מדריך זה בא לתת תמונה כוללת שתאפשר לארגונים להיערך באופן מתודי ומסודר לאתגרים שתחום ה- Mobile מציב, ולאפשר להם לגבש אסטרטגיה בסיסית נכונה כבר בשלבי התכנון המוקדמים.
חברות וארגונים רבים בארץ ובעולם נדרשים לספק מענה מקיף לצורך הולך וגובר של שימוש במגוון מכשירים ניידים בארגון ומחוצה לו. ארגון שלא מספק את שירותיו ללקוחות, לעובדים ולשותפים באמצעות תשתית טלפונים חכמים ואמצעים ניידים אחרים, הולך ומאבד את יתרונו היחסי ויכולתו לתמוך בצרכי המשתמשים. ברמה העסקית מספק תחום ה- Mobile הזדמנויות חדשות רבות ליצירת ערך ללקוח ולהגדלת יעילות הארגון.
על מנת ליישם פתרונות יציבים הפועלים לטווח ארוך בתחום צומח זה, יש לתת את הדעת על מגוון רחב של נושאים ולגבש אסטרטגיה מתאימה. מדריך זה בא לתת תמונה כוללת שתאפשר לארגונים להיערך באופן מתודי ומסודר לאתגרים שתחום ה- Mobile מציב, ולאפשר להם לגבש אסטרטגיה בסיסית נכונה כבר בשלבי התכנון המוקדמים.
על מנת לספק פתרונות כוללים לתחום ה- Mobile ישנם מספר נושאי מפתח המושפעים ומשפיעים באופן מהותי:
שימוש במכשירים ניידים מייצר מספר רב של סיכוני אבטחת מידע חדשים. רוב המשתמשים במכשירים ניידים אינם עושים שימוש קבוע בתוכנות אבטחה בסיסיות למניעת וירוסים, תולעים וסוסים טרויאנים. בנוסף, כלל המכשירים הניידים מאפשרים הטענה של בסיס נתונים מקומי שתפקידו לאפשר עבודה בלתי מקוונת ולתמוך בצוותי עבודה במקומות ללא תקשורת רציפה, עובדה העלולה להוות נקודת כשל.
תמיכה באפליקציות ניידות מחייבת חיבור עם תשתיות ארגוניות ומערכות מידע קנייניות קיימות. דרישה זו מחייבת יצירה של שכבת ביניים שתאפשר תמיכה בצוותי הפיתוח של אפליקציות מובייל, וניהול חכם של סנכרון הנתונים בין הסביבה הניידת לסביבה הארגונית באופן מבוקר וזהיר.
צוותי הפיתוח עומדים בפני התמודדות עם סביבה הכוללת מגוון רחב של מכשירים בעלי גודל מסך משתנה, מערכות הפעלה שונות, ואמצעי תקשורת מגוונים. תמיכה בקשת רחבה של מכשירים מחייבת תכנון נכון של שיטות הפיתוח וההטמעה.
מעבר לתשתיות הפיתוח נדרשת הבנה עמוקה של היתרונות בשימוש מכשירים ניידים ויכולת לנצל יכולות אלו. יכולות אלה כוללות: הדגשה של חווית המשתמש בהיבטי ממשק גרפי, מחוות (חיווים), אינטגרציה עם אפליקציות בסיס במכשירים וביצוע שילובים ((Mashups, שילוב עם ענני אחסון ויישומים ועוד. הבנה זו הינה הכרחית ליצירת אפליקציות בעלות שיעורי אדפטציה גבוהים על ידי משתמשים מגוונים ובעלי רקע שונה.
מכשירים פרטיים של עובדים המתחברים לתשתית הארגונית. המחקרים החשובים בעולם המובייל מציבים את התמיכה ב- BYOD כאבן דרך מרכזית ביצירת ערך בתחום זה. הפתרונות המובילים התומכים בתחום המובייל מספקים תשתית לניהול מידע ואבטחה המותקנת במכשירי ה- BYOD ומהווה פלטפורמת בסיס לכלל האפליקציות הארגוניות.
