Knowledge Literacy
היכולת של עובדים לנצל בצורה מיטבית את נכסי הידע ואת הכלים המסופקים להם. כולל בין השאר:
· יכולות חיפוש ואיתור מידע.
· הכרת שיטות לשיתוף ידע.
· יכולות תיעוד.
· הכרת רשתות חברתיות.
· יכולת לתמוך ולהדריך עמיתים לעבודה.
· הכרת כלי ניהול הידע הארגוניים.
Information Silo
מצב בו המידע והידע לא זורמים באופן חופשי בתוך הארגון. במצב כזה נוצרים מוקדי ידע נפרדים ולא מתואמים, ולא ניתן ליצור תמונה כללית של הידע בארגון. מצב זה פוגם ביכולת של הארגון לחדש ולייצר ידע חדש.
ארגון שנותן חשיבות מיוחדת לתהליכי שיתוף ידע ויצירת ידע חדש, כאמצעי להשגת יתרון תחרותי לאורך זמן. לא מדובר בארגון המעביר הדרכות לעובדים, אלא בארגון ההופך את הלמידה לחלק מהפעילות היום יומית. ארגונים לומדים הם ארגונים הנותנים מרחב פעולה רחב לעובדים ותומכים בהם, אך יחד עם זאת מציבים דרישות גבוהות ובלתי מתפשרות. לארגונים לומדים יש חזון ארוך טווח ופתוחים לחדשנות ולרעיונות חדשים.
Enterprise 2.0
אימוץ טכנולוגיות Web 2.0 בתוך הארגון. מעבר מבנייה חד כיוונית של מאגרי הידע הארגוניים על ידי מומחים, לבנייה דינמית על ידי כל העובדים. טכנולוגיות מקובלות הן: בלוגים (Blogs), ויקי (Wikis), תיוג חברתי (Social Tagging), הפצת מולטימדיה (Podcasting and Vodcasting), RSS.
Blog
סוג של יומן מקוון. לבלוג יכול להיות מחבר אחד או מספר מחברים. הקוראים את היומן יכולים להגיב ולהביע את דעתם, לכן הבלוג שייך לקבוצת הטכנולוגיות Web 2.0. בלוגים מתאימים לצורך הפצת דעות אישיות, קיום דיון על נושאים שונים, צינור לעדכון העובדים, וכדומה.
Yellow Pages
בדיוק כמו ה"דפי זהב" המוכרים. רשימה של מומחים ובעלי תפקידים בארגון.
Knowledge Continuity
ארגונים צריכים להבטיח גישה שוטפת למידע וידע שהם זקוקים, גם כאשר עובדים עוזבים את הארגון או מצטרפים אליו. להמשכיות ידע יש שלושה היבטים עיקריים:
· גיוס והכוונה – איתור כוח אדם והכשרה מהירה של המגויסים, כולל גם היבטים של תרבות ארגונית.
· תכנון מסלול קידום – פיתוח מיומנויות, תחומי ידע והתמחות. גם בתחומים שלא קיים בהם ידע גלוי.
· תכנון חפיפה בתפקיד – העברת ידע מהעובד שעוזב את התפקיד לעובד החדש.
Podcasting and Vodcasting
קטעי מלל או וידיאו קצרים, המתמקדים בנושא ידע מסוים, וניתן לעלות אותם לאינטראנט הארגוני.
Visualization
על פי האמרה: "תמונה שווה אלף מילים". הצגת מידע באמצעים ויזואליים: גרפים, מכוונים, רמזורים, מפות, וכדומה.
Web 2.0
יישומים אינטרנטיים המקלים על תהליכי שיתוף ידע אינטראקטיבי, תהליכים השמים את הלקוח במרכז, תהליכי יצירת תוכן משותף על ידי כל הגולשים, רשתות חברתיות, וכדומה.
