במהלך האפיון תיתכן דרישה לבניית אבטיפוס, היינו קטעי תוכנה (וחומרה) שתפקידם להציג ולהמחיש רעיון (קונספט) או מאפיין של המערכת שקשה להבינם באמצעות התיעוד גרידא. במקרים אלה, תוצרי האפיון יהיו שניים: תיק האפיון והאבטיפוס המלווה אותו. אבטיפוס שייבנה במהלך האפיון (לפני פנייה לספקים) יהיה בד"כ מסוג "לזריקה". למידע נוסף ראה הקיט אבטיפוס בכרך נושאים תומכים.
אפיון מלא הוא ביצוע שלב האפיון כמוגדר בקיט זה, במלואו, כולל כל הסבבים הנחוצים. באפיון מלא יש להיזהר לא לגלוש לעיצוב ולא לבצע "סבבים אינסופיים" של אפיון. הכלל המנחה הוא: אפיון נגמר ברגע שהמידע שהצטבר (ותועד כיאות בתיק האפיון ו\או באבטיפוס) הוא מספיק על מנת לצאת לפנייה לספקים ולקבל לפחות 2 הצעות במחיר ולו"ז קבועים (Turnkey, fixed price).
ע"ע אפיון מלא.
אפיון-על הוא הסבב הראשון של שלב האפיון בו מתבצע "מעבר רוחבי" על פני כל רכיבי עץ המערכת ואפיון ראשוני שלהם. ראה הסעיף פעילויות – תכנית עבודה במדריך כאן. שימוש אחד של אפיון-על הוא להוות אבן דרך (ראשונה) במסגרת אפיון מלא. לאחר ביצוע הסבב הראשון של האפיון מתבצע דיון יסודי באשר להמשך הפרויקט. במובן זה אפיון-על הוא מעין "ייזום מורחב". שימוש אחר של אפיון-על הוא במקום אפיון מלא. זאת, במקרים של פיתוח בסבבים וביחידות מסירה. לאחר ביצוע האפיון-על מתבצעים סבבי פיתוח של אפיון מפורט – עיצוב – בנייה – בדיקות יחידה וכו' לכל יחידת מסירה. במקרה זה, המדד המרכזי של האפיון-על הוא יכולתו לספק מידע ברור באשר לחלוקת המערכת ליחידות מסירה וסבבי פיתוח.
· עלות כוללת עד 20,000$ וגם
· אושרו במכרזי החשב הכללי.
מערכות מסוג ג0 ממלאות "טופס ייזום" ועוברות מסלול קצר במיוחד.
· עלות כוללת עד 100,000$ וגם
· כוח-אדם לפיתוח תוכנה עד 1 שנת-אדם וגם
· עד 3 אנשים בפרויקט וגם
· מס' תחנות עבודה פתוחות בו-זמנית עד 8.
במערכות מסוג ג1 ניתן לאחד את שלב הייזום עם שלב האפיון. המעבר לעיצוב הוא פשוט והעיצוב עצמו הוא "המשך האפיון". מערכות מסוג ג1 יכולות גם להשתמש בהגדרת "עץ מערכת מקוצר", המאפשרת איחוד מספר רכיבים קרובים לרכיב אחד.
מערכות מסוג זה לא יבצעו את שלב הבדיקות כשלב עצמאי אלא יתרכזו בשיקופים, בדיקות יחידה (unit test) בשלב עיצוב ובנייה ומבחני קבלה בשלב ההתקנה
· עלות כוללת עד 200,000$ וגם
· כוח-אדם לפיתוח תוכנה עד 4 שנות-אדם וגם
· עד 7 אנשים בפרויקט וגם
· מס' תחנות עבודה פתוחות בו-זמנית עד 40.
מערכות מסוג ג2 לא יבצעו את שלב הבדיקות כשלב עצמאי אלא יתרכזו בשיקופים, בדיקות יחידה (unit test) בשלב עיצוב ובנייה ומבחני קבלה בשלב ההתקנה
· עלות כוללת מעל 200,000$ או
· כוח-אדם לפיתוח תוכנה מעל 4 שנות-אדם או
· 8 איש ומעלה בפרויקט או
· מס' תחנות עבודה פתוחות בו-זמנית מעל 40.
מערכות מסוג ג3 חייבות בכל השלבים המוגדרים בנוהל מפת"ח.