עולם המובייל מחייב תמיכה במספר רב של מערכות הפעלה שהעיקריות הן: Android מבית Google, iOS של Apple, Windows מבית מיקרוסופט, BlackBerry של RIM. מערכות אלו מצויות בגרסאות שונות ומחייבות עבודה תחת מגבלות ברורות על מנת לאפשר פונקציונאליות אחידה בין כלל המערכות.
המכשירים הניידים כוללים מגוון של גדלי מסך המשפיעים באופן ישיר על חווית השימוש. בנוסף, מרבית המכשירים מאפשרים עבודה במצב מאונך ובמאוזן ובכך משפיעים על אופן השימוש ביישומים. גדלי המסכים הנפוצים הינם מסכי Smartphone בגודל של כ- 4.5 אינצ'ים לערך, מסכי מכשירי הביניים בגודל של כ - 5.5 אינצ'ים ומסכי הטאבלטים למיניהם שגודלם כ- 10 אינצ'ים.
כאמור אחד האתגרים העיקריים בתמיכה במובייל הוא אתגר אבטחת המידע. סיכוני אבטחת המידע העיקריים כוללים:
· כניסה בלתי מורשית לרשת הארגונית
· פריצה ושינויים ב- DATA במכשיר או בשרת
· פריצה ושינוי בסיסי נתונים מקומיים ברמת המכשיר
· התחברות של אפליקציות בלתי רצויות המדמות גישה מאושרת
· איבוד וגניבה של מכשירים מכילי מידע והרשאות גישה
· התחברות בלתי מורשית באמצעות Wi-Fi או Bluetooth
· וירוסים, תולעים וסוסים טרויאנים התוקפים את מערכות ההפעלה במכשירים הניידים.
הפתרונות הזמינים לנושא האבטחה הינם רבים ומגוונים ויש לדעת לשקלל ביניהם ולבחור. מערכות שליטה וניהול מכשירי קצה ניידים Mobile Management Platform (מכונה גם MDM – Mobile Device Management) מובילות את התחום. השוק כיום כולל מספר מערכות תשתית לניהול מכשירים ניידים. תפקידן לאפשר הגנה וניהול מרוחק של הפעילות הניידת בארגון. יכולת זו מאפשרת קביעה של מדיניות אבטחה והחלתה על כלל המכשירים ניידים (כולל BYOD ומכשירים קבועים של הארגון).
על מנת לאפשר אינטגרציה עם המערכות הארגוניות יש צורך בהגדרת שכבת חיבור בין שרתי החברה לבין מערכות המובייל. תפקידה של שכבת ביניים זו הוא לספק תשתית תקשורת גנרית להעברת נתונים, לאבטח את העברת המידע, לוודא שלמות טרנזקציות ועוד.
תשתית כוללת לתמיכה בפיתוח וניהול יישומי מובייל בארגונים. ה- MEAP הופכת לתשתית הכרחית בשל הצורך בפיתוח של יישומים גנריים התומכים במגוון מערכות הפעלה בשילוב עם צורך באינטגרציה עם מערכות הארגון. שכבת תווכה (Middleware) זו, תפקידה ליישם ולנהל את הקישוריות עם מערכות המידע והתשתית הקיימות בארגון. הקישוריות נעשית באמצעות מגוון שיטות ופלטפורמות כגון SOAPופרוטוקולים מבוססי XML מקבילים, Web-services ואמצעים נוספים. שכבה זו מהווה את ה"דבק" לאיסוף מידע ממגוון מקורות כגון מערכות CRM, פורטלים, מערכות כספים ומאפשרת שילוב מידע זה עם מקורות מידע חיצוניים ברשת ה- WEB ; וזאת לכדי יחידת מידע כוללת למשתמש. חברות מובילות רבות מספקות כיום תווכה לעולם המובייל. ישנן שכבות חדשות שנוצרו למטרה זו וכן תווכה קיימת שעברה הסבה לעולם המובייל. שכבה זו כוללת מספר רכיבי מפתח:
א. Legacy Data Connectors –אמצעים לאיסוף מידע ונתונים ממערכות Back Office קיימות. ברוב המערכות מתאפשרת גישה במספר אמצעים טכנולוגיים לטובת ההתאמה למערכות שונות בארגון.