.jpg)
Wiki
יישום שיתופי השייך לקבוצת כלי Web 2.0. היישום מאפשר לקבוצת אנשים לכתוב ביחד מסמך, תוך שמירת כל השינויים והדיונים סביב כתיבת המסמך. ויקי יכול לשמש כלי לתיעוד פרויקטים, לאיסוף מידע במערכת מודיעין תחרותי, להכנת אנציקלופדיה ארגונית, כתיבת מדריכי משתמש וכדומה. הדוגמה הכי בולטת ליישום ויקי היא אנציקלופדית Wikipedia.
Corporate Memory
אוסף הנתונים, המידע, והידע שדרושים לארגון על מנת להמשיך להתקיים ולהצליח. אחת המטרות של מערכת ניהול הידע הארגונית היא לבנות את מאגר הידע הדרוש לזיכרון הארגוני.
The Wisdom of Crowd
ידע שמצטבר כתוצאה מפעילותם המשותפת (במודע או שלא במודע) של משתתפים רבים. במקרים רבים התברר שחוכמת ההמונים עדיפה ומדויקת יותר מחוכמתם של מומחים מעטים. את המונח טבע James Surowiecki בספר שהוא כתב בשנת 2004.
Taxonomy
היררכיה של מושגים השייכים כולם לתחום מסוים או לישות מסוימת (למשל טקסונומיה ארגונית). הטקסונומיה מאפשרת לסווג ולמיין פרטי ידע, ולהקל בכך על מלכת החיפוש. אחת הטקסונומיות הידועות ביותר היא הטקסונומיה של עולם החי:
Knowledge
אוסף דינאמי של ניסיונות מובנים, ערכים, מידע ממוקד, ותחושות פנימיות, שיוצרים כולם יחד סביבה ומסגרת המאפשרים להעריך ולהכליל מידע והתנסויות חדשות. ידע נוצר ומיושם במוחם של אנשים. בארגונים מוטמע הידע לא רק במסמכים ומסדי נתונים, אלה גם בתהליכי עבודה, מנהגים וכללים. (Davenport, Thomas, H., and Laurence Prusak, 1998)
Explicit Knowledge
ידע שניתן לתעד אותו ולשמר אותו במסמכים, מאגרי נתונים, ואמצעים דומים.
Actionable Knowledge
ידע שניתן להשתמש בו לצורך שיפור הפעילות הארגונית. ככל שתהליך הפיכת הידע לידע מכוון פעולה הוא יותר מהיר, ניתן לאומר שהידע הוא בעל נזילות יותר גבוהה.
Tacit Knowledge
ידע אישי ותלוי הקשר (context) המצוי במוחם של אנשים. זהו ידע שקשה לבטא אותו, להגדיר אותו, או לתעד אותו. הידע הסמוי נוצר בעיקר בתהליכי ניסוי וטעייה המתקיימים במהלך הפעילות השוטפת.
mentoring
מדובר על יועץ ומדריך הלוקח תחת חסותו עובד זוטר ועוזר לו לקדם את הקריירה שלו, לשפר את הידע והכישורים שלו, לפתח את הרשת החברתית שלו, וכדומה.
Knowledge Fair
אירוע גדול (בדרך כלל שנתי) המיועד להגדיל את המודעות למיזם ניהול הידע. יריד ידע עשוי לכלול את הרכיבים הבאים:
· מצגות של מיזמים ושל סיפורי מקרה (Case Study)
· דוכני גיוס לקהילות שונות.
· נאומים של ההנהלה.
· הדגמת קילים לניהול ידע.
· ירידי שיתוף (Share Fair)
Share Fair
זאת פגישה שכל יעודה הוא שיתוף והעברת ידע. ניתן להתמקד בנושא מסוים או להשאיר את הנושא פתוח לחלוטין. אחת השיטות האפשריות לקיום המפגש היא שכל משתתף ירשום על דף גדול מה הוא מוכר ומה הוא רוצה לקנות. לאחר מכן המשתתפים מסתובבים בין הלוחות ורושמים את שמם ליד פריטים שברצונם לקנות או למכור. בסוף מעבירים בין כולם את העסקות שנסגרו.
Knowledge Economy
כלכלת ידע מבוססת על הייצור, ההפצה, והשימוש בידע כגורם המרכזי לגידול ויצירת ערך בכל התעשיות. כלכלת ידע איננה מתייחסת רק לתעשיות עתירות ידע. היא ניתנת ליישום גם בתעשיות המסורתיות.
