חוק הגנת הפרטיות (התשמ"א - 1981) עוסק בזכות האדם לפרטיות ובאיסור לפגוע בה ללא הסכמתו. החוק מגדיר פעולות אשר עשייתן, ללא הסכמת האדם, מהווה פגיעה בפרטיותו. פגיעה כזו היא עוולה אזרחית שחלה עליה פקודת הנזיקין ועשייתה במזיד, היא גם עבירה פלילית. החוק מתייחס ל"אדם" ואיננו חל על תאגידים. פרקים ב' ו- ג' לחוק עוסקים בהגנת הפרטיות במאגרי מידע ממוחשבים, בחובת רישומם אצל רשם מאגרי המידע במשרד המשפטים ובהגנות, הקלות ופטורים מאחריות לנתבע או לנאשם בגין פגיעה בפרטיות. בשנת 1987 הוציא איל"א חוברת הבהרות לחוק בשם "חוק אבטחת הפרטיות ודרכי יישומו". בשנת 1996 נחקק תיקון מס' 4 (מאגרי מידע) לחוק, אשר נועד להתאימו להתקדמות הטכנולוגיה ולמציאות בשוק המידע היום. התיקון מצמצם את הגדרת המונח "מאגר מידע" החייב ברישום, כך שלא יכלול מאגרי מידע המיועדים לשימוש אישי או הכוללים פרטים שאין בהם פגיעה בפרטיות. בה בעת, התיקון מרחיב את סמכויות רשם מאגרי המידע.
חוק המחשבים (התשנ"ה - 1995) עוסק בהיבטים הפליליים והנזיקיים של שימוש במחשבים ובקבילותם של מסמכי מחשב כראיות. החוק מגדיר מהן "עבירות מחשב" וקובע, באופן כללי, כי כל שינוי, שיבוש, פגיעה בתוכנה או במחשב, וכל חדירה, נטילה וחריגה מהרשאה בשימוש במחשב, הצגת מידע או פלט כוזבים, הנעשים שלא כדין, מהווים עבירות פליליות בדרגות חומרה משתנות. פרק ג' לחוק עוסק בעוולות נזיקיות הקשורות לשימוש במחשב וקובע שכל הפרעה שלא כדין לשימוש במחשב או בחומר מחשב, מחיקת חומר מחשב, גרימת שינוי או שיבוש, ייחשבו כעוולה לפי פקודת הנזיקין. פרק ד' לחוק מכיל תיקוני חקיקה שונים המיועדים ליצור רפורמה בדיני הראיות בכל הקשור לקבילותם של פלטי מחשב ורשומות מוסדיות. תיקוני חקיקה אלה שולבו בפקודת הראיות ובפקודת סדר הדין הפלילי.
הכיסוי המשפטי הבסיסי לנושא זכויות יוצרים, בישראל, מבוסס על חוק זכות יוצרים משנת 1911 ופקודת זכות יוצרים משנת 1924. התוספת העיקרית של הפקודה היא הקביעה כי הפרת זכות יוצרים היא גם עבירה פלילית, בנוסף לעוולה האזרחית שנקבעה בחוק. תיקון מס' 4 לפקודה, משנת 1981, הוסיף אפשרות לקבלת פיצוי כספי על הפרת זכות יוצרים גם ללא הוכחת הנזק שנגרם לבעל זכות היוצרים, לפי שיקול דעת ביהמ"ש. תיקון מס' 5 לפקודה, משנת 1988 קבע כי גם תוכנת מחשב תיכלל בגדר היצירות המוגנות על ידי חוק זכות יוצרים. הגנה על זכויות יוצרים, כולל תוכנה, מעוגן גם באמנות בינ"ל רבות שעליהן ישראל חתומה.
חוק המכרזים, או בשמו המלא חוק חובת המכרזים (התשנ"ב - 1992) מחייב גופים של המדינה ותאגידים ממשלתיים, המבקשים להתקשר בחוזה לביצוע עסקה, עבודה או רכישת שירותים, לקיים מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו. חוק זה נועד למלא חסר לגבי חובת הרשויות לקיים מכרזים. לפני חקיקת החוק, נבעה חובת קיום המכרז מעקרון העל של המשפט המינהלי לנהוג בשוויון כלפי כל המתקשר עם רשויות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים, או מתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח 1987-. החוק מסמיך את שר האוצר (ובהתקשרויות של מערכת הביטחון, את שר הביטחון) לקבוע בתקנות הוראות לעניין פטורים מחובת המכרז, ולעניין אופן ניהול המכרזים. החוק נכנס לתוקפו במאי 1993 ובאותה שנה תוקנו תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג1993-, על ידי שר האוצר דאז. הנחיות מפת"ח בכל הנוגע לניהול שלב בקשה להצעות מתואמות היטב עם החוק ועם התקנות.
חוק חופש המידע התשנ"ח – 1998
לכל אזרח ישראלי או תושב (כמוגדר בחוק מרשם האוכלוסין) יש את הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק חופש המידע. חובת הרשות הציבורית להעמיד את כל המידע שהציבור זכאי לקבלו ואשר מותר לפרסמו.
הגדרת "רשות ציבורית" - כוללת את הממשלה ומשרדי הממשלה,יחידותיהם ויחידות הסמך, לשכת נשיא המדינה, הכנסת, מבקר המדינה (להוציא מידע שהגיע אליו לצורך פעולות הביקורת), בתי משפט, רשויות מקומיות וגופים נוספים המפורטים בחוק.
הוראות החוק לא חלות על יחידות מסוימות בצה"ל, שרות הביטחון הכללי וגופים דומים המפורטים בחוק.
מידע - כל מידע המצוי ברשות הציבורית, בין אם הוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב.
סקר (Review) הוא פעולת אבטחת איכות מרכזית ואמצעי חשוב ביותר לאימות שלמות המערכת, איכותה והוכחת תקפותה וכן לבקרה על התקדמות הפרויקט ועמידתו בלו"ז ובמשאבים. פעילות השיקוף מתבצעת לאורך חיי הפרויקט, בעיקר סביב אבני דרך ותוצרי ביניים, והיא כוללת סקירה מעמיקה הן של מחזור החיים: ביצוע מול תכנון של תכניות העבודה והפעילויות; והן של עץ המערכת: בדיקת הרכיבים השונים לפי מאפייניהם.
תכ"ם (תקנות כספים ומשק) הוא קובץ הוראות החשב הכללי במשרד האוצר אשר מכיל הנחיות מינהליות בכל הקשור בניהול כספי של המשק הממשלתי. פרק מיוחד בתכ"ם עוסק במשק המחשבים. המקביל לתכ"ם במערכת הביטחון הם הוראות מנה"ר (מנהל הרכש). ארגונים שאינם ממשלתיים, יפעלו, בכל מקום שבו מוזכר התכ"ם במפת"ח, עפ"י נהלים מקבילים שלהם.
| שם התוצר | עבודה | לימוד |
|---|