ב. Mobile Base Modules – רכיבים אלו הינם מודולים תשתיתיים לאפליקציות ניידות ובנויים כיחידות מובנות בסביבות ה- MEAP. יישומים כגון: יומן, ניהול משתמשים, קריאת מסמכים, תמונות וכו' מגיעים מובנים וברי שימוש.
ג. Mobile Development Environment –סביבת הפיתוח ליישומים המאפשרת להשתמש במקורות מידע מה- Back-office, שימוש במודולים קיימים ופיתוח פונקציונאליות נוספת על פי הצורך.
ד. Load Control and Balance – שימוש במכשירים ניידים מגדיל את כמות ותדירות הפניות לשרתי הארגון. בשל הקלוּת וזמינות המידע בכל מקום, ישנו גידול של 20 עד 40 אחוזים (!) בשימוש בשרתי הארגון. תשתיות MEAP נבחרות מספקות כלי ניהול ואיזון עומסים כחלק מובנה בתשתית השימוש.
ה. Mobile Delivery Engine – רכיב מהותי זה מאפשר לספק את היישומים שפותחו למגוון סביבות ומכשירים. הסביבות העיקריות הינן שתיים:
· אינטרנט\דפדפן בהן המידע מוגש כ- HTML5 המאפשר יצירת ממשקים גרפיים מתקדמים.
· סביבת יישומים מקומיים – סביבה זו מאפשרת הורדה של יישום להפעלה מקומית. בד"כ יישומים אלו עושים שימוש ב- API ייעודי על פי סוג המכשיר ומערכת ההפעלה לצורך עבודה מול השרת. בחלק מהתווכות הקיימות ניתן גם לספק בסיס נתונים מוצפן מקומי לצורך עבודה א-סינכרונית מול שרתי הארגון.
שימוש בענן מאפשר יצירה של תשתית פיתוח מחוץ לארגון וכמו כן, מספֵּק גם יכולת שילוב של יישומי ענן עם אינטגרציה למערכות הארגון. חלק מפתרונות ה- MEAP המוצעים כיום הינם מבוססי ענן. שימוש בענן כתשתיתMEAP מספק דרך קלה ליישום אפליקציות MOBILE בזמן קצר יחסית ובעלויות נמוכות. ויחד עם זאת הוא גם מספק פתח לזליגת מידע ארגוני, ולבעיות אינטגרציה עם מערכות Back Endשונות. מחקרים רבים כיום מציגים את מערכות ה- MEAP מבוססות ענן כתשתית שתוביל את השוק בשנים הקרובות.
על פי הגדרת Jacob Nielsen ו- Don Norman, שניים מהקולות המובילים בתחום חוויית המשתמש (UX – User Experience):
"חוויית משתמש כוללת את כל האספקטים של האינטראקציה בין משתמש הקצה לבין החברה, השירותים שלה והמוצרים שלה. הדרישה הבסיסית לחוויית משתמש מעולה היא לענות על הצרכים המדויקים שלהמשתמש, ללא סיבוכים מיותרים.
על המוצר או השירות להיות פשוט ואלגנטי, כך שיהיה כיף להחזיק בו, וכיף להשתמש בו. חוויית משתמש אמיתית נותנת ללקוחות הרבה יותר מאשר בדיוק את מה שהם אומרים שהם רוצים, או ממלאתאחרי רשימת יכולות ודרישות. כדי להגיע לחוויית משתמש באיכות גבוהה על-פני כל החברה, חייב להיות רצף אחיד על-פני כל השירותים שהיא מספקת בתחומים שונים, כולל הנדסה, שיווק, עיצוב גראפיותעשייתי ועיצוב ממשק".
