגמי. במממשקים מקוונים יש לבדוק גם את זמני התגובה של הממשק. |
|
2.22 ממשקים וקישורים |
תפעול ותחזוקה |
עלות ביצוע בפועל של גזירות נתונים תקופתיים או ממשקים שאינם מקוונים בעיקר בהיבט עלויות כ"א לביצוע ולבקרה. |
|
2.23 דרישות מיוחדות |
אפיון |
דרישות מיוחדות בד"כ מעורפלות בשלב הייזום ולכן מומלץ בעת הערכת עלות האפיון למערכת הכוללת רכיבים מיוחדים להגדיר רזרבה תקציבית לשלב האפיון, עד כדי הכפלת הערכת העלות לאפיון רכיבים אלו (ואף יותר). דרישה למערכת פרמטריאלית וגמישה לשינויים והרחבות מאריכה את משך האפיון באופן משמעותי. דרישה לתמיכה רב לשונית או צורך ב"גיור" של המערכת יאריך את משך האפיון של המערכת. עבור "גיור" יש לוודא כי תוכנות התשתית מאפשרות הזנת נתונים בעברית. בדיקה כזו כרוכה לעיתים בפיילוט קצרלבחינת ישימות, יש להקצות תקציב לפעילות זו. עבור מערכת בכמה שפות יש להקצות זמן נוסף לתרגוםהמסכים, הדוחות וההודעות למשתמש לשפות הנוספות, בנית טבלאות המרה וכו'. |
|
2.23 דרישות מיוחדות |
עיצוב ובניה |
כדרישות מיוחדות יעלו בד"כ נושאים שלא התנסינו בהם לכן עלויות הפיתוח עלולות לגדול. מומלץ להגדיר רזרבה תקציבית עבור פיתוח דרישות אלו מעבר להערכת העלות הראשונית בעקבות העדר הניסיון. עבור בנית מערכת בכמה שפות יש לתמחר עלות כתיבת המסכים, הדוחות וההודעות למשתמש בשפות הנוספות |
|
2.23 דרישות מיוחדות |
בדיקות |
יש לבחון האם בדיקת הרכיבים המיוחדים דורשת כלים מיוחדים בסביבת הבדיקות, דבר שעלול להגדיל את עלויות הבדיקות. במסגרת בדיקות המערכת יש להקדיש פרק לבדיקת יכולת הרחבת המערכת והגמישות שנדרשה. במערכת רב לשונית יש לייחד פרק לבדיקה מדגמית של גרסת המערכת בכל שפה רלוונטית. |
|
רכיב |
שלב במחזור חיים |
הסבר |
|---|---|---|
|
כללי |
אפיון |
אם המערכת לא מצטרפת לסביבת ייצור קיימת אזי יש להגדיר עבורה תוכנה, חומרה ותקשורת. לאפיון הקונפיגורציה נדרש לעיתים מומחה טכנולוגי. מומלץ להקצות תקציב לביצוע סקר שווקים וחקר ישימות. |
|
כללי |
בקשה להצעות |
במסגרת האפיון נקבעה הקונפיגורציה למערכת המפורטת ברכיב פרק 3 טכנולוגיה. במסגרת הבקשה להצעות אנו דורשים מהספק מענה לדרישות אלו (או הצעה למימוש המערכת אם לא נקבעה קונפיגורציה בשלב זה נדרש להעמיד את התקציב לחוזה שיחתם מול הספק שיבחר. גם אם לא מבוצע מכרז והרכש נעשה ישירות מספק ידוע, יש להעמיד את התקציב לרכש בשלב זה (תחילת עיצוב ובניה). הערכה לתקציב שנדרש להעמיד לביצוע ההתקשרות עם הספק שיבחר ניתן לקבל מהערכת עלויות מרכיבי המערכת השונים לסביבות העבודה השונות. |
|
כללי |
עיצוב ובניה |
הקמת סביבת הפיתוח (אם לא קיימת סביבה מתאימה) דורשת בד"כ מעורבות מומחה טכנולוגי. יש להקצות תקציב לכ"א מתאים לפעילות זו. |
|
כללי |
בדיקות |
הקמת סביבת הבדיקות דורשת בד"כ מעורבות מומחה טכנולוגי. יש להקצות תקציב לכ"א מתאים לפעילות זו. |
|
כללי |
התקנה והרצה |
הקמת סביבת הייצור דורשת בד"כ מעורבות מומחה טכנולוגי. יש להקצות תקציב לכ"א מתאים לפעילות זו. במקרה שיש יותר מאתר אחד יש להכפיל את העלויות בהתאם. |