דגם הוא אבטיפוס אבולוציוני, היינו קטעי תוכנה (וחומרה) שתחילתם ברצון להמחיש ולהציג רעיון (קונספט) של המערכת, המשכם בהמחשה והצגה של פונקציונאליות מסוימת של המערכת והלאה, באופן מתגלגל, לעיצוב ובנייה מלאים של המערכת. באפיון, בפרט אפיון שלאחריו יבוא שלב בקשה להצעות ופנייה לספקים, לא מקובל לבנות דגמים, אלא רק אבטיפוס לזריקה (ע"ע). דגם הוא מונח שבשימוש שלב עיצוב ובנייה. הספק שייבחר עשוי להידרש לעצב ולבנות דגם(ים) כחלק מתהליך פיתוח המערכת.
תכ"ם (תקנות כספים ומשק) הוא קובץ הוראות החשב הכללי במשרד האוצר אשר מכיל הנחיות מינהליות בכל הקשור בניהול כספי של המשק הממשלתי. פרק מיוחד בתכ"ם עוסק במשק המחשבים. המקביל לתכ"ם במערכת הביטחון הם הוראות מנה"ר (מנהל הרכש). ארגונים שאינם ממשלתיים, יפעלו, בכל מקום שבו מוזכר התכ"ם במפת"ח, עפ"י נהלים מקבילים שלהם.
היקף מערכת הוא מונח זהה לגודל מערכת. במפת"ח מסווגות מערכות מידע ותשתית לארבע קבוצות גודל:
· ג0 - רכיבי מדף
· ג1 - מערכות קטנות
· ג2 - מערכות בינוניות
· ג3 - מערכות גדולות
סיווג זה משפיע על אופן ניהול הפרויקט, המסמכים הנדרשים וכו', לאורך כל מחזור החיים.
ההגדרות כתובות באוריינטציה ברורה למשרדי הממשלה. העקרונות, עם זאת, נכונים גם עבור ארגונים אחרים.
ככלל, הגורמים החיצוניים העשויים ליטול חלק בפרויקט הם משני סוגים: יועץ וספק (בית תוכנה, חברת מחשבים). ספק הוא הגורם אשר מבצע את פיתוח המערכת ובנייתה (שלב עיצוב ובנייה), כולל, אם נדרש, התקנה והרצה ותחזוקה לתקופה מוגדרת. יועץ עוסק בכל השאר: אפיון, ליווי הבקשה להצעות, בדיקות, תחקור \ הערכת מערכת, אבטחת איכות וסיוע במקצועות והתמחויות, כגון: אבטחת מידע, ממשק אדם מחשב, עומסים וביצועים וכו'. בהקשר עם קיט זה, מדובר ביועץ אשר יבצע את אפיון המערכת.
חוק המכרזים, או בשמו המלא חוק חובת המכרזים (התשנ"ב - 1992) מחייב גופים של המדינה ותאגידים ממשלתיים, המבקשים להתקשר בחוזה לביצוע עסקה, עבודה או רכישת שירותים, לקיים מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו. חוק זה נועד למלא חסר לגבי חובת הרשויות לקיים מכרזים. לפני חקיקת החוק, נבעה חובת קיום המכרז מעקרון העל של המשפט המינהלי לנהוג בשוויון כלפי כל המתקשר עם רשויות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים, או מתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח 1987-. החוק מסמיך את שר האוצר (ובהתקשרויות של מערכת הביטחון, את שר הביטחון) לקבוע בתקנות הוראות לעניין פטורים מחובת המכרז, ולעניין אופן ניהול המכרזים. החוק נכנס לתוקפו במאי 1993 ובאותה שנה תוקנו תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג1993-, על ידי שר האוצר דאז. הנחיות מפת"ח בכל הנוגע לניהול שלב בקשה להצעות מתואמות היטב עם החוק ועם התקנות.
שיקוף (Review) הוא פעולת אבטחת איכות מרכזית ואמצעי חשוב ביותר לאימות שלמות המערכת, איכותה והוכחת תקפותה וכן לבקרה על התקדמות הפרויקט ועמידתו בלו"ז ובמשאבים. פעילות השיקוף מתבצעת לאורך חיי הפרויקט, בעיקר סביב אבני דרך ותוצרי ביניים, והיא כוללת סקירה מעמיקה הן של מחזור החיים: ביצוע מול תכנון של תכניות העבודה והפעילויות; והן של עץ המערכת: בדיקת הרכיבים השונים לפי מאפייניהם.
| שם התוצר | עבודה | לימוד |
|---|