בארגונים נוטים להתמקד בכישלונות ותקלות ולתחקר אותן. לאומת זאת ממעטים לנסות וללמוד מהצלחות. שיטת הלמידה מהצלחות פותחה ע"י פרופ' יונה רוזנפלד (חתן פרס ישראל בעבודה סוציאלית) וצוותו ב"יחידה ללמידה מהצלחות ולמידה מתמשכת בארגונים חברתיים", במכון ברוקדייל. הלמידה מהצלחות מקדמת שיח אופטימי סביב הצלחות, מזהה עקרונות פעולה שהביאו להצלחה והופכת אותם לידע מכוון לעשייה, ומקדמת למידה ארגונית מתמשכת. השיטה כוללת בתוכה שלוש מתודות:
· המתודה הראשונה: למידה מהצלחות העבר – המתודה הרטרוספקטיבית.
· המתודה השנייה: המסע בעקבות שאלת למידה – המתודה הפרוספקטיבית.
· המתודה השלישית: למידה על למידה – קידום למידה מתמשכת למען עשייה.
Distance Learning
הדרכה המתבצעת באמצעות מחשב. המדריכים והתלמידים נמצאים במקומות שונים ומתקשרים באמצעות המערכת הממוחשבת.
KM Awareness
עובדים חייבים להיות מודעים ולהבין את חזון ניהול הידע, את מיזמי ניהול הידע, ומי הם מומחי הידע שהם יכולים לגשת אליהם.
מסמך ארגוני המציג את הנסים הלא מוחשיים (Intangible Assets) של הארגון ואת השפעתם על ביצועי הארגון.
Knowledge Management Maturity Model
כמו בהרבה תחומים אחרים, גם בתחום ניהול הידע פותחו מודלים לבחינת בשלות הארגון בתחום. המודלים מציגים מספר רמות בשלות (בדרך כלל 5), ומאפשר לארגון לבחון את עצמו ולמצב את עצמו באחת הרמות.
ראה מאמר של אשר יובל על מודל KMMI של מכון SEI.
Subject Matter Experts
בארגונים הזקוקים לידע טכנולוגי או מקצועי מורכב, עשוי להיווצר הצורך להעניק הכרה פורמאלית למומחי ידע שונים. ניתן להגדיר מגוון תחומי פעילות לתפקיד זה, כגון: ייעוץ, השתתפות בקהילות התמחות, הדרכה והנחייה. התפקיד לא חייב להתבצע במשרה שלמה.
Concept Mapping
שיטה למיפוי תחום ידע (Knowledge Domain). שיטה טובה לריאיון ותיעוד ידע של מומחים.
להלן דוגמה למיפוי תהליך בחירת מכונית משפחתית:
.jpg)
Information
אוסף מאורגן של נתונים. ארגון הנתונים מעניק להם משמעות נוספת וחושף הקשרים בין הנתונים השונים. ניתן לארגן את הנתונים בקבצי מחשב, מסמכים ממוחשבים או ידניים, שרטוטים, וכו'.
CKO
מנהל בכיר, ברמת סמנכ"ל או רמה מקבילה. תפקידו הוא להוביל את מיזם ניהול הידע ולנהל את נכסי הידע הארגוניים.
Knowledge Maps
תאור גרפי שמציג את נכסי הידע של הארגון, התהליכים העסקיים המרכזיים, התפקידים העיקריים בארגון, ואת הקשרים ביניהם. מפת ידע ממחישה את זרימת הידע בארגון לאורך תהליכים עסקיים וביניהם. זהו כלי שעוזר לבחון את השאלות הבאות (דוגמאות):
· מה הם נכסי הידע הדרושים לתהליכים השונים.
· האם בעלי התפקידים השונים מקבלים את כל הידע הדרוש להם.
· כיצד זורם הידע בארגון. האם יש חסימות.
קיימות שיטות רבות להכנת מפות ידע וקיימים יישומי מחשב התומכים בהכנתן של מפות ידע.