הגישה הרווחת לתכנון יישומיים ניידים נקראת "עיצוב מוכוון משתמש" User-Centered Design (UCD). יישומים ניידים מחייבים גישה שונה המתבטאת בתכנון קפדני של חווית השימוש. חווית משמש איכותית תבטיח שימוש נכון ואדפטציה גבוהה על ידי משתמשי הקצה. הסביבה הניידת משנה באופן מהותי את השיקולים בעיצוב ממשק המשתמש. להלן עקרונות מנחים לעיצוב הממשק בהיבט UCD:
· גודל מסך - כבר לפני מספר שנים, טבעה חברת נוקיה את האמרה "Don’t Shrink it rethink it", ככלל מנחה בעיצוב יישומים למכשירים ניידים. גודלו של המסך משפיע באופן ישיר על תכנון הממשק. מסך קטן מחייב איזון עדין בין גודלם של כפתורים, צבעים ופונטים. בנוסף, המסך משנה את גודלו למצבי השימוש: מאוזן או במאונך מה שמשפיע על שטח העבודה במסך ומאפשר למקסם את חווית השימוש בהתאמה. גודל המסך מגדיר גם את אזורי האינטראקציה – האזורים אליהם ניתן להגיע בקלות ומנגד את האזורים בהם יופיע מידע פאסיבי.
· סביבת העבודה משתנה – שימוש במכשירים ניידים יכול להיעשות במגוון סביבות ומצבי עבודה: אור וחושך, תנועה: הליכה\ נסיעה ועוד. מצבים אלו משפיעים על אופן העיצוב כגון צבעים הדגשה ויכולת אינטראקציה.
· מחוות (Gestures) - המכשירים הניידים מספקים עשרות מחוות לצורך שימוש נוח ביישומים. המחוות העיקריות עושות שימוש בתנועות האצבעות כגון SWIPE, Zoom, Next. מעבר לתנועות האצבעות, רוב המכשירים העדכניים כוללים מחוות בדמות הזזת המכשיר לזוויות שונות וכן מדידת מרחק מהמשתמש באופן אוטומטי. על מפתחי היישומים ללמוד ולהבין את המחוות ואופן השימוש בהם.
יישומים ניידים מאפשרים שילובים בין יישומים בענן ובמכשיר עצמו לכדי יחידה אחת. שילוב בין יישומי Facebook ושליחת הודעות לבין שימוש ב- GPS הינה יישום קל יחסית למימוש בסביבה ניידת, בשל הפתיחות של יישומי הענן ומבנה מערכת ההפעלה הניידת. עולם השילובים מספק מגוון רחב של אפשרויות ליצירת ערך ללקוחות, עובדים ושותפים ומחייב היכרות עם כלים ויישומים שימושיים.
אחת מהיכולות החשובות שבמכשיר הנייד היא יכולת האיתור הגיאוגרפי. שימוש נכון ב- GPS המובנה במכשיר, בשילוב עם יישומים ארגוניים, מספק דרך חדשה לספק ולנתח מידע. שירותים מונחי מיקום (Location Based Services) מאפשרים לספק כלים חדשים לאנשים בשטח – אנשי מכירות יכולים לקבל מידע על לקוחות ועסקים שבסביבתם, ניתן לאיסוף מידע מתוך ניתוח נתונים גיאוגרפי, לספק ללקוחות גישה מהירה למרכזי שירות על פי מיקום ועוד.
יכולת הצילום המובנית בכל מכשיר מאפשרת לשלב פעולות חדשות לתהליכי עבודה ושימוש קיימים. דוגמא קלאסית הינה היכולת לצלם בזמן אמת תמונות מהשטח לצורכי תיעוד מעקב ובקרה. מעבר לכך, יכולת הצילום מאפשר לספק שירותים חדשים המשלבים תמונה כגון טכנולוגיות מציאות מרובדת ואחרות.