|
3.1 חומרה מרכזית (עיקרית) |
עיצוב ובניה |
רכישת השרתים למערכת החל ממחשב M/F וכלה בשרת P.C. , סביבת הפיתוח. |
|
3.1 חומרה מרכזית (עיקרית) |
בדיקות |
רכישת השרתים למערכת החל ממחשב M/F וכלה בשרת P.C. , עבור סביבת הבדיקות. |
|
3.1 חומרה מרכזית (עיקרית) |
התקנה והרצה |
רכישת השרתים למערכת החל ממחשב M/F וכלה בשרת P.C. , עבור האתר המרכזי ואתרי המשנה (אם יש). במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לכל מחשב תוך התחשבות בדרישות ברכיב 2.21 נפחים עומסים וביצועים ונקבע האם יש צורך בשרתי גיבוי/חירום/רזרבה תפעולית. |
|
3.1 חומרה מרכזית (עיקרית) |
תפעול ותחזוקה |
לעיתים קרובות ניתן לחזות הרחבות ושדרוג השרתים לאורך השנים דבר שיבוא לידי ביטוי במסגרת תקציב התחזוקה. כמו כן יש לתמחר עלות תחזוקת הציוד (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול. |
|
3.2 אחסנת נתונים |
עיצוב ובניה |
התייחסות לכמות כוננים ומדיה מגנטית מכל סוג (דיסק, דיסקט, סרט, קלטת) ובחלוקה ע"פ יעוד: אחסון שוטף (Online), ארכיב, גיבוי, העברת נתונים (יבילות). |
|
3.2 אחסנת נתונים |
בדיקות |
כוננים ומדיה מגנטית מכל סוג (דיסק, דיסקט, סרט, קלטת). |
|
3.2 אחסנת נתונים |
התקנה והרצה |
במסגרת האפיון נקבעו אמצעי אחסון הנתונים ע"פ הגדרות הנפחים הצפויים שברכיב 2.21 נפחים, עומסים וביצועים תוך התייחסות לכמות כוננים ומדיה מגנטית מכל סוג (דיסק, דיסקט, סרט, קלטת) ובחלוקה ע"פ יעוד: אחסון שוטף (Online), ארכיב, גיבוי, העברת נתונים (יבילות). |
|
3.3 ציוד קצה (היקפי) |
עיצוב ובניה |
תחנת עבודה (P.C), מסוף ומדפסת עבור סביבת הפיתוח. |
|
3.3 ציוד קצה (היקפי) |
בדיקות |
תחנת עבודה (P.C), מסוף ומדפסת עבור סביבת הבדיקות. |
|
3.3 ציוד קצה (היקפי) |
התקנה והרצה |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לכל תחנת עבודה (P.C), מסוף ומדפסת, תוך התחשבות בכמות המשתמשים ובדרישות ברכיב 2.21 נפחים עומסים וביצועים, עבור סביבת הייצור, ונקבע האם יש צורך בעמדות גיבוי/חירום/רזרבה תפעולית. |
|
3.3 ציוד קצה (היקפי) |
תפעול ותחזוקה |
הרחבות ושדרוג הציוד לאורך השנים ותחזוקת הציוד (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול. |
|
3.4 ציוד מיוחד |
עיצוב ובניה |
ציוד מיוחד כגון סורק אופטי, בר-קוד, מכשור זמן אמת וכו', עבור סביבת הפיתוח. |
|
3.4 ציוד מיוחד |
בדיקות |
ציוד מיוחד כגון סורק אופטי, בר-קוד, מכשור זמן אמת וכו', עבור סביבת הבדיקות. |
|
3.4 ציוד מיוחד |
התקנה והרצה |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לכל הציוד המיוחד כגון סורק אופטי, בר-קוד, מכשור זמן אמת וכו', עבור סביבת הייצור, ונקבע האם יש צורך בציוד גיבוי/חירום/רזרבה תפעולית. |
|
3.4 ציוד מיוחד |
תפעול ותחזוקה |
הרחבות ושדרוג הציוד לאורך השנים ותחזוקת הציוד (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול. |
|
3.5 ציוד מתכלה |
תפעול ותחזוקה |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לכל הציוד שישמש במערכת. עבור כל מכשור שדורש חומרים מתכלים כגון דיסקטים, סרטים, קלטות, נייר, טפסים, טונרים וציוד מדפסות אחר, יש לאמוד את הצריכה השנתית עבור כל אתר (פיתוח, בדיקות וייצור), והאם יש צורך במלאי גיבוי/חירום/רזרבה תפעולית. רצוי לבחון האם יש מקום לאחסן את המלאי בכל אתר ואם לא לתמחר גם עלות אחסון. יש להציג עלות ל- 5 שנות תפעול. |
|
3.9 תשתית סביבתית (פיסית) |
עיצוב ובניה |
אם יש צורך בהקמת תשתית סביבתית חדשה/נוספת יש לאמוד עלות חדר מחשב (בינוי וריהוט), מרכז תקשורת, נקודות כח, כבלים ונקודות תקשורת, מיזוג ואמצעי בטיחות וביטחון ע"פ הצרכים. יתכנו הוצאות סביבתיות נוספות כגון שכירת רכב לפרויקט, חדרי עבודה לצוותי הפיתוח וכו'. |
|
3.9 תשתית סביבתית (פיסית) |
בדיקות |
אם יש צורך בהקמת תשתית סביבתית חדשה/נוספת לסביבת הבדיקות יש לאמוד עלות חדר מחשב (בינוי וריהוט), מרכז תקשורת, נקודות כח, כבלים ונקודות תקשורת, מיזוג ואמצעי בטיחות וביטחון ע"פ הצרכים. |
|
3.9 תשתית סביבתית (פיסית) |
התקנה והרצה |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לכל האתרים, ונקבע האם יש צורך בהקמת תשתית סביבתית חדשה/נוספת או די בקיימת, כך גם עבור סביבת העבודה של המשתמשים השונים. יש לאמוד עבור כל אתר עלות חדר מחשב (בינוי וריהוט), מרכז תקשורת, נקודות כח, כבלים ונקודות תקשורת, מיזוג ואמצעי בטיחות וביטחון ע"פ הצרכים שהוגדרו. |
|
3.9 תשתית סביבתית (פיסית) |
תפעול ותחזוקה |
עלות תחזוקת הציוד (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול. |
|
3.11 מערכת הפעלה |
עיצוב ובניה |
מערכות ההפעלה ותוכנות תשתית ( כגון פרוטוקולי תקשורת וכו') עבור השרתים ותחנות העבודה, לסביבת הפיתוח. |
|
3.11 מערכת הפעלה |
בדיקות |
מערכות ההפעלה ותוכנות תשתית ( כגון פרוטוקולי תקשורת וכו') עבור השרתים ותחנות העבודה, לסביבת הבדיקות. |
|
3.11 מערכת הפעלה |
התקנה והרצה |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים למערכות ההפעלה ותוכנות תשתית ( כגון פרוטוקולי תקשורת וכו') עבור השרתים ותחנות העבודה, לסביבת הייצור, ונקבע האם יש צורך ברשיונות עבור עמדות גיבוי/חירום/רזרבה תפעולית. עבור אתרים הדורשים מספר רשיונות הפעלה מומלץ לבחון האם יש הנחה ע"פ כמות לאתר. |
|
3.11 מערכת הפעלה |
תפעול ותחזוקה |
עלות תחזוקת התוכנה (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול כולל עלות פעילות שדרוג מערכת הפעלה (אם מתוכנן). |
|
3.12 בסיס נתונים - DBMS |
עיצוב ובניה |
תוכנות בסיסי הנתונים לסביבת הפיתוח. יש להגדיר מספר רשיונות שימוש בו זמנית והרכב חבילות התוכנה הנדרשות (Packages). |
|
3.12 בסיס נתונים - DBMS |
בדיקות |
תוכנות בסיסי הנתונים לסביבת הבדיקות. יש להגדיר מספר רשיונות שימוש בו זמנית והרכב חבילות התוכנה הנדרשות (Packages). |
|
3.12 בסיס נתונים - DBMS |