.jpg)
KM Governance
ניהול ידע ארגוני צריך להיות קשור קש הדוק ליעדים העסקיים ולתמוך ביעילות התהליכים העסקיים. מכאן נובע שהאחריות העליונה לניהול ידע נמצאת בהנהלה הבכירה. על ההנהלה להגדיר כלים ושיטות שיאפשרו את קיומו של המיזם:
· הגדרת תהליכי בקרה ומעקב.
· תקצוב מתאים של המיזם (כסף וכוח אדם).
· אישור מיזמי ניהול ידע.
· הפצת חזון ניהול הידע ובניית תרבות ארגונית תומכת.
KM Champions
נאמני ידע הם סוכני ניהול הידע ביחידות השונות. אלו יכולים להיות מנהלים בכירים המובילים את הנושא ביחידתם ועושים לו נפשות, או עובדים ברמות שונות הממלאים מספר תפקידים שתומכים במיזם:
· קשר דו סטרי בין יחידתם ומיזם ניהול הידע
· דוגמא אישית לניהול ידע
· מסיעים בשיתוף ידע
· מנהלי מיזמי ניהול ידע מקומיים
Personal Knowledge Management
אוסף של מיומנויות ותהליכים, אשר כל פרט יכול להשתמש בהם על מנת לאסוף, לתייג, לשמור, לחפש, לאחזר, ולשתף ידע, במהלך פעילותו היום יומית. הרעיון של ניהול ידע אישי נובע הן מהעובדה שאנחנו מוקפים במידע רב המתחדש כל הזמן, והן מהטענה שעובד הידע המודרני צריך לקחת אחריות על פיתוחו האישי והתקדמותו המקצועית.
Content Management
אוסף של תהליכים וטכנולוגיות התומכים באיסוף, ניהול, ופרסום מידע. כאשר מדברים על ניהול תכנים בארגון המודרני נוהגים להתייחס בעיקר לתכנים דיגיטאליים.
Knowledge Assets
אוסף המשאבים הלא מוחשיים בארגון, המאפשרים לו לשמור על יתרון תחרותי. מבחינה פיננסית נוהגים להתייחס להפרש שבין הערך הבורסאי של חברה, לערך הנכסים הפיזיים שלה במאזן, כאל סך נכסי הידע. מקובל לחלק את נכסי הידע לשלושה חלקים:
· יכולות וכישורים של עובדים.
· נכסים הנובעים מקשרים עם לקוחות, ספקים, וגורמים חיצוניים נוספים.
· נכסים הנובעים מיכולות פנימיות: ניהול תהליכים, מערכות מחשב, תרבות ארגונית, וכדומה.
Peer Assist
פגישה מונחה בה הצוות מביא עמיתים נוספים שיעזרו להם בפתרון בעיות.
storytelling
סיפורים מציגים את ההקשר בו התרחשו הדברים ולכן הם דרך מצוינת לתיעוד ידע. סיפורים גם תורמים ללכידות החברתית ולכן הם יכולים לעזור בתהליכי שינוי ארגוני.
Knowledge Spiral
המודל פותח על ידי פרופ' Ikujiro Nonaka. המודל מסביר את המעבר מידע סמוי לגלוי ומידע גלוי לסמוי:
Knowledge Worker
עובד אשר תפקידו הוא לאסוף ולנתח מידע, ולייצר ידע חדש. בארגונים המודרניים מתייחסים לרוב העובדים כעובדי ידע. את המונח טבע פיטר דרוקר כבר בשנת 1959.
אתר בטכנולוגית ווב (Web) המשמש כשער גישה לאינטראנט הארגוני . הפורטל הארגוני מספק מגוון שירותים כגון: מנועי חיפוש, מדריכים, דפי זהב, בלוגים, לוחות מכוונים (Dashboards), גישה למערכות הארגוניות, ועוד.
Community of Interest
קבוצה לא פורמאלית של אנשים החולקים עניין משותף בתחום עבודתם או בתחום אחר. הם נפגשים, פנים אל פנים או בצורה מקוונת, ודנים בנושאים שונים. קהילות עניין הם אמצעי טוב לעידוד תקשורת בין יחידות או בין תחומי ידע שונים.