פרויקט פיתוח ישומים ניידים אינו שונה מכל פרויקט לפיתוח מערכת מידע אחרת. כמובן שסוג הפרויקט משליך במידה זו או אחרת על שיטת הפיתוח ושלבי מחזור חיים אולם השלבים הקלסיים של מפת"ח קיימים גם בפרויקט מסוג זה:
· התנעה/ייזום - הגדרה ראשונית של היישום המוצע. קבלת אישור הנהלה, קביעת מסגרת תקציבית
· אפיון - ניתוח היישום בהתאם לעץ המערכת המצומצם או המורחב ויצירת מסמך אפיון/מפת"חון ליישום. מסמך זה יתייחס בעיקר להגדרת המשתמשים וצרכיהם, ניתוח חוויית המשתמש הנדרשת ונגזר מתוכה גם ממשק המשתמש. פונקציונליות היישום, דרישות אבטחה, תשתית טכנולוגית, שפת תכנות ועוד.
· פיתוח - פיתוח היישום הנדרש עפ"י מסמכי האפיון בשיטה המקובלת בארגון – סדרתית או אג'יילית.
· בדיקות – בדיקת היישום כחלק מתהליך הפיתוח וההעברה לייצור
.gif)
עולם המובייל מספק אפשרויות חדשות רבות לארגונים לצורך תקשורת מידית עם לקוחות, עובדים ושתפים ואספקת כלים חדשים לצריכת מידע ואינטראקציה עם הארגון - בכל מקום ובכל זמן. צורך הולך וגובר זה מחייב את מחלקות ה-IT להיערך באופן מחושב ומסודר לאתגרים בתחום זה. אסטרטגיית מובייל נכונה תאפשר לספק יישומים ניידים באופן מהיר ולשמור על יתרונו היחסי של ארגונכם. מתודה מספקת מתודולוגיה כולל לאסטרטגיית Mobile בארגון. המתודולוגיה חולשת על תחומים רבים ביניהם:
· גיבוש מדיניות כוללת,
· ניתוח צרכים,
· ניתוח חלופות טכנולוגיות והתאמתן לארגון,
· תהליכי ניהול פרויקטים ואיכות המותאמים לעולם ה- Mobile,
· ליווי תהליכי המימוש להצלחה.
בלשונית תוצרים בקיט זה נמצאת דוגמא למסמך המתאר את היישום הנדרש במתכונת מפת"חון בעברית ובאנגלית.
המפת"חון נועד לסייע לארגון בהתנעת הפרויקט ומהווה מסגרת כללית לאפיון הדרישות ועיצוב המוצר.
אין לראות במפת"חון תוצר סופי לפרויקט אלא מסמך ראשוני להתנעה וייזום התהליך
מהו מפת"חון?
הגדרה פשוטה מה אתם רוצים, מה אתם מחפשים: כתבו מסמך קצר שמגדיר מה בעצם נדרש, מה אתם חושבים שהלקוח ביקש, מה הבעיה שאתם רוצים לפתור, מה הצורך.
בשפה הפשוטה הבאה והמוכרת כבר היטב:
1. יעדים: מה המטרה של המוצר/שירות/שיפור המוצע, איך זה משרת את מטרות הארגון, האם יש רק תועלות או גם סיכונים
2. יישום: מה "מהות" המוצר/שירות/שיפור המוצע, מי המשתמשים, מה התהליכים העיקריים.
3. טכנולוגיה: על איזו פלטפורמה ייבנה ויופעל המוצר/שירות/שיפור המוצע, האם היא מוכרת או חדשה.
4. מימוש: מי הגורמים המעורבים, צורך בספקים חיצוניים, אופק הזמן, שלבים העיקריים בתכנית העבודה.