התקנה והרצה |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לתוכנות בסיסי הנתונים לסביבת הייצור, ונקבע האם יש צורך ברשיונות עבור עמדות גיבוי/חירום/רזרבה תפעולית. עבור כל אתר יש להגדיר מספר רשיונות שימוש בו זמנית והרכב חבילות התוכנה הנדרשות ((Packages ולבדוק האם יש הנחה לכמויות. |
|
3.12 בסיס נתונים - DBMS |
תפעול ותחזוקה |
עלות תחזוקת התוכנה (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול כולל עלות פעילות שדרוג גרסה (אם מתוכנן) עבור כל אתר. |
|
3.12 בסיס נתונים - DBMS |
עיצוב ובניה |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לתוכנה לניהול מילון הנתונים שמתאימה לסוגי בסיסי הנתונים. |
|
3.12 בסיס נתונים - DBMS |
תפעול ותחזוקה |
עלות תחזוקת התוכנה (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול כולל עלות פעילות שדרוג גרסה (אם מתוכנן). |
|
3.13 כלי פיתוח ותחזוקה |
אפיון |
עלות כלים לתכנון וניהול הפרויקט עבור מנהל הפרויקט ומנתח המערכות (אם לא קיימים) על בסיס הכמות הנדרשת מכל סוג. |
|
3.13 כלי פיתוח ותחזוקה |
עיצוב ובניה |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לתוכנות וכלים הנדרשים לעיצוב ובניה וכמויות מכל סוג (אם לא קיימים). יש להתייחס לכל התוכנות הנדרשות בסביבת הפיתוח שאינן תוכנות תשתית: מעבד תמלילים, תוכנה לניהול פרויקטים, כלי case, מחוללי יישומים, קומפיילר, תוכנה לניהול גרסאות, תוכנה לניהול תקלות, תוכנה לניהול תסריטי בדיקה, תוכנות אבטחת מידע, תוכנת שליטה ובקרה ברשת וכו'. יש לשים לב כי בחלק מהמקרים עלות התוכנה לפיתוח שונה מעלות התוכנה לסביבת הייצור. |
|
3.13 כלי פיתוח ותחזוקה |
בדיקות |
בכלים לבדיקות יש להתייחס לכל התוכנות הנדרשות בסביבת הבדיקות שאינן תוכנות תשתית: מעבד תמלילים, תוכנה לניהול פרויקטים, תוכנה לניהול תקלות, תוכנה לניהול תסריטי בדיקה, תוכנת שליטה ובקרה ברשת וכו'. |
|
3.13 כלי פיתוח ותחזוקה |
תפעול ותחזוקה |
עלות תחזוקת התוכנות (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול כולל עלות פעילות שדרוג גרסה (אם מתוכנן). |
|
3.14 תוכנות מדף |
בדיקות |
יש לוודא כי גם בסביבת הבדיקות ימצאו כלים למשתמש כגון: מעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני, תוכנה לניהול פרויקטים, מחולל דוחות ושאילתות, כלי גרפיקה ושרטוט, דאר אלקטרוני, כלי לניהול משרדי וכו'. |
|
3.14 תוכנות מדף |
התקנה והרצה |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לתוכנות וכלים הנדרשים למשתמש במערכת וכמויות מכל סוג (אם לא קיימים). בכלים למשתמש יש להתייחס לכל התוכנות הנדרשות בסביבת העבודה שאינן תוכנות תשתית כגון: מעבד תמלילים, גיליון אלקטרוני, תוכנה לניהול פרויקטים, מחולל דוחות ושאילתות, כלי גרפיקה ושרטוט, דאר אלקטרוני, כלי לניהול משרדי וכו'. |
|
3.14 תוכנות מדף |
תפעול ותחזוקה |
עלות תחזוקת התוכנות (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול כולל עלות פעילות שדרוג גרסה (אם מתוכנן). |
|
3.15 כלי תפעול וייצור |
התקנה והרצה |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לכלים הנדרשים לתפעול כל אתר (סביבת הייצור) כגון: כלי גיבוי ושחזור, בקרת רשת, ניהול תקלות, אבטחת מידע, כולל כמויות מכל סוג. |
|
3.15 כלי תפעול וייצור |
תפעול ותחזוקה |
עלות תחזוקת התוכנות (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול כולל עלות פעילות שדרוג גרסה (אם מתוכנן). |
|
3.30 תקשורת פרטית מקומית |
עיצוב ובניה |
קווי תקשורת וציוד הנדרשים לפיתוח. יש להתייחס לתשתית הכבלים, לציוד תקשורת כגון: מודמים, כרטיסי תקשורת בתחנות הקצה והשרתים, מצפנים ו- Firewalls, תוכנות שליטה ובקרה וכו'. |
|
3.30 תקשורת פרטית מקומית |
בדיקות |
קווי תקשורת וציוד הנדרשים לסביבת הבדיקות כדי לדמה את סביבת הייצור. יש להתייחס לתשתית הכבלים, לציוד תקשורת כגון: מודמים, כרטיסי תקשורת בתחנות הקצה והשרתים, מצפנים ו- Firewalls, תוכנות שליטה ובקרה וכו'. |
|
3.30 תקשורת פרטית מקומית |
התקנה והרצה |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לקווי תקשורת וציוד הנדרשים למערכת וכמויות מכל סוג (אם לא קיימים) על בסיס כמות תחנות הקצה ונפח התעבורה המוערך. בחישוב העלויות יש להתייחס לתשתית הכבלים בכל אתר, רזרבה לגיבוי וכו'. לציוד תקשורת כגון: מודמים, כרטיסי תקשורת בתחנות הקצה והשרתים, מצפנים ו-Firewalls, תוכנות שליטה ובקרה וכו'. רצוי לשריין רזרבה תפעולית של רכיבי תקשורת קריטיים. |
|
3.30 תקשורת פרטית מקומית |
תפעול ותחזוקה |
עלות תחזוקת הציוד (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול כולל עלות פעילות שדרוג גרסה (אם מתוכנן), וכן עלויות הפעלת קווי התקשורת השונים. |
|
3.31 תקשורת פרטית רחבה |
עיצוב ובניה |
קווי תקשורת וציוד הנדרשים לסביבת הפיתוח. יש להתייחס לקווי תקשורת בין אתר הפיתוח לבין האתרים הפעילים עצמם, לציוד תקשורת כגון: נתבים, מודמים, כרטיסי תקשורת בשרתים, Gateways, מצפנים ו-Firewalls, תוכנות שליטה ובקרה וכו'. |
|
3.31 תקשורת פרטית רחבה |
בדיקות |
קווי תקשורת וציוד הנדרשים לסביבת הבדיקות כדי לדמה את סביבת הייצור. יש להתייחס לקווי תקשורת בין האתרים, לציוד תקשורת כגון: נתבים, מודמים, כרטיסי תקשורת בשרתים, Gateways, מצפנים ו-Firewalls, תוכנות שליטה ובקרה וכו'. |
|
3.31 תקשורת פרטית רחבה |
התקנה והרצה |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לקווי תקשורת וציוד הנדרשים לשילוב המערכת ברשת הרחבה של הארגון וכמויות מכל סוג (אם לא קיימים). בחישוב העלויות יש להתייחס לקווי תקשורת כולל קווי גיבוי, בין האתרים הפעילים עצמם, בינם לבין אתרי המערכות המשיקות וכו'. לציוד תקשורת כגון: נתבים, מודמים, כרטיסי תקשורת בשרתים, Gateways, מצפנים ו- Firewalls, תוכנות שליטה ובקרה וכו'. רצוי לשריין רזרבה תפעולית של רכיבי תקשורת קריטיים. |
|
3.31 תקשורת פרטית רחבה |
תפעול ותחזוקה |
עלות תחזוקת הציוד (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול כולל עלות פעילות שדרוג גרסה (אם מתוכנן), וכן עלויות הפעלת קווי התקשורת השונים. |
|
3.32 רשת ציבורית |
עיצוב ובניה |
קווי תקשורת וציוד הנדרשים לאתר הפיתוח לשילוב המערכת ברשת הציבורית (אינטרנט). בחישוב העלויות יש להתייחס לקווי תקשורת ולציוד תקשורת כגון: שרתי Web, Gateways, מצפנים ו- Firewalls, תוכנות שליטה ובקרה וכו'. |
|
3.32 רשת ציבורית |
בדיקות |
קווי תקשורת וציוד הנדרשים לבדיקת המערכת ברשת הציבורית (אינטרנט). בחישוב העלויות יש להתייחס לקווי תקשורת, כולל קווי גיבוי, ולציוד תקשורת כגון: שרתי Web, Gateways, מצפנים ו- Firewalls, תוכנות שליטה ובקרה וכו'. |
|
3.32 רשת ציבורית |
התקנה והרצה |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לקווי תקשורת וציוד הנדרשים לשילוב המערכת ברשת הציבורית (אינטרנט) וכמויות מכל סוג (אם לא קיימים). בחישוב העלויות יש להתייחס לקווי תקשורת, כולל קווי גיבוי, ולציוד תקשורת כגון: שרתי Web, Gateways, מצפנים ו- Firewalls, תוכנות שליטה ובקרה וכו'. רצוי לשריין רזרבה תפעולית של רכיבי תקשורת קריטיים. |
|
3.32 רשת ציבורית |
תפעול ותחזוקה |
עלות תחזוקת הציוד (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול כולל עלות פעילות שדרוג גרסה (אם מתוכנן), וכן עלויות הפעלת קווי התקשורת השונים. |
|
3.33 טכנולוגיות משיקות |
עיצוב ובניה |
ציוד ותוכנות הנדרשים לקישור המערכת לטכנולוגית המערכות המשיקות. בחישוב העלויות יש להתייחס לקווי תקשורת, ציוד תקשורת, תוכנות וכו'. |
|
3.33 טכנולוגיות שכנות |
בדיקות |
ציוד ותוכנות הנדרשים לקישור המערכת לטכנולוגית המערכות המשיקות עבור סביבת הבדיקות. בחישוב העלויות יש להתייחס לקווי תקשורת, ציוד תקשורת, תוכנות וכו'. |
|
3.33 טכנולוגיות שכנות |
התקנה והרצה |
במסגרת האפיון נקבעו המפרטים לציוד ותוכנות הנדרשים לקישור המערכת לטכנולוגית המערכות המשיקות וכמויות מכל סוג (אם לא קיימים). בחישוב העלויות יש להתייחס לקווי תקשורת, ציוד תקשורת, תוכנות. |
|
3.33 טכנולוגיות שכנות |
תפעול ותחזוקה |
עלות תחזוקת הציוד (ביטוח) ל- 5 שנות תפעול כולל עלות פעילות שדרוג גרסה (אם מתוכנן). |
|
רכיב |
שלב במחזור חיים |
הסבר |
|---|---|---|
|
כללי |
בקשה להצעות |
פרק המימוש שנכתב במסגרת האפיון מוסב בחלקו כך שיתאים למפרט הבקשה להצעות. בעיקר השמטת פירוט שיושלם ע"י הספק בהצעתו. |
|
4.1 גורמים מעורבים |
כל השלבים |
עלות כ"א לאפיון, ופיתוח המערכת נאמדה בפרק 2, רכיב זה מתייחס לגורמים המלווים את הפרויקט בשלבים השונים כגון: חברי ועדות ההיגוי, סיוע טכני, יועצים חיצוניים, אבטחת איכות וכו'. יש לוודא כי לא הוכנס בחישוב גורם שחושב כבר ברכיב 1.2 מומחה היישום. ההשקעה המקובלת באבטחת איכות היא כ- 10% מכלל עלויות כ"א לפיתוח. עלויות הכשרה והדרכה לצוותי הפיתוח והתפעול נכללו ברכיב 4.7 השתלבות בארגון. מומלץ להוסיף לעלויות רכיב זה גם את עלות פעילויות ההכנה לקראת דיוני הועדות השונות כגון: עריכת מסמכים והפצתם כמצע לדיון, הכנת מצגות, עריכת סיכומי הדיונים וכו'. פעילויות אלו שנראות כשוליות עורכות לעיתים קרובות ימים שלמים ובסה"כ לפרויקט ניתן להגיע אף לחודשי אדם. |
|
4.2 תכנית עבודה |
אפיון עיצוב ובניה |
אומדן עלויות כ"א לשלבים אפיון, עיצוב ובניה שנעשה ע"פ רכיבי פרק 2 מתייחס באופן טבעי לחודשי אדם "נטו", הצורך האמיתי. הפריסה על פני לוח השנה תוך התחשבות בהיקף כח-אדם המוקצה לפרויקט דורשת התחשבות בחופשות, מחלות ומטלות שאינן קשורות לפרויקט. בפועל יוצא כי משך הפרויקט קלנדרית כפול כמות כ"א הנדרשת גדול מהערכת חודשי האדם "נטו". לדוגמא: פרויקט שדורש 10 חודשי אדם (עלות נטו) ולרשותו שני אנשי צוות, יפרוס את הפיתוח על פני 6 חודשים קלנדרים (בגלל החגים למשל), כלומר עלות "ברוטו" 12 חודשי אדם. מומלץ להגדיר עלות חודש עבודה "נטו" לכל מקצוע ולתמחר את עלותו "ברוטו" במסגרת המחירון שברכיב 5.4. בעת הגשת הדרישות לכ"א יש לציין את העלות "ברוטו" שאותה יש לשלם בפועל (ע"פ הפריסה הקלנדרית). |
|
4.2 תכנית עבודה |
בדיקות |
העלויות שהוערכו ברכיבי פרק 2 ו- 4 בנושא ביצוע הבדיקות הם הבסיס לחישוב עלויות שלב זה. יש להעריך כמה סבבי בדיקות ידרשו בשלב הבדיקות, כמה אנשים יהיו שותפים לבדיקות ולתיקון הליקויים, ע"פ חלון הזמן המוקצה לנושא מראש ולאמוד עלויות ביצוע הבדיקות בהתאם. |
|
4.2 תכנית עבודה |
התקנה והרצה |
יש לתכנן את צוותי ההתקנה ע"פ ההתמחויות הנדרשות ולאמוד את משך ההתקנה בכל אתר. מכפלת האתרים בכ"א ובמשך ההתקנה תספק אומדן לעלות ההתקנות. יש לוודא שלא חושבה פעמיים עלות מבדקי ההתקנה שנאמדה ברכיבי פרק 2 או ברכיב 3.0. |
|
4.4 תפעול שוטף |
עיצוב ובניה |
לקראת סיום פיתוח המערכת יש להכין את תיק התפעול למערכת המכיל את נהלי העבודה וכל הנתונים הנדרשים לתפעול השוטף של המערכת. יש לאמוד את משך כתיבת תיק התפעול בהתאם למורכבות התפעול הצפויה והתשתיות הקיימות בארגון. |
|
4.4 תפעול שוטף |
תפעול ותחזוקה |
בהתאם למיקום שרתי המערכת והדרישות התפעוליות השונות (גיבוי נתונים, תפעול ממשקים, תמיכה במשתמשים וכו') יש לקבוע מי יבצע את הפעילות וכיצד: קביעת חלון שירות, כ"א למילוי התפקידים הנדרשים, האם נדרשת עבודה במשמרות, שימוש בשירותי משו"ב ממר"ם או כל גורם אחר במדרג התחזוקה וכו'. ע"פ קביעה זו יש לאמוד את עלויות כ"א לתפעול שנתי לכל אתר. יש לוודא שלא חושבה פעמיים עלות תפעול ממשקי המערכת שנאמדה ברכיב 2.22 ועלויות הציוד הנדרש לתפעול חושבו ברכיבי פרק 3. |
|
4.6 שירות ותחזוקה |
תפעול ותחזוקה |
עלויות כ"א לתחזוקת המערכת הוערכו בנספח 99, עלויות ציוד, תוכנות וחוזי תחזוקה הוערכו ברכיבי פרק 3. נותר לאמוד את עלות כ"א להכנת תיק התחזוקה למערכת ועלות עדכונו לפחות פעם בשנה. |
|
4.7 השתלבות בארגון – התנעת המערכת |
עיצוב ובניה |
הכשרה והדרכה לצוותי הפיתוח בסביבת העבודה של הפרויקט במידה וכלי הפיתוח חדשים בארגון/בצוות. במסגרת הפיתוח נבנים תהליכי הסבת הנתונים ממערכות קיימות למערכת החדשה (אם נדרש). אומדן עלות הכנת תהליכים אלו צריך להתחשב בפיתוח הנדרש להוצאת הנתונים מהמערכת הקיימת (פלט) ובהכנסת הנתונים למערכת החדשה (קלט) לעיתים קרובות מעורבים בכתיבה שני צוותים שונים. אם ההסבות מבוצעות בעזרת כלים התומכים בכמה בסיסי נתונים, עלות הכלים עצמם חושבה ברכיב 3.13 כלי פיתוח ותחזוקה. במקביל נדרש כ"א לכתיבת נהלי העבודה עם המערכת ומדריך למשתמש, להכנת מערכי הדרכה ותכנון תוכנית הדרכה. |
|
4.7 השתלבות בארגון – התנעת המערכת |
בדיקות |
לאמידת עלות הבדיקות יש לתת הערכת זמן להכנת תיק הבדיקות (כתיבת התסריטים) ולביצוע הבדיקות (הרצת התסריטים) עבור תהלכי ההסבה. |
|
4.7 השתלבות בארגון – התנעת המערכת |
התקנה והרצה |
עלות השתלבות המערכת בארגון בנויה מכמה רכיבים: כ"א ומשאבי מחשב לביצוע הסבות נתונים. הכשרה והדרכה לצוותי התפעול במידה וכלי התפעול חדשים באתר. כ"א לביצוע הדרכות כולל עלות ציוד ומקום לביצוע ההדרכות (כיתות הדרכה). כ"א להטמעת המערכת בשטח (תמיכה במשתמשים באתרים עצמם במהלך ההרצה הראשונית). |
|
4.7 השתלבות בארגון – התנעת המערכת |
תפעול ותחזוקה |
עלות כ"א לביצוע הטמעה מתמשכת לאורך 5 שנות תפעול המערכת (הטמעת גרסאות מערכת חדשות, הדרכה למשתמשים חדשים, איסוף תקלות ודרישות לשינויים מהשטח וכו'). |
|
4.8 חוסן ואמינות |
בדיקות |
חוסן המערכת מתבטא ביכולת התאוששות מנפילות ואיכות הגיבויים. יש לאמוד עלות הכנת תסריטי בדיקה לנושא וביצועם. מבחינת אמינות המערכת עלות הכנת תסריטי הבדיקה וביצוע הבדיקות נכללו ברכיבי פרק 2 ועלות הקמת סביבת הבדיקות ברכיבי פרק 3. כאן נותר לאמוד את עלות הכנת תיק סיכום הבדיקות לכל סבב בדיקות. |
|
4.9 תצורות |
עיצוב ובניה |
מספר התצורות השונות משפיע על העלויות. ככל שיש יותר תצורות יש צורך בסביבת פיתוח מגוונת יותר. |
|
רכיב |
שלב במחזור חיים |
הסבר |
|---|---|---|
|
כללי |
כל השלבים |
פרק 5 אינו מוסיף עלויות לפרויקט, לא לשלבי מחזור החיים ולא לרכיבי עץ המערכת. מהותו ריכוז הנתונים שחושבו עבור כל שאר הפרקים. משך הזמן הנדרש לעריכת הנתונים הוא שולי יחסית. בפרויקטים גדולים ומורכבים מומלץ להיעזר בחשב לביצוע חישובי העלויות ולכלול את עבודתו במסגרת רכיב 4.1 גורמים מעורבים. |
|
כללי |
בקשה להצעות |
במפרט הבקשה להצעות אנו מסבים את פרק העלויות שנכתב באפיון ומפרטים את דרישתנו לאופן הצגת העלויות ע"י הספק. |
|
רכיב |
שלב במחזור חיים |
הסבר |
|---|---|---|
|
98. נקודות פתוחות |
אפיון |
ניתוח חלופות למערכת מאריך את משך האפיון. אם החלופות מתייחסות לחלק גדול מהפונקציונליות שבמערכת יש להגדיל את עלויות האפיון בהתאמה לחלקן היחסי של הפונקציות הללו. |
|
98. נקודות פתוחות |
עיצוב ובניה |
ריבוי נקודות פתוחות משלב האפיון עלול להאריך את משך הפיתוח. מומלץ להגדיר "רזרבה תקציבית" למימון נושאים שיעלו בעקבות נקודות אלו. |
|
99. דרישות עתידיות |
תפעול ותחזוקה |
לעיתים קרובות מימוש חלק מהדרישות העתידיות מבוצע במהדורות המשך למערכת במסגרת שינויים ותוספות. אם בעת אפיון מערכת נותרו נושאים רבים יש לתמחר מימוש חלקי שלהם במהלך שנות התחזוקה הראשונות. |