Community of Practice
קבוצה לא פורמאלית של אנשים החולקים תחום עבודה משותף. הם נפגשים, פנים אל פנים או בצורה מקוונת, ודנים בנושאים שונים. קהילות התמחות הם אמצעי טוב להפצת ידע של מומחים, לתמיכה בפתרון בעיות, ולבניית גוף ידע.
Intellectual Capital
ראה "נכסי ידע"
Knowledge Cafe
סדנא ארגונית המתנהלת במתכונת של בית קפה (שולחנות עגולים, כיבוד, וכדומה). מטרת קפה הידע היא ליצור סביבה פתוחה ויצירתית המאפשרת לדון בצורה חופשית בנושא בעל עניין משותף למשתתפים; לעלות על פני השטח ידע משותף, תובנות ורעיונות; ולהגיע להבנה עמוקה של הנושא.
continuity management
אוסף תהליכים, שיטות, טכנולוגיות, ותפיסה ניהולית, שמטרתם להבטיח את שימור הידע הארגוני גם כאשר עובדים עוזבים את הארגון ועובדים אחרים מגויסים במקומם.
Appreciative Inquiry
תחקור המתמקד בהיבטים החיוביים של התהליכים והפעילויות, ומדגיש את הרצון הטוב ואת הכישורים החיוביים של העובדים. תחקור זה מאפשר לתכנן את העתיד על סמך מה שעובד, במקום להישאר תקוע בבעיות הקיימות. שיטת תחקור זאת מורכבת מחמישה שלבים:
· הגדרה - במה מתמקד תהליך הלימוד.
· גילוי – מה הייתה הכוונה החיובית שמאחורי הפעילות הנבדקת.
· חלום – מה יחשב לתוצאה חיובית של המצב הנוכחי.
· תכנון – צעדים מעשיים להגשמת החלום.
· מסירה – להבטיח שהשינוי ימומש.
Social Tagging
מתן יכולת לכלל המשתמשים במערכות ידע לתייג בעצמם פרטי ידע שונים. התיוג החברתי יכול להשלים טקסונומיה פורמאלית או להחליף אותה. להלן דוגמה ל"ענן תיוג". גודל האות מצביע על כמות הגולשים שסימנו כל תג:
.jpg)
KCS - Knowledge Centered Support
מתודולוגיה אשר פותחה על ידי The Consortium for Service Innovation. המתודולוגיה מתמקדת בידע כנכס המרכזי של ארגוני שירות ותמיכה, ומציע אוסף שיטות ותהליכים לאיסוף, הבנייה, ושימוש חוזר בידע טכני על תמיכה בלקוחות.
Corporate Culture
אוסף הערכים, האמונות, והיחסים שבין כלל עובדי הארגון, המכוונים את ההחלטות והפעילויות בארגון. ההתנהגות של הארגון נובעת מהתרבות הארגונית והיא נלמדת על ידי העובדים השונים בתהליך מתמשך ורציף.
שיטות, טכנולוגיות, תהליכים, פעילויות, או תמריצים, אשר אנו מאמינים שאם ננקוט בהם נקבל את התוצאה הכי טובה האפשרית בתנאים הנתונים. כיום מאמינים רבים שיישום אוטומטי של Best Practices, ללא בחינת ההקשר והתנאים, עלולה לפגוע בחדשנות ולהביא לקיבעון. לכן נהוג היום לדבר על Better Practices, כהצעה והכוונה בלבד ולא ככלל מחייב.
ראה Best Practices
Really Simple Syndication
זהו כלי טכנולוגי המאפשר לעקוב אחר שינויים בדפי ווב (Web) ולשלוח התראות על השינוי לאלו שביקשו להיות מנויים על שינוי זה. ה- RSS מאפשר לקבל התראות על מידע חדש בדחיפה, ללא צורך בביצוע חיפושים חוזרים ונשנים.
| שם התוצר | עבודה | לימוד |